והעיניים נשואות אל גבעתיים

אחרי גל קמפיינים של המפלגות הגדולות, ייערך היום בגבעתיים הפרומו לבחירות לרשויות. התוצאה תלמד על מה שיקרה בבחירות הארציות

מחר יחגגו ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר האוצר שלו, אברהם הירשזון, את העברת תקציב המדינה בכנסת. אבל הכול יודעים שעיקר החגיגות כבר מאחוריהם. "התקציב שלהם" יעבור כמו סכין משוננת בחמאה רכה - בקלות. ככה זה, כנראה, כאשר אנשים כמו אולמרט, הירשזון ורוני בר-און, פועלים בסביבה פוליטית חובבנית - הם מנצחים אותה בקלילות.

אבל עוד קודם שחגיגות התקציב יגיעו לשיאן, היום, תצטרך "השלישייה בצמרת" להתמודד עם הדבר הבא של המערכת הפוליטית. הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. ביום שלישי הקרוב ייערך "הפרומו" לבחירות הללו. זה יקרה, לא תאמינו, בגבעתיים. ראש העיר הקודם, אפי שטנצלר, עזב למישרת ראשות הקרן הקיימת, והשבוע תתחרה שורה של מועמדים מקומיים על הירושה שהותיר.

שלוש המפלגות הגדולות - קדימה, העבודה והליכוד - התמודדו בחודשים האחרונים על ליבת העיר המנומנמת משהו. כל אחת מהן השקיעה מאות-אלפי דולרים בניהול הקמפיינים הזעירים (והזהירים) במקום. כל זה משום שמתוצאות הבחירות בגבעתיים אפשר יהיה ללמוד הרבה על מה שיתרחש כאן בבחירות הארציות לרשויות המקומיות. בעצם, לא רק ללמוד. אלא גם להשפיע.

כולם לוחצים את ידי כולם

כל המפלגות הגדולות נערכות עתה לבחירות לרשויות המקומיות. אלה יתקיימו אמנם רק בעוד כשנתיים, אבל כבר עכשיו מניחים את התשתית הארגונית. החל מקביעת רשימת המתמודדים, דרך גיוס התקציבים, הקמת מערכות המידע והמטות הארגוניים. אנחנו נמצאים עתה בפרק הזמן הקריטי לכל אלה. עכשיו, ממש עכשיו, מתחילים המועמדים לראיין מועמדים לניהול הקמפיינים שיריצו.

מכוני הסקרים כבר מגישים עבודות רקע ראשונות לתיאור המצב במקומות השונים. עכשיו, ממש עכשיו, מגלה שר הפנים, רוני בר-און, רוחב לב מיוחד לדרישות ראשי ערים ברחבי הארץ. במיוחד לאלה המזוהים עם קדימה ו/או כאלה שהוא מקווה ללכוד אותם לשורותיו. בר-און, זה לא מקרה, הוצב זה מכבר בראש מטה הבחירות המקומיות של קדימה, והוא לא מבזבז זמן.

לא פלא, אם כן, שכל שיחה עם ראשי רשויות גדולות בצפון, מגיעה לשיאה באמירת הלל לשר הפנים, רוני בר-און. ככה זה, למשל, בשיחות עם יונה יהב (ראש עיריית חיפה) כמו גם עם עדי אלדר (ראש עיריית כרמיאל) וראש עיריית עכו, שמעון לנקרי. רוב ראשי הרשויות הללו מזוהים בינתיים עם קדימה. אלה שעזבו למענה את הליכוד, ממש כמו מי שנטשו את העבודה. אבל השאלה היא אם זה יימשך הלאה?

ואכן, זוהי השאלה הגדולה. זהו האתגר של אולמרט-הירשזון ורוני בר-און. נכון לעכשיו, נראה כי ראש הממשלה הצליח לסיים את השנה האחרונה בלי שביתות של תושבי הצפון, ובלי שאלה יחסמו את הכבישים בדרישה להדיחו - בזכות חברותם של הרבה מראשי הרשויות בקדימה. כי הם כולם לוחצים את ידי כולם, ונערכים יחדיו לבחירות הקרובות לרשויות המקומיות.

מהמרים על ניצחון בגבעתיים

הבחירות המקומיות בגבעתיים מספקות הזדמנות לבחינת המערכות שיופעלו בבחירות המקומיות בכל הארץ. זה מתחיל בגיוס המועמדים, עובר דרך ניהול התקציבים, ואפילו ההובלה האסטרטגית של הקמפיין ושל יום הבחירות.

קדימה מריצה בגבעתיים את ראובן בן-שחר, העובד עם אייל ארד, ידידו האישי. לארד-תקשורת הייתה בשעתה חברת-בת, שהתמחתה בניהול קמפיינים בבחירות מקומיות. אבל החברה נסגרה, ואנשיה נטמעו בחברת יחסי הציבור הגדולה. ארד מסייע לבן-שחר על רקע של ידידות אישית. סיבוב קצר בגבעתיים מראה, כי הקמפיין שהוא מריץ, ממש כמו הקמפיינים של המועמדים האחרים, מתון יחסית. העיר אינה בוערת בלהט הבחירות. אולי משום שזו גבעתיים הבורגנית, ואולי - וזה מה שחשוב - יש כאן רמז להיעדר העניין הגובר בפוליטיקה.

מפלגת העבודה מריצה בגבעתיים את הלוביסטית בדימוס, איריס אברהם. איריס מכהנת בחודשים האחרונים כראש העיר בפועל. אברהם, בת 39, עובדת עם מוטי מורל. ואפילו הוא - שנחשב ליועץ פרובוקטיבי - הולך עימה על "קמפיין רגוע".

הליכוד אינו מריץ בגבעתיים מועמד גלוי מטעמו. אבל טלי ארגמן, המתמודדת בראש מפלגת עצמאית, מזוהה עימו. ארגמן מלווה על-ידי דודי ברמן, שותפו של יוסי ארועטי בחברת GPS, חברה-בת של משרד אדלר-חומסקי.

אבל עם כל הכבוד לאדלרים, איזה סיכוי יש למועמד המזוהה עם הליכוד לקחת את גבעתיים בבחירות?

ויש גם מועמד רביעי, יורם רן, שבאמת אינו מזוהה עם אחת המפלגות החיצוניות לעיר. הוא נועץ בענת שור שפועלת בדרך-כלל עם פוליטיקאים מהימין. אבל שור, שימו לב, התפרסמה בחודשים האחרונים דווקא משום היותה יועצת התקשורת של נשיא המדינה, משה קצב. שור החלה לעבוד עם הנשיא בטרם התפוצצו החשדות נגדו, ואז המשיכה עימו. זה לא מקרה, שהיא שומרת על פרופיל נמוך בכל הקשור לזה.

גם מכוני הסקרים משתמשים בגבעתיים כשדה מחקר ל"ניסוי הכלים", שיפעילו בבחירות הגדולות. "מאגר מוחות" בניהול פרופסור יצחק כץ; "מארקט ווטש" בניהול אבינועם בורג, וגם "דחף" בראשות ד"ר מינה צמח, הריצו שורה של סקרים מקומיים, שרובם חוזים למועמדת העבודה, איריס אברהם, את הניצחון. אחריה צועד בסך ראובן בן-שחר (קדימה, לשעבר ליכוד) ואחריו, טלי ארגמן ברשימה העצמאית, שמזוהה עם הליכוד.

אלא שבקדימה טוענים, כי הסקרים הללו אינם מסוגלים להבחין בכיסי התמיכה הממוקדים שבנו בעיר. הם מהמרים על ניצחון בגבעתיים. אם הם צודקים, יצטרכו מכוני הסקרים לחדד את כלי המחקר שלהם, לקראת הבחירות הגדולות באמת.

לגרור את העבודה לסיבוב שני

הדבר המרתק באמת בגבעתיים הוא בחינת התנהלותם של המפא"יניקים שלה בבחירות הקרובות. בשעתם, הצליחו אריאל שרון ושמעון פרס לסחוף עימם את זקני גבעתיים. ראש העיר עצמו, אפי שטנצלר, חצה את הקווים לקדימה. גם האוכלוסייה הצעירה של העיר צעדה עימו לשם. כך הפסידה מפלגת העבודה את העיר, שנחשבה למעוז הכי מבוצר שלה. אבל אחר-כך אירע מה שאירע, ולכן מעניין לראות אם המפא"יניקים יישארו עם פרס אצל אולמרט, או שהם ישובו הביתה למפלגת העבודה.

אם גבעתיים תחזור לידי מפלגת העבודה, כפי שהסקרים רומזים, אפשר יהיה לראות בזה יותר מרמז לתמיכתם של אנשי שמעון פרס בקדימה.

יתירה מזו, לפני ימים אחדים פרס היה אמור להגיע לעיר כדי לתמוך בראובן בן-שחר, מועמד קדימה בבחירות. בן-שחר התרגש. אנשי התקשורת שלו הציפו את העיתונות הפוליטית בהזמנות לאירוע. אבל במהלך האירוע התברר, כי פרס לא בא.

כאשר שאלנו מדוע? - התשובה הרשמית הייתה: "קשיים של הרגע האחרון". ההסבר הבלתי רשמי: מועמדת העבודה, איריס אברהם, צמחה בחצרו של פרס, והוא החליט שלא לפעול כנגדה.

אחת השאלות שעולה בהקשר זה היא, למה שמישהו יעזוב את קדימה לטובת הבית המסוכסך במפלגת העבודה. וזו אכן השאלה המסקרנת בבחירות בגבעתיים: האם המפא"יניקים יעדיפו אפילו את המפלגה-האם המסוכסכת, על פני מפלגתם של אולמרט-הירשזון-בר-און.

לתשובה לשאלה הזו יש השלכות על מעמדם של אנשי העבודה בצמרת קדימה, כמו גם על היערכותה של קדימה לבחירות לרשויות המקומיות האחרות.

ובכן, מה הן ההערכות הרווחות הערב בגבעתיים? - והתשובה היא, שכל המועמדים מנסים לגרור את איריס אברהם ואת מפלגת העבודה לסיבוב שני. "