הרווח הנקי וההון העצמי יגדלו

מהם ששת השינויים המרכזיים שיבואו לביטוי בעקבות המעבר לתקני ה-IFRS

1. רכוש קבוע. "השינוי המהותי בהיבטים של רכוש קבוע הוא שערוך הנכסים בהתאם לערך הנוכחי שלהם, כחלק מהתקן החשבונאי מספר 27 שיאומץ במסגרת תקני ה-IFRS", מסבירים ערן שחם וערן שליו, היו"ר והמנכ"ל של פירמת רואי החשבון KPMG סומך-חייקין. "השינוי הזה בעצם מגלם את הגישה הכללית של תקני ה-IFRS שמקדשים כאמור פחות את השמרנות ויותר את הערכים הכלכליים האמיתיים. עם זאת, צריך להדגיש שקיימת האפשרות להותיר את הרכוש בהתאם לשיטת הרישום הנוכחית, וייתכן שלא מעט חברות יבחרו בדרך זו בשל הפרשות הפחת הגבוהות שהן יידרשו להן בעתיד במידה שירשמו את הרכוש הקבוע בשווי נוכחי גבוה", מסבירים שליו ושחם.

"הבחירה הזאת בעצם מגלמת את דרגת החופש שההנהלה מקבלת. הגדלת הרווחים כיום באמצעות שערוך אמנם צפויה להגדיל את יתרת העודפים הראויים לחלוקה, אבל מצד שני עשויה להגדיל את הרווחים השוטפים בעתיד בשל גידול בהפרשות הפחת. לחברות תהיה האפשרות לבחור אם הן רוצות לפגוע ברווחיות השוטפת בעתיד על חשבון דיבידנד גדול בהווה לדוגמא, וסביר שהשיקול הזה ילווה בעיקר חברות נדל"ן אך גם חברות עתירות רכוש אחרות", הם מוסיפים.

2. הטבות עובדים. "בכל מה שקשור להטבות עובדים, הלכה עד עכשיו התקינה המקומית בדרך השמרנית ביותר, ודרשה בעצם להציג את ההפרשות שהפירמה הייתה עשויה להפריש מחר לדוגמא, במידה שהיא הייתה מפטרת את כל העובדים. הפרשות אלו הוצגו עד היום במאזנים בסעיף עתודה לפיצויי עובדים, וכיום הן הולכות להירשם בצורה הרבה יותר כלכלית, בהתאם להערכות אקטואריות שיבוצעו, שיתאימו בצורה טובה יותר למהלך העסקים השוטף של החברות", מסבירים שחם ושליו.

"ההערכות האקטואריות לגבי הטבות עובדים שיאוגדו תחת התקן החשבונאי מספר 19, צפויות לייצר שינויים מאוד גדולים בדו"חות הכספיים של החברות. המהלך עצמו עשוי לגרום לירידה חדה בהפרשות של העתודות לפיצויים שרשומות במאזן תחת סעיף 'התחייבויות' וגידול באותו סכום של 'ההון העצמי'. ההיגיון אומר שאותה התחייבות תוצג בערכים נמוכים יותר, ככל שהחברות המדוברות הן מעסיקות גדולות יותר", הם מוסיפים.

3. מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים. "בהתאם לתקן החשבונאות מספר 20 שכבר אומץ לאחרונה, יזכו מעתה סכומים שיוחסו למוניטין ולנכסים בלתי מוחשיים לטיפול הרבה יותר מקיף מבעבר", מסבירים שליו ושחם.

במסגרת זאת, הם מציינים, יוכלו החברות לטפל במוניטין שנוצר מרכישות על פי ראות עיניהן, ולבחור בין הפחתות המוניטין הקבועות כפי שבוצע עד היום, לבין שערוך המוניטין באופן שוטף בהתאם לערכו המוערך. המשמעות של התקן החדש, כפי שכבר נכתב בעבר, היא בעצם שחברות רבות יוכלו לרשום עלייה ניכרת ברווחים החשבונאיים המדווחים, זאת בשל הפסקת הפחתות המוניטין שביצעו עד היום בגין עסקאות שביצעו טרם אימוץ התקן.

"עד עכשיו, כל הפרשי עודף עלות הופחתו על פני תקופת אורך חיי הנכס עד למקסימום של 20 שנה. תקן 20 בעצם אומר שצריך לייחס את כל יתרות המוניטין לנכסים השונים, גם אם מדובר בנכסים בלתי מוחשיים כמו מותגים או קשרי לקוחות לדוגמא. לגבי כל נכס כזה אליו שויך מוניטין מסוים תצטרך החברה להחליט מה משך ההפחתה הרלוונטי, אם בכלל, בהתאם לאורך החיים שנקבע לו", מסבירים שליו ושחם.

4. מכשירים פיננסיים. "השימוש במכשירים פיננסיים והשיוך שלהם לעסקאות צפוי להפוך להרבה יותר הדוק", מסבירים שליו ושחם. "התקן החדש מספר 39 שיאומץ בהתאם לתקינת ה-IFRS, מכיל דרישות קשות מאוד לגבי עסקאות גידור שמבצעות החברות, וידרוש מהן להציג שורה ארוכה של מסמכים ונימוקים לגבי אפקטיביות ויעילות, בטרם יאושרו אותן עסקאות גידור כעסקאות הגנה.

"אחת ההשלכות המרכזיות של התקן בדבר מכשירים פיננסיים, היא האפשרות שייווצרו תנודות חדות ברווחיות הגולמית. זאת עקב העובדה שתקני ה-IFRS עשויות לאלץ חברות שביצעו עסקאות הגנה ללא האסמכתאות הדרושות לרשום אותן כעסקאות ספקולטיביות, מה שבעצם ינתק את הקשר בין המכירות לעלות המכר. זאת מכיוון שאותן עסקאות שיוגדרו כספקולטיביות לא יוכלו להירשם יותר בשורת עלות המכר, כפי שנרשמות עסקאות הגנה, אלא בשורת הכנסות/הוצאות מימון", הם מוסיפים.

5. תשלומים מבוססי מניות. "תקן החשבונאות מספר 24 כבר אומץ בתחילת שנת 2006 על ידי החברות הציבוריות, ומטרתו היא ליישם בצורה טובה יותר את ההשפעות של תשלומים מבוססי מניות על הדו"חות הכספיים", אומרים שליו ושחם. "השינוי המרכזי שיחול עם אימוץ תקני ה-IFRS הרשמיים הוא שהוצאות בגין הבשלה של אופציות לדוגמא יירשמו בדו"חות הכספיים עבור הטבות מסוג זה שניתנו כבר מנובמבר 2002, בהשוואה לרישום הוצאות בגין הטבות שניתנו החל ממארס 2005, בהתאם לתקן 24 הנוכחי".

6. מסים. "עקב השינוי בתקינה החשבונאית, ייגזר גם שינוי בתשלומי המס של החברות. בהיבט המיסויי אין אמנם תקנות חדשות, אבל העובדה שהרווחים של החברות עשויים להשתנות, גוזרת שינוי גם בתשלומי המס, וזה נתון שגם גוף כמו מס הכנסה צריך להיות מיודע לגביו. מה שיקרה הוא שאם הכללים החשבונאיים ישתנו ולא תהיה אמירה חוקתית שונה ממס הכנסה, התקבולים שהוא יקבל יהיו שונים ממה שקיבל עד עכשיו בשל השינוי ברווחי החברות. לפיכך, גם מס הכנסה בוחן כיום את ההשלכות של השינויים הללו".