גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התגלגלתי למשרד המדען הראשי במקרה. חיפשו שם בכלל מהנדס או כלכלן"

הרמת המסך של רינה פרידור רינה פרידור, ממקימי משרד המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר ומראשי ההון סיכון בארץ, הקימה את מנהלת החממות הטכנולוגיות בתמ"ת ועומדת בראשה עד היום. בשנות ה-70 וה-80 הייתה בחברת וורלדטק שגייסה כספים בארה"ב למו"פ בארץ. פרידור נולדה וגדלה בתל אביב, את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל ולאחר הצבא למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. נשואה לאדיר, מנהל חברה למתמטיקה תעשייתית ("נולדנו באותו שבוע, באותו בית-חולים בת"א, וההורים שלנו עלו ארצה באותה שנה. שלו מפולין, שלי מטורקיה. לשני האבות שלנו קוראים חיים"), ולשניים ארבעה ילדים: ברק (41), מנכ"ל חברת קלירפורסט בבוסטון, יואב (40), כלכלן, סמנכ"ל בכיר לשיווק בגיתם, נועה (36), עובדת בנס טכנולוגיות בהוראת תוכנות לארגונים גדולים, וגדי (28), כלכלן, עובד כמנהל מסחר מקוון בחברת אינטרנט צעירה. לזוג פרידור שבעה נכדים.

רינה פרידור, איך הוקם משרד המדען הראשי?

"התגלגלתי לשם באופן לא צפוי. למעשה, למדתי משפטים בירושלים כי חברה מאוד קרובה שלי ממש גררה אותי, ואפילו הייתי תלמידה טובה. אהרון ברק היה אסיסטנט צעיר אצלנו בפקולטה. היו אז טייקונים בין המרצים: פרופ' אגרנט ודמויות מיתולוגיות נוספות. התחלתי לעבוד במשרד עו"ד שעשה הכל - אז לא היו 'תחומים' - ולא אהבתי את הפרקטיקה. לא אהבתי את זה שאתה אמור כעו"ד לפתור בעיות של אנשים שבאים אליך ברגע האחרון, ואז יש מאבקים בין עורכי דין כשלא הכל טהור וישר.

"ב-1967 עברתי עם בעלי לירושלים, ובמשרד התעשייה והמסחר (אז התמ"ס) חיפשו עוזר ליועץ המדעי של השר. היועץ היה פרופ' ג'ק גרוס, ראש הפקולטה לחקר הסרטן בבי"ח הדסה בירושלים. הוא עבד כיועץ לשר רק פעם בשבוע וחיפשו מישהו, מהנדס או כלכלן, שיפעיל את המשרד במשרה מלאה כעוזר. חבר טוב שלי שעבד בתמ"ס אמר לי שאני מתאימה לתפקיד. אמרתי 'מה פתאום, אני בכלל משפטנית', אבל הוא שיכנע אותי וניגשתי והתקבלתי למשרה. זה היה מין ניסיון כזה - עוד לא קראו לזה היי-טק.

"השאיפה הייתה להקים בישראל תעשייה עתירת מדע. ככה הקמנו למעשה את משרד המדען הראשי, כשגרוס היה המדען הראשי הראשון. זה היה עולם חדש בשבילי, גם במובן זה שהתחום היה בחיתוליו וגם מהבחינה שבעצם רצו שאקים משהו יש מאין. בעצם אמרו לי 'הכל תלוי בך'. גרוס אמר שעד שהוא עבד איתי הוא לא הבין מה המשמעות של לעבוד עם אשה, ובעקבות הניסיון איתי הוא התחיל להגיד שהוא מעדיף לעבוד עם נשים.

"המשרד התחיל עם קרן מחקר קטנה, וניתנו מענקים לכל חברה קטנה שהייתה מוכנה להתחיל במו"פ. זו הייתה יכולה להיות חברה כמו אלרון, שממנה יצאה אלביט, או אורמת שנוסדה אז. עם עוזיה גליל מאלרון עד היום יש לי קירבה מיוחדת, וגם עם יהודה ברוניצקי מאורמת. רוב החברות היו תעשייה מסורתית, חברות שבאו עם רעיונות למו"פ כמו מזון לבעלי חיים. אלסינט הייתה אז רק מחלקה באלרון, והייתה חברת סאיטקס שאז נקראה טכנולוגיה מדעית בע"מ, ואפי ארזי התעסק בפיתוח כוונות לתותחים של טנקים או משהו כזה. הכל היה ממש בחיתולים.

"פריצת הדרך המשמעותית הייתה ב-74', כשחיים ברלב התמנה לשר התמ"ס והביא לתפקיד המדען את יצה (יצחק יעקב) מהצבא. יצה היה תא"ל שעמד בראש מה שהיום זה מפא"ת - המו"פ של צה"ל. הוא היה אז פרופסור למו"פ תעשייתי באוניברסיטת הנגב, זה היה חוג חדשני שהוא הקים".

" למה עזבת את משרד המדען?

"עזבתי בסוף 75' כי יצאתי עם בעלי והמשפחה לשבתון בארצות-הברית. שהינו שלוש שנים באפסטייט ניו-יורק, בעיר טרוי שהיא עיר אוניברסיטאית, בעלי היה שם פרופ' אורח במחלקה למתמטיקה. אלו היו שלוש שנים נהדרות שעשיתי בהן משהו מיוחד - הייתי רחוקה מהמו"פ, והיו לי ילדים קטנים, וגם ילדתי אז והתחלתי ללמד עברית בביה"ס של הקהילה היהודית הקונסרבטיבית, ומהר מאוד התמניתי למנהלת ביה"ס עד שעזבנו את ארה"ב. דרך התפקיד הייתי מאוד מעורבת בקהילה.

"כשחזרנו, יצה בדיוק עזב את התמ"ס והקים חברה בשם וורלדטק, שמטרתה הייתה לגייס כספים בארה"ב לפרויקטים של מו"פ בישראל. אז זה היה כמעט עתידני ולא מקובל, לא כמו היום שכולם יודעים מה זה הון סיכון. הוא, עם כל העוצמה שלו, נכנס לעניין וניצל חוק אמריקני שאיפשר ניכוי ממס על השקעות גם אם הן מחוץ לארה"ב. הוא סלל את הדרך באמצעות משרד האוצר שלנו ומס ההכנסה האמריקני, וגייס אותם לעניין.

"יצה ניהל את העניינים בארה"ב ואני ניהלתי את הדברים בארץ, כשהמשמעות הייתה לאתר פרויקטים מתאימים. הקלוזינג נעשה במקביל שם ובארץ, ועשינו את זה בצורה של קבוצות פרויקטים, לא של פרויקטים בודדים. עשינו חמש-שש עסקאות שבכל אחת גייסנו כסף עבור שלושה-חמישה פרויקטים".

" מה זכור לך מהתקופה ההיא?

"אחת החוויות שזכורות לי הייתה העבודה עם הפקס. זה היה אז מכשיר מאוד ייחודי שכמעט ולא החזיקו בארץ. אני ניצלתי את כישורי העו"ד שלי וניסחתי תגובות לצד האמריקני, ולמחרת הייתי מקבלת מהצד השני הררי שאלות ותגובות על תגובות. זה היה קצב עבודה מטורף, בכל יום עניתי לכל ההתייחסויות האלה. רק כשאחת העסקאות החשובות נסגרה הזמינו אותי לקלוזינג, ואז הבנתי הכל - בחברה הזאת היו אלף עורכי דין, כשכל קבוצה שלהם מתמחה בתת-תחום, ואז הבנתי איך דברים מתנהלים שם. אני הייתי אחת מול המוני גורמים שהפציצו אותי בשאלות ותגובות להתייחסות, וכל יום הייתי יושבת שעות ארוכות כדי להתמודד עם זה. אמרתי אז שהפקס הרס לנו את החיים.

"הבאנו במסגרת וורלדטק כמה עשרות מיליוני דולרים לישראל, שהתניעו מענקים של המדען מקרן המחקר. המדען שם באותה תקופה 50% על הפרויקטים, היום זה פחות, היום זה עד 50%.

" מה היה מודל ההשקעה שלכם?

"בעסקאות האלה רוב הכסף הלך ליזמים מתחילים שבאו עם רעיון. בדיוק כמו שזה בחממות. אחרי שהרעיון של היזמים עבר את הסינון שלנו הוקמה חברה עם תוכנית מו"פ, ואז גויס הכסף. בסופו של דבר, אחרי התקופה הראשונה עם הכסף הראשון שוורלדטק גייסה, נכנסו שותפים אסטרטגיים ולקחו את החברה הלאה.

"הרבה מהפרויקטים נפלו, ואת הכישלונות ראו מיד. אם לא מצליחים לגייס כסף נופלים מיד. רק כעבור מספר שנים התחילו לראות את ההצלחות שלנו, כשההצלחות המובהקות היו אפרת, שהפכה לקומברס, תלדטה ו-לנט, שהייתה יוזמה משותפת עם האחים זיסאפל ונרכשה על ידי לוסנט אבל פועלת בארץ. הייתה גם עושפ, שבין שלושת יזמיה היה שלמה דוברת שהיה צעיר-צעיר. זאת הייתה חברה שנתנה ייעוץ של תוכנה באוטומציה תעשייתית. עם הכסף שהבאנו הקימו גם את חברת רובקד שעמדה לפתח מוצר. בחברה הזאת החל פיתוח של מערכת מאוד מתוחכמת להפעלת רובוטיקה בתעשייה.

"לימים, ובלי כל קשר, הבן שלי ברק התקבל כסטודנט לעבוד ברובקד, והפך מאוחר יותר למנכ"ל שלה לכמה שנים.

אלה חברות שמעסיקות אלפי אנשים ומהוות חלק בלתי מעורער מנוף התעשייה הישראלית, אבל אף אחד לא זוכר היום איך הן התחילו".

" מה את חושבת על הפרשה של קובי אלכסנדר?

"יש פה לדעתי חריגה קולוסאלית מהפרופורציות מצד האמריקנים. זה ממש נשמע כמו איזשהו מסע צלב, כי בסך הכל זה ידוע שכולם עשו את זה (הכוונה לתיארוך לאחור של אופציות - מ.א.) ואפשר היה להגיע להידברות ולהטיל בסופה איזשהו קנס, אפילו כבד. אבל הדבר הראשון שהם יצאו איתו הוא איום שמחכות לו 25 שנות מאסר. על מה? האיש הוא בסך הכל איש ישר. אין לי ספק שהוא עבד בייעוץ צמוד של עו"ד ורואי חשבון. אז הייתה תקלה בגלל דברים שהיו מקובלים, וצריך היה להיענש על זה, אבל מכאן ועד ל-25 שנות מאסר? אי אפשר להסביר את זה בכלל.

"ולבי כואב, כי יש לאיש הזה זכויות עצומות בכלכלה הישראלית ופתאום כאילו כלום לא קיים. אני מאוד מקווה שתימצא הדרך לתפור את הסיפור הזה בצורה אחרת, ואני גם מאמינה שאפשר יהיה לעשות את זה".

" איך התחיל סיפור החממות?

"בסוף 1990 פנה אלי יגאל ארליך, שהיה המדען הראשי והיום הוא מנהל קרן יוזמה. זה היה שיאה של תקופת העלייה מרוסיה, והוא אמר לי שיש תקציב שלא מצליחים להוציא אותו ושמדובר בלעשות משהו עם העולים החדשים, על בסיס מודל של ביזנס אינקובטור שכבר היה קיים בארה"ב. הרמתי את הכפפה, למדתי את הנושא שבועיים ונפגשתי עם האוצר, כי בלעדיהם לא קורה כלום. הקמתי את תוכנית החממות הטכנולוגיות, כשהמנוע העיקרי שלה בשנים הראשונות היה העלייה המקצועית הטכנולוגית מבריה"מ, שהייתה אבודה.

"הגיעו אנשים עם עשרות שנים של ניסיון ותארים גבוהים, ולא היה להם שום סיכוי להיקלט פה במקצועות שלהם. האוניברסיטאות היו מלאות ולא נזקקו למרצים וחוקרים, ולא היו פה מכונים טכנולוגיים מקבילים לאלה הרוסיים, שיכלו לקלוט אותם.

"דרך תוכנית החממות הצלחנו לבנות גשר מאוד אפקטיבי שהעביר אותם מתרבות כלכלית-חברתית טכנולוגית שונה לגמרי. זה העביר אותם דרך מסדרון משמעותי לתוך המציאות הישראלית. התעקשתי שהתוכנית תהיה פתוחה לכולם ולא רק לעולים החדשים, והיה קשה להתעקש כי היה לובי חזק לעולים. אבל בזכות זה יש היום תוכנית חממות חזקה שעוסקת ביזמות טכנולוגית ולא מתמקדת בעולים חדשים. בשנים הראשונות הייתה לתוכנית תדמית מאוד חברתית וקיבלנו תרומות בזכות זה, אבל מהר מאוד דאגנו שזה יילך לכיוון העסקי-מקצועי. כל החממות שקמו כעמותות במקור הפכו לחברות, והחלו להיכנס לחממות שותפים עסקיים כמו האחים עופר והאחים זיסאפל, שכבר היו בפנים, וגם דאו כמיקל וכלל תעשיות נכנסו באיזשהו שלב".

" מה החזון שלך לגבי החממות?

"הייתי רוצה שכסף פרטי ייכנס לתפקיד של הכסף הציבורי בחממות, ואני לא רואה את זה קורה כי כסף פרטי צריך יותר ביטחון בשביל ההצלחה. לכן, אני רוצה שהתוכנית תתגבש בצורה כזו, שלא יקרה מצב שיש רעיון עם פוטנציאל בארץ שלא יקבל את ההזדמנות שלו. אני גם רוצה שזה יהיה דבר מובן מאליו שלא נצטרך להילחם עליו בכל פעם מחדש. אני רוצה שיכירו בתוכנית הזאת כהשקעה ממשלתית ולא כהוצאה ממשלתית, ואנחנו מתקרבים לשם בזכות המעורבות ההולכת וגוברת של קרנות ההון סיכון".

" מהחברה שניהלת עם יצה יצאה קומברס, אבל מהחממות עוד לא יצאה קומברס.

"יכול להיות שעוד תצא קומברס מהחממות, אבל חברות נהדרות אחרות יצאו ממנה כמו קומפיוג'ן, סאיטליין שנקנתה עכשיו ב-150 מיליון דולר וממשיכה לפעול בארץ, יתרן, מנגו, ויזיוניקס. זאת לא קומברס אחת אבל אלה הרבה חברות מוצלחות וישנן עוד רבות, ואני לא חושבת שזה פחות חשוב לכלכלה של ישראל. יש אפילו כלכלנים שאומרים שיותר חשוב למדינת ישראל שלא כל הביצים יהיו בסל אחד". "

עוד כתבות

הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שני המטבעות האלו נחשבים למקלט בטוח, אז למה אחד צונח והשני ממריא?

הין היפני בשפל של 34 שנים והדולר מתחזק מול כל המטבעות ● קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "הין במגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, הדולר התחזק על רקע נתוני מאקרו טובים"

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד - אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

שאול גולדשטיין מנכ''ל חברת נגה - ניהול מערכת החשמל / צילום: ענבל מרמרי

הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה

חברת נגה העבירה את תוכניתה לאגירת כ-2,500 מגה־וואט במתקנים ברחבי הארץ ● המהלך מאפשר לשמור הספק שלא נצרך ולהזרימו בעת הצורך

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

אימו של החייל החטוף: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני ובן 21 ובן 13 נפצעו קל ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה; במקביל, פעילות נרחבת של הכוחות באיו"ש ● קבינט המלחמה דן בחידוש המגעים לעסקה ● סמ"ר ניסים כחלון, בן 21 מחדרה, נהרג בדרום הרצועה • דיווחים: 9 הרוגים בתקיפת צה"ל בשני מוקדים בדרום לבנון • עדכונים שוטפים

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים