איך העסקאות הגדולות של 2005 יגדילו את הרווחים בדו"חות 2006

תקן חשבונאי 20 שנכנס לתוקף בראשית 2006, יגדיל את רווחי החברות הציבוריות במאות מיליוני שקלים * רק בעסקה לרכישת השליטה בסלקום נחסכו מדסק"ש הפחתות של 160 מיליון שקל > גולן פרידנפלד

נפלאות דרכיה של החשבונאות. לא פעם ולא פעמיים נאלצות חברות לספק הסברים משכנעים לתוצאות כספיות שהן מפרסמות, כשהטענה השכיחה ביותר תולה את האשם בחוקי החשבונאות. "זוהי הפחתה חשבונאית ולא הפחתה תזרימית, ולכן ההשפעה על שווי החברה היא מינימלית", נוהגים לומר לנו ראשי החברות בתגובה לתוצאות מגמגמות. כך היה כאשר יושם תקן 15 שדרש מהחברות לבצע הפחתות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, כדי להתאים את השווי לפיו רשומים הנכסים בספרים לשוויים הכלכלי העדכני, וכך קורה גם כעת עם יישומו של תקן 20 החל מדו"חות הרבעון הראשון של שנת 2006.

משנת 2006 חברות יפסיקו להפחית מוניטין שנוצר ברכישת חברות מוחזקות, בהשוואה למצב הקודם שבו הופחת נכס המוניטין על פני תקופה של 20 שנה. לכאורה עוד תקנה חשבונאית, אך בדיקה של מספר עסקאות גדולות שנערכו במשק בשנה האחרונה, מעלה כי יישום התקן ישפר את רווחיהן של החברות שביצעו את העסקאות (הצד הרוכש) במאות מיליוני שקלים.

כיצד נוצר בכלל נכס בשם מוניטין בעסקת רכישה? "מדובר בנכס שנוצר בעת שחברה מחליטה לרכוש אחזקה בחברה פעילה אחרת, באופן המקנה לה השפעה מהותית על הפעילות העסקית של החברה הנרכשת", אומר רואה החשבון שלמה גולדפרב, ממשרד רואי החשבון זהר את זהר. "כאשר החברה הרוכשת משלמת סכום שהוא מעבר לחלק שרכשה בהון החברה הנרכשת, ומעבר לשווי של הנכסים המזוהים שלה (אם ערכם גבוה מערכם בדו"חות הכספיים), נוצר מוניטין.

"לדוגמה, כאשר נרכשת מלוא ההחזקה (100%) בחברה שלה הון עצמי של 500 שקל, תמורת 1,000 שקל, נוצר נכס מוניטין בגובה ההפרש - 500 שקל. זו הדרך החשבונאית 'להסביר' למה הסכימה הרוכשת לשלם יותר מהשווי בדו"חות: לחברה הנרכשת יש פוטנציאל ייצור רווחים עבור החברה הרוכשת בסך של 500 שקל.

"עד סוף 2005, החברות הפחיתו את המוניטין על פני פרק זמן קצוב שהיווה אומדן לאורך חייו. התקינה הישראלית הגבילה פרק זמן זה ל-20 שנה לכל היותר, והמשמעות בדוגמה שנתתי היא שכל שנה תירשם הוצאה של לפחות 25 שקל", מוסיף גולדפרב.

כלומר, מי שייהנה מתקן 20 הן בעיקר החברות שביצעו רכישות בעת האחרונה, וטרם הספיקו לבצע הפחתות בגין המוניטין באופן מלא. לרוב, אלו חברות שפעילותן העיקרית היא השקעות בחברות אחרות, דהיינו חברות אחזקה. על-פי הדו"חות הכספיים השנתיים של חברת אי.די.בי אחזקות , שבשליטת נוחי דנקנר ומשפחות לבנת ומנור, סך המוניטין לפני הפחתה מסתכם ביותר מ-5 מיליארד שקל. שלוש עסקאות נוספות, אשר לאחרונה פורסמו נתוניהן הקשורים לנושא המוניטין, הן רכישת כ-69.5% מהונה של סלקום על-ידי חברת דיסקונט השקעות (גם היא מקבוצת אי.די.בי); רכישת מלוא ההון של קלאבמרקט בידי חברת שופרסל (המשתייכת גם כן לקבוצת אי.די.בי); ורכישת ניו-פארם על-ידי חברת קמן שבשליטת רוני אלרואי. עיקר הנתונים שלהלן נכללים בדו"חות הרבעוניים של דסק"ש ושל שופרסל לרבעון הראשון, ומקצתם בדו"חות הכספיים השנתיים.

סך המוניטין שנבע לדסק"ש מרכישת סלקום הוא כ-3.3 מיליארד שקל, והוא נוצר במהלך שנת 2005 בגין שנת 2005. הוא הופחת לפי קצב שנתי של 5%, כלומר כ-160 מיליון שקל בשנה. כאמור לעיל, החל משנת 2006 מופסקת הפחתת מוניטין זה, כך שהשפעת תקן 20 המחודש על דו"חות דסק"ש היא גידול ברווח של כ-160 מיליון שקל בשנה. בעסקת שופרסל-קלאבמרקט סך המוניטין שנבע לשופרסל מרכישת קלאבמרקט הסתכם בכ-620 מיליון שקל. מוניטין זה נוצר בשנת 2006 ועל כן לא יופחת כלל. לפי כללי החשבונאות שהיו תקפים בדו"חות שופרסל בדצמבר 2005, המוניטין הופחת על פני 10 שנים. מכיוון שכך, השפעתו של תקן 20 המחודש על דו"חות שופרסל היא הגדלה של הרווח השנתי בכ-62 מיליון שקל בשנה (620 מיליון שקל כפול 10% לשנה).

דוגמה נוספת להפחתות מוניטין שייפסקו, היא רכישת חברת ניו פארם על-ידי ישאל שבשליטת רוני אלרואי. בגין עסקה זו, אשר הושלמה ביולי 2005, רשמה ישאל מוניטין מרכישת חברות בסך כ-102.5 מיליון שקל. במהלך 2005 הפחיתה הרוכשת מוניטין זה לפי קצב של 5% בשנה (המייצג אורך חיים משוער של 20 שנים), ובסך הכול רשמה הוצאות של כ-2.3 מיליון שקל (מתייחס לכשישה חודשים). בעקבות החלת תקן 20, תהיה ההשפעה השנתית של הפסקת ההפחתה על דו"חותיה של הרוכשת, גידול ברווח של יותר מ-5 מיליון שקל (102.5 מיליון שקל כפול 5% לשנה).

כשחברות יפסיקו לרשום הוצאות בגין הפחתת מוניטין, הרווח הנקי שלהן יגדל, אך עם זאת יש לזכור כי מדובר בגידול חשבונאי ברווח ולא בגידול תזרימי. ועדיין, לא ניתן לזלזל בהשפעה, חשבונאית ככל שתהיה, על הרווח הנקי של הפירמות. רווח נקי משפיע כידוע גם על ההון העצמי, ועלייה בנתון זה עשויה לסייע לחברות (לאו דווקא אלו שהובאו כאן כדוגמאות) בקבלת אשראי בנקאי או בגיוסי הון שתבצע בעתיד בשוקי ההון השונים.

ומה עם כל החברות שכבר ביצעו הפחתות מוניטין גדולות לאורך השנים? רו"ח גולדפרב מציין כי "אין אפשרות 'להפוך את הגלגל' וליישם את תקן 20 רטרואקטיבית, קרי לבטל את הוצאות ההפחתה אשר נרשמו בעבר בדו"חות". כלומר, מה שהיה היה - התקנה תופסת רק לעתיד ולא מתייחסת לביטולי הפרשות שהיו נהוגות בעבר.

יצוין, כי במקביל נדרשת בדיקת שווי המוניטין אחת לשנה, ואם חלה ירידה בערכו הוא יופחת בהתאם. "עד סוף 2005 נדרשה בדיקת שווי המוניטין רק בהתקיים סימנים המצביעים על ירידת הערך. הסיבה לצורך בבדיקה חד שנתית לערך המוניטין, נעוצה בעובדה שהפסקת ההפחתה השיטתית של מוניטין עלולה לגרום למצב בו ערך המוניטין ירד אך הדו"חות לא יבטאו זאת, כך שנכס המוניטין יהיה בעל ערך גבוה יחסית לערכו הכלכלי", אומר גולדפרב.