איגוד לשכות המסחר: להטיל קנסות גבוהים על עסקים המפרים את דיני הגנת הצרכן

טוען: הפעלת סנקציות אזרחיות ומנהליות על עסקים מפרי חוק, דוגמת הטלת קנסות גבוהים - יעילה יותר מאכיפה פלילית

הפעלת סנקציות אזרחיות ומנהליות, דוגמת הטלת קנסות גבוהים על עסקים שיימצאו מפרים את דיני הגנת הצרכן, יעילות יותר מאכיפה פלילית - כך עולה מנייר עמדה שהגיש איגוד לשכות המסחר, שבו הוא מדגיש כי טובת הצרכן משיקה בנקודות רבות לטובת העוסק ההוגן.

נייר העמדה הוגש לוועדה הבוחנת את מנגנון האכיפה הראוי שבו תשתמש הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן. הגוף החדש מתוכנן לקום כמיזם משותף של משרדי התמ"ת והאוצר, ואמור לפעול כרשות אכיפה פנים-ממשלתית ועצמאית, שתחליף את היחידה הממונה כיום על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת. הקמת הגוף העצמאי נועדה לפתור את המצב הבעייתי הקיים כיום, שבו משרד התמ"ת מייצג גם את התעשיינים וגם את הצרכנים. הממונה על הרשות ימונה על ידי הממשלה בהמלצת שר התמ"ת, ותפקידו יהיה לאכוף את חוק הגנת הצרכן ולהתמקד בעבירות "מתוחכמות" של ספקים המנצלים את פערי המידע ואת חולשת הצרכן כדי להטעותו. הרשות תקבל מנדט לטפל בנושאים כמו הכנסת סעיפים כובלים לחוזים אחידים, ויוענקו לה סמכויות אכיפה פליליות נוספות על אלה העומדות כיום בידי הממונה על הגנת הצרכן.

לטענת האיגוד, דיני הגנת הצרכן אינם נמנים עם דיני עונשין הקלאסיים ועל כן אין להשתמש בנשק הקטלני ביותר במערכת החוק, של אכיפה פלילית.

לעניין הסמכות הרצויה לנקיטת הליכים, האיגוד נוקט בעמדה כי יש להעדיף נקיטת סנקציות: "לרשות הידע והניסיון להבדיל בין עיקר לטפל ובכך נחסך משני הצדדים - העוסק והצרכן - מקרים בהם הם נגררים אל תוך סכסוך משפטי מיותר".

בנוסף ממליץ האיגוד לבחון את המודל הגרמני, על פיו ארגון צרכנים הוא זה שמגיש תביעה צרכנית, גם אם היא מתייחסת לנזק שנגרם לצרכן מסוים. "למרות שיש להגן על מעמדו החלש של הצרכן, אין להתעלם מן העובדה כי הטלת חובה באופן אוטומטי על העוסק עלולה לפגוע בצרכן עצמו שכן העלות הכרוכה בחובות העוסק תגולגל בסופו של דבר על הצרכן. זאת ועוד, עומס של הטלת חובות על העוסק לא תשאיר מקום לפעילות כוחות השוק".