דיבורים לחוד למעשים לחוד: "החלטת ממשלה לבסס את מדיניותה על פיתוח בר-קיימא - לא ממומשת"

"המשק יכול לחסוך 9 מיליארד שקל ב-20 שנה מאנרגיות מתחדשות, אך הממשלה הקצתה לפיתוח רק 2.12 מיליון שקל"

"למרות החלטת הממשלה ב-2003 לבסס את מדיניותה על עקרונות פיתוח בר-קיימא, לא נקבעה תוכנית ברורה ועקבית בנושא זה, והתוכנית לא אומצה כאסטרטגיה לאומית", כך קובע דו"ח דרכים לקיימות, שנכתב על-ידי קואליציית הארגונים הסביבתיים והחברתיים.

לטענת עורכי הדו"ח, תפיסת הפיתוח בר-הקיימא (שימוש מושכל במשאבים) נשארה בשוליים, כאשר הביטוי העליון לכך הוא תקציב המדינה.

מהדו"ח עולה, שברוב משרדי הממשלה אין ביטוי תקציבי לאסטרטגיית הפיתוח בר-הקיימא, דבר שהופך אותה לתרגיל תיאורטי בלבד. חמור מכך, הממשלה מתקצבת פעולות העומדות בסתירה גמורה להמלצות הדרגים המקצועיים ולהתנהלות בת-קיימא.

כך למשל, למרות החלטות הממשלה על יעדים לייצור חשמל מאנרגיות סולריות ומתחדשות, התקציב ל-2007 בעניין הוא 2.12 מיליון שקל בלבד. ב-2000-2006 ירד התקציב ב-50%, זאת בשעה שהחיסכון למשק בהפחתת יבוא דלקים ובהפחתת תחלואה, יכול להגיע ל-9 מיליארד שקל ב-20 שנה.

עוד קובע הדו"ח, שאימוץ תוכנית-אב לאנרגיה, שבמרכזה צמצום התלות בדלק מחצבי לתחבורה, יכול לחסוך למשק 185 מיליון שקל בשנה, 35 מיליארד שקל עד 2050. למרות זאת לא נעשה דבר בתחום זה.

לא רק זאת. למרות החלטת הממשלה בדבר קידום עדיפות לתחבורה הציבורית, היא עצמה מעודדת שימוש ברכב פרטי, על-ידי תשלום אחזקת רכב וחניה חינם, בלי מתן אפשרות לעובד לקבל תמורה כספית כתחליף להטבות אלה.

עוד קובע הדו"ח, שהמדינה אינה מחשבת את העלות הכלכלית האמיתית של משק האנרגיה ומתעלמת מהעלויות של תחלואה ותמותה, 4.3 מיליארד שקל בשנה.

לטענת כותבי הדו"ח, באמצעות חקיקה מתאימה ניתן לצמצם את צריכת האנרגיה במשק ב-20% ולחסוך 4-5 מיליארד שקל בשנה. בשבע השנים האחרונות הוקצו לתוכנית ייעול השימוש באנרגיה 2.24 מיליון שקל בלבד והושקעו 600 אלף שקל בלבד, אמרו.

עוד קובע הדו"ח, שאם המדינה תקדם את פרויקט צינור הגז הטבעי באזור חיפה היא תחסוך 85-216 מיליון שקל בעלויות תחלואה. יתר פיקוח על בתי הזיקוק היה חוסך למשק 117.3 מיליון שקל בשנה בעלויות הטיפול בבריאות הציבור, אמרו.

לטענת כותבי הדו"ח, מינהל מקרקעי ישראל פועל בניגוד למדיניות זו באמצעות הפליית המגזר העירוני לעומת המגזר הכפרי, מתן הנחות של 268 מיליון שקל בקרקע למגורים, והתייחסות לגורמים תכנוניים כאל חסמים המגבילים שיווק קרקעות.

נציבות המים מביאה לייבוש מקורות המים הטבעיים ופוגעת באקולוגיה; משרד השיכון אינו משקיע מספיק בשיקום וחיזוק שכונות קיימות, ותקציבו בנושא זה ירד ב-75% בשבע השנים האחרונות.