ביה"ד לעבודה פסק פיצויי פיטורים לעובד למרות שהועסק לפי חוזה קבלנות

בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע כי אדם שהועסק על ידי בנק באמצעות הסכם למתן שירותי קבלנות הוא למעשה עובד הבנק. זאת, למרות שבחוזה ההעסקה בין הצדדים נקבע כי יפעל כעצמאי, ולא יתקיימו יחסי עובד- מעביד. בית הדין קבע כי בפועל התקיימו יחסי עובד-מעביד ופסק לעובד פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה.

התובע, אריק קרן, מפקח שנתן לבנק לאומי שירותי תיאום ופיקוח על עבודות בינוי ואחזקה, טען באמצעות עו"ד אריק אריאל, כי בקשתו להיות מועסק כשכיר בבנק נענתה בשלילה, והוא הועסק באמצעות הסכמים למתן שירותי קבלנות עד שפוטר. ואולם, לדבריו, למרות החוזה, התקיימו יחסי עובד-מעביד.

הבנק דחה את טענותיו וטען שקרן היה מודע להסכמים והיה בעל עסק עצמאי. הבנק ציין כי במהלך השנים נהנה קרן מתמורה העולה על הסכום שהיה משתכר אילו היה עובד שכיר. לפיכך הגיש הבנק תביעה שכנגד להשבת הסכומים ששילם לקרן ביתר.

השופטת חנה טרכטינגוט הזכירה כי לצורך ההבחנה בין עובד לבין עצמאי יש לבחון את הנסיבות לפי מבחן ההשתלבות של העובד במפעל, וקבעה כי למרות החוזה התקיימו יחסי עובד-מעביד.

השופטת פירטה, בין היתר, כי קרן הועסק במישרה מלאה, וכי עצם העובדה שלא עבד בתפקיד הקשור בפעולתו הרגילה של הבנק (פיננסים, כספרות וכו')- אין משמעותה שלא השתלב כעובד. לדבריה, מבחינה מהותית מדובר בעובד שהשתלב במערך הארגוני של הבנק, ביצע את העבודה באופן אישי והוקצה לו משרד בבנק.

טרכטינגוט ציינה כי אמנם קרן נתן שירותים גם לאחרים, אך הצביע על העסקה נפרדת בבנק ובלתי תלויה בעסקו כעצמאי. עוד ציינה כי לקרן לא היתה שליטה על ההוצאות והרווחים שלו בבנק, והוא היה תלוי בבנק תלות כלכלית שנים רבות.

השופטת דחה את התביעה שכנגד שהגיש הבנק, לאחר שציינה כי הבנק הכתיב את תנאי העבודה כאילו קרן הוא עצמאי ובנוסף לא הוכיח שהתשלום שקיבל קרן היה גבוה באופן ניכר מזה שהיה מקבל כשכיר. (ע.ב. 7738/02).