סוחרי אילת - אחרי המכה באה החרטה

העסקים באילת שוקקי חיים וכסף. העיר הוצפה ב"נופשים" בעל כורחם, שקנו הכול והסוחרים חגגו עליהם (20 שקל לבקבוקון מים). כעת, עם התמשכות הלחימה והביקורת נגדם, חזרו רובם ל"עסקים כרגיל" ולמתן הנחות. העירייה: נציג מחירון נגד מפקיעים. מלונאי: ציפו שניתן להם לגור חינם

בעוד הקרבות בצפון נמשכים, ועל תושבי הצפון וראשיהם להתמודד עם נפגעים פיזית, נפגעי חרדה ונפש, ועם עסקים שסופגים נזקים כלכליים כבדים, הרי שהחיים בעיר אילת שוקקים מתמיד, ומצבם הכלכלי של רוב בעלי העסקים, הולך ומשתפר.

"לא רואים את חול הים מרוב אנשים"

מבדיקה שערך "גלובס" בשבוע שעבר עלה, כי מחזור העסקים והמכירות באילת זינק ב-34% בשבוע שעבר, לעומת השבוע המקביל לו ב-2005, וכי מספר העסקאות הקמעוניות עלה בהשוואה בין התקופות בכ-30%.

הסיבות לעלייה זו פשוטות. ראשית, מתחילת המלחמה, שפרצה ושנמשכה בעונה הבוערת באילת, העיר מלאה באנשים, עד כדי כך שמבקרת קבועה בעיר הגדירה את המצב כ"צפיפות אוכלוסין שאנו רגילים לה רק ביום העצמאות. בחוף הים כבר לא רואים את החול מרוב אנשים". שנית, רוב אנשי הצפון ברחו מבתיהם בלי שהספיקו להצטייד במספיק ביגוד או מזון לכל הימים, וכעת הם קונים בכל מחיר את מה שנדרש להם.

עד שבאו הטוקבקים

שלישית, חלק מבעלי העסקים באילת מפקיעים מחירים. זאת, למרות שהתבקשו כבר בתחילת המלחמה, הן על-ידי התושבים, הן על-ידי ראש העיר והן על-ידי גורמים כלכליים בעיר, שלא לעשות כן.

גלישה באינטרנט לימים שבהם המלחמה החלה, מגלה כי סיפור הפקעת המחירים אינו פשוט. בתחילת המלחמה, רוב בעלי העסקים בעיר כל-כך "התלהבו" מההזדמנות הכלכלית הבלתי צפויה שנקרתה לידיהם, שמיד הם העלו את המחירים. מספרת ג', תושבת חיפה שירדה לאילת: "ביום שבו החלה המלחמה, אמרו לנו בבית-מלון מסוים באילת, כי נותנים לנו חדרים במחיר מבצע לתושבי הצפון. אבל ביום למחרת כבר הודיעו לנו שהמבצע התבטל, וכי עלינו לשלם את המחיר המלא".

כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה נושא עליית המחירים התפוצץ בתקשורת. כתבות בלתי-מחמיאות התפרסמו בגנות העיר אילת, הציבור נזעק וגם הטוקבקים באתרי האינטרנט היו מלאים בקריאות כמו: "מושחתים, נמאסתם!", סיפורים על נהגי-מוניות שעושקים את הבאים לעיר, וקריאות לפתוח במרד צרכנים על העיר ברגע שבו המלחמה תסתיים.

בשלב הזה, רוב בעלי העסקים בעיר החזירו את המחירים הרגילים, ואף הגישו סיוע לצפוניים, שבאו אליהם. "בהתחלה הסוחרים לא קלטו שמדובר במלחמה של ממש", אומר יואב אדוארד, בעל רשת המסעדות 'אחלה' המונה שלושה סניפים, אחד מהם באילת המגלגל מחזור של כ-10 מיליון שנה, ושמעסיק 35 עובדים.

לדברי אדוארד, "הסוחרים חשבו, שהכול ייגמר תוך שבוע, וניצלו את המצב. חנויות בטיילת הוציאו סחורה שנתקעו איתה, מלפני שנתיים, והכול הלך. אנשים הגיעו מהצפון בלי כלום, וקנו הכול. אבל מיד כשהבינו שמדובר במלחמה של ממש, הסוחרים לקחו אחורה, פשוט התביישו. הם הורידו מחירים, עשו הנחות וגם נתנו תרומות".

עכשיו כולם זהירים בדבריהם

עכשיו אנשי-עסקים באילת, שמתאוששים ממבול הביקורות שהוטחו נגדם, זהירים מאוד בדבריהם ובמעשיהם. לדוגמה, איציק דיין, הבעלים של מלון סנטרל-פארק הממוקם על שטח של 10,000 מ"ר, כולל 170 חדרים, כ-80 עובדים, ומגלגל מחזור שנתי של כ-16 מיליון שקל, שינה בשל המצב את קונספט המלון, והפך אותו ממלון אקסקלוסיבי המיועד לזוגות ולצעירים, למלון הפתוח למשפחות ולילדים.

דיין מסביר שוב ושוב, שהשינוי לא נבע ממניעים כלכליים: "זוהי תקופה קצרה, וזה לא ישפיע על הרווחים. הסיבה לשינוי היא שבמצב של לחימה, שבו אנשים בורחים מהבתים, אתה לא יכול להיות מפונק ולבנות על קונספט של ייחוד ושל מותרות. זה לא משרת את התקופה ולא את הציבור".

עם זאת, רקל צבטני, מנכ"לית המלון, מודה בחצי-פה, כי "אם בשנה שעברה התפוסה בתקופה זו עמדה על כ-50%-60%, הרי שעכשיו התפוסה היא כמעט 100%". אך גם היא מדגישה, כי זה לא העיקר, אלא מצבם הקשה של תושבי הצפון. "המלון בניגוד להרגלו מתפעל עכשיו כ-120 ילדים, כשגם הילדים וגם ההורים מאוד עצבנים. יש תחושה כאילו כולנו נמצאים על חבית חומר-נפץ".

תעריפי לילה במוניות באמצע היום

אבל גם אם בעלי-עסקים רבים שינו כיוון, והחלו לעזור לתושבי הצפון, עדיין קיימים בעלי-עסקים שאינם מוכנים לוותר על השמנת שנפלה לידיהם, ואלו מפקיעים מחירים ככל שחשקה נפשם. זוג שחזר השבוע מאילת, סיפר כי מוצרי הצריכה במרכולים פרטיים גבוהים מהרגיל, וכי על בקבוק מים מינרליים קטן, של חצי ליטר, הם התבקשו לשלם 20 שקל, במקום 5-7 שקלים בימים רגילים, ועל בקבוק ביטר-למון קטן, נדרשו לשלם 12 שקל במקום 7 שקלים.

יצוין, כי למערכת "גלובס" הגיעו תלונות גם על נהגי-מוניות שעוברים וגובים באמצע היום תעריפים של לילה, במקום תעריף יום. בנוסף, היו גם תלונות על נהגי-מוניות שמסרבים להפעיל מונה ודורשים מחירים מופקעים מהנוסעים.

9,000 שקל לארבעה ימים

גם בעלי חדרים פרטיים, מסתבר, אינם טומנים ידם בצלחת. מקור שעובד בעיר אילת מסר, כי אם עד היום עלתה שהות אדם בחדר פרטי מושכר 70-100 שקל ללילה, כיום המחיר עלה ל-120-150 שקל לאדם. גם נגד בתי-מלונות בעיר היו טענות. חלקן טענות כלליות על מחירים יקרים, כשבתגובה לכך עונים בבתי המלון ובסוכנויות התיירות השונות, כי "המחירים אמנם יקרים, אך הם מתאימים לעונה"; וחלקן טענות ספציפיות על בתי-מלון שהעלו מחירים.

משפחה שסגרה עוד טרם המלחמה נופש במלון בעיר, לשהות בת ארבעה ימים לחמישה אנשים, במחיר 6000 שקל, התבקשה לשלם בימים אלו על אותו נופש 9000 שקל, בטענה שמעבירים את המשפחה הנופשת לחדרים אחרים; וכל זאת לאחר שצילצלו אליהם מספר פעמים, כדי לבדוק אם הם מעוניינים לבטל את החופשה שהזמינו.

"כיום, בניגוד לשנה שעברה, בתי-מלונות מאשרים שוב ושוב כל הזמנה טרם הגעה", מאשר מקור בענף התיירות. "העיר פשוט מפוצצת, והם נמצאים במצב שבו ברגע שיש ביטול הם מיד מכניסים אדם אחר". ואולי במחיר יותר גבוה.

פיקוח מחירים מוגבל

העירייה, מסתבר, אינה יכולה לעשות כמעט דבר בנידון. דוברת העירייה, דנה זנטי, אומרת: "כשחוקק חוק אזור סחר חופשי בעיר, לא היקנו בחוק סמכויות אכיפה לעיר אילת, אלא למשרד התמ"ת. העירייה מבחינתה עתידה לצאת בימים הקרובים במחירון מומלץ לצרכן, כדי שהצרכן יוכל להצביע ברגליים, וכך אם בעל עסק יפקיע מחירים, הצרכן פשוט לא יקנה אצלו".

משרד התמ"ת מסר בתגובה, כי "כיום קיים פיקוח מחירים על מספר מוגבל של מוצרי צריכה, שהם: לחם, שמרים, מלח, חלב, כמה סוגי גבינה צהובה, חמאה, כמה מעדני חלב וביצים. לגבי שאר המוצרים, שאינם בפיקוח, אין לנו אפשרות לבצע פעולת אכיפה או פיקוח, כיוון שאין עבירה פלילית בהעלאת מחיריהם. תהליך הכנסה לפיקוח הוא תהליך ארוך, ועד שהוא יסתיים, גם יסתיים מצב החירום".

גורמים באילת מסרו תגובות. מומו ביטון, בעל סופרמרקט "משהו טוב", הפתוח 24 שעות ביממה, אומר: "גם אני שמעתי כאלו סיפורים, אבל הם לא על בעלי-עסקים שממוקמים במבנה, ושנמצאים שנים רבות בעיר, אלא עשו זאת בעלי בסטות. אצלנו המחירים אחידים, כשבקיץ אנחנו גם עושים מבצעים".

קומץ שמשחיר עיר שלמה?

מיקי בן-שמואל, חבר מועצת העיר, ובעל תחנת מוניות: "חבל שבגלל קומץ קטן של נהגים, שקיים בכל המדינה, משחירים את כל נהגי העיר. יש המון נהגים שתורמים, שמסיעים בחינם את תושבי הצפון, ושעוזרים להם".

שבתאי שי, מנכ"ל התאחדות המלונות באילת: "להתאחדות אין יכולת פיקוח על המחירים, אבל על מי שאנחנו יודעים, אנחנו בהחלט מטפלים בכך. כ-90% מהחריגות שנמצאו בתחילת המלחמה, טופלו ותוקנו, וכיום בתי המלון התגייסו לעזרה, והם עושים מבצעים ונותנים הנחות. חשוב לציין, שקיים כאן גם אי-תיאום בציפיות. אנשים מגיעים מהצפון, ומצפים שבעקבות המצב הם יקבלו חדרים בחינם. הבעיה היא, שהם לא מבינים שבמלונות מסוימים גם אחרי הנחה של 30% עדיין תעלה השהות 700 שקל ללילה. זה נראה להם יקר, אבל על זה תפסו טרמפ גם תושבי תל-אביב, שרוצים להגיע לנופש באילת".

דוברת העירייה הוסיפה, כי "עיריית אילת, בסיועם של לשכת המסחר עמותת העצמאים, התאחדות מלונות אילת, קניון מול הים, ביג אילת ועשרות בעלי-עסקים מתחומי מסחר שונים ובשיתוף-פעולה עם תושבי העיר, נקטה מספר פעולות, שתכליתן להקל על אורחינו מהצפון ומקו העימות בדרום, בין הפעולות: משפחות מארחות, פתיחת מתחם לינה ושהות בבית-ספר גולדווטר, פעילות מתנ"סית, עסקים תורמים, מתן הנחות ועוד".