התוכנית תאושר - ככה זה

למרות כל הרעש והבלאגן מסביב, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך בסופו של דבר לאשר את תוכנית ספדיה

למרות כל הרעש והבלאגן מסביב, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תצטרך בסופו של דבר, אם לא היום אז עוד חודשיים, לאשר באומץ את תוכנית ספדיה, המתגלגלת מיד ליד, כתפוח אדמה לוהט, כבר יותר מעשור שנים.

מישהו חייב יהיה לספר לארגונים הירוקים, ולעוד אלפי החותמים והמפגינים נגד התוכנית, שגם הם מתגוררים על שטח שהיה בעבר ירוק, גם דיונות חול זה "ירוק". ככה זה. נדל"ן לא מקימים באוויר, אפילו על איי המגורים מול הים הפסקנו לפנטז, וקבלנים בונים בתים על מגרשים, שברגע אחד הופכים מאדמה בתולית לקרקע חרושה. כך זה היה לפני יותר ממאה שנה במרכז ירושלים, וכך זה כנראה יצטרך להימשך עוד לא מעט שנים.

זה לא סוד שבירת ישראל מתנהגת כבר יותר מדי שנים כזומבי חי-מת. מול אלפי המשפחות והצעירים הבורחים מהעיר, ההזנחה הבולטת ברחובות הישנים ומימדי העוני המדאיגים, מצליחה העיר להציג ביקושים פנטסטיים לכל פיסת נדל"ן וכמעט מדי שבוע אנחנו קוראים על עוד עסקת שיא של מיליוני דולרים לדירה במרכז העיר.

נכון שאפשר להבין את אלפי החותמים על העצומה נגד התוכנית. קחו לדוגמא 9,000 איש מהם, המתגוררים ביישוב מבשרת ציון, אשר לפתע ימצאו את עצמם מוקפים בעוד אלפי בתים. מאות מהם, תושבי היישוב הותיקים, כבר היו בסרט הזה לפני עשרות שנים, כשהוחלט שהיישוב החקלאי הצנוע יהפוך למועצה מקומית. שוב, ככה זה בעולם התכנון והבנייה.

ותיקי מבשרת השלימו במרוצת השנים עם שכניהם החדשים-ישנים, ואלה כנראה יצטרכו להשלים עם עוד אלפים שיגיעו בשנים הבאות. אלא שלפחות הפעם, דאגו להשאיר 70% מהשטח נקי מבנייה.

דווקא ירושלים, עיר עם לב מרכזי מוחלט וברור - שבמשך אלפי שנים נחשב אפילו לטבורו של עולם, אינה צריכה לחשוש מעיבוי השכונות מסביב. סוף סוף יזרמו תושבים חדשים והטרוגניים, ההיצע יוריד את המחירים במרכז העיר, ואולי לא פחות חשוב מכך, קופת העירייה הדלילה תהנה מעוד הכנסות.

ודרך אגב, אם מישהו בכל זאת רוצה להמיט קלון על "תוכנית ספדיה" כלשהי, חבל שהוא מתאמץ לעלות כל הדרך לירושלים. האדריכל משה ספדיה הוא זה שחתום על תכנון טרמינל 3 (נתב"ג 2000) בנמל התעופה החדש. הנה לכם באמת מבנה בטון ומלט, שקשה למצוא מישהו שבאמת זקוק לו.