הסוד שמאחורי הקסם

"זה טוב, אבל זה לא מצוין" הוא המוטו שמוביל את הקמפיין הרחב שהשיק לאחרונה אקסלנס נשואה, מבתי ההשקעות הגדולים בארץ. התדמית האליטיסטית, היוקרתית והאלגנטית, שמקבלת ביטוי בפרסומות, ניכרת גם במשרדי החברה, המתפרסים על-פני ארבע הקומות העליונות של מגדל "משה אביב" במתחם הבורסה ברמת גן. לא כל אחד יכול להיכנס לכאן - במעמדה מרשה לעצמה אקסלנס לברור את לקוחותיה - וכשגורם כלשהו בשוק מעוניין לשכור את שירותי החברה, היא שוקלת לא פעם ולא פעמיים האם כדאי לה לקשור את שמה בשמו.

אחד הגורמים שלגביו עלתה התלבטות שכזו הוא דניאל מולקנדוב, אז סגנו של היו"ר לב לבייב בקונגרס יהודי בוכרה, ובעל חברת גרינלייט לניהול קרנות נאמנות. היועצת המשפטית של אקסלנס אמנם המליצה שלא לעבוד עם מולקנדוב, בהתבסס על שמועות שליליות לא מעטות שהתרוצצו עליו אז בשוק, אולם פוטנציאל ההכנסות הלא מבוטל שכנע את רוני בירם וגיל דויטש לפסוק אחרת, ובאוגוסט 2004 חתם מולקנדוב עם אקסלנס על הסכם שלפיו היא תשמש כברוקרית של קרן בניהולו, "רעם 90".

חודשים אחדים לאחר מכן נעצר מולקנדוב על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לביצוע הונאה רחבת היקף בכספי ציבור המשקיעים בקרן שניהל, ולפני כשנה הוגש נגדו כתב אישום המתברר כיום בבית משפט השלום בתל אביב.

מסמכים פנימיים ותמלילי חקירות שנערכו ברשות והגיעו לידי G שופכים על הפרשה אור חדש, שבפרקליטות מיסוי וכלכלה - הגוף המשפטי המייצג את רשות ניירות ערך - העדיפו שלא יגיע כעת לידיעת הציבור.

בפרקליטות לא חסכו בשבועיים האחרונים במאמצים במטרה למנוע את פרסומה של כתבה זו. מלכתא אלמור, סגנית בכירה לפרקליט מחוז תל אביב, השיגה ביום ראשון שעבר בבית משפט השלום בתל אביב צו האוסר לפרסם פרטים כלשהם הנוגעים לפרשה, צו שהוסר רק לאחר פשרה בין "גלובס" לפרקליטות. אפשר להבין את החשש ששרר בפרקליטות: המסמכים שהגיעו לידי G מעלים לא מעט סימני שאלה סביב התנהלות אקסלנס ורשות ניירות ערך עצמה.

המסמך הנכסף

זמן קצר לאחר תחילת ההתקשרות עם גרינלייט של מולקנדוב, החלו החששות באקסלנס להתממש. במקביל לחקירה סמויה שניהלה נגדו רשות ניירות ערך, החלו לצוץ בתקשורת פרסומים על תביעות ישנות שהגישו לקוחות נגדו, בטענה ש"שרף" את כספם. הלקוחות ידעו לספר גם ששמו של מולקנדוב מוכר היטב לרשות (ראו מסגרת).

במארס 2005 פנתה הרשות לאקסלנס בדרישה: העבירו אלינו את כל המסמכים הקשורים בהתקשרותכם עם מולקנדוב. ברשות נזקקו למסמכים לצורך קידום החקירה הסמויה, שהתמקדה בחשדות שלפיהם ביצע מולקנדוב הונאה רחבת היקף בכספי קרן "רעם 90" (היום נובה סטאר, א' ר'). החשד היה כי בעוד שתשקיף הקרן הציג בפני ציבור המשקיעים מצג שלפיו אקסלנס גובה מהקרן 4 שקלים בגין כל פעולה, הרי שבפועל העמלה שסוכמה בין הצדדים ניצבה על 2.5 שקלים בלבד, אולם סוכם שהקרן תשלם 4 שקלים, כדי שההפרש יועבר לאדם שתיווך בין מולקנדוב לאקסלנס. מאותו מתווך, גרסו החשדות, הועברו מאוחר יותר הכספים לכיסו של מולקנדוב.

אסור להתבלבל מהעמלות הזעירות בעבור כל פעולה: מאחר שהפעילות בקרן אינטנסיבית, ההפרשים הללו מצטברים לכדי מאות אלפי שקלים מכספי הציבור, שנחתו, לפי החשד, בניגוד לחוק לכאורה בכיסו הפרטי של מולקנדוב.

עובדי הרשות עיינו במסמכים ששלחה אקסלנס, והבחינו שחסר מסמך מפתח לצורך אימות החשדות נגד מולקנדוב: הסכם שבו מאשר מולקנדוב (מנהל הקרן) כי ידוע לו שחלק מוגדר מהעמלה שמשלמת הקרן לברוקר (אקסלנס) עובר אוטומטית אל המתווך.

מסמך שכזה היה מבסס היטב את החשדות כי מולקנדוב והמתווך, עמנואל מודחי, רקמו קנוניה על חשבון המשקיעים בקרן, שכן לא היו עוררין על העובדה שמודחי מעביר בקביעות כספים למולקנדוב (מולקנדוב טען בחקירתו כי הכספים הועברו בתמורה לשירותי ייעוץ לגיטימיים, אולם ברשות השתכנעו שמדובר בפיקציה וכי מודחי אינו אלא "איש קש", א' ר'). המסמך המבוקש היה מוכיח כי מולקנדוב ידע שככל שיבצע יותר פעולות באופציות, כך יזרמו יותר כספים לכיסו של אדם המעביר לו כספים בקביעות - מצב המעמידו בניגוד עניינים ברור, שלא היה ידוע לבעלי היחידות בקרן.

אלא שלמרבה האכזבה ברשות, לא הופיע מסמך שכזה. ההסכם היחיד בין מולקנדוב לאקסלנס התייחס לעמלה בסך 4 שקלים, ולא הוזכר בו מאום על העברה של חלק ממנה לגורם שלישי כלשהו. ב-6 במארס התקיימה שיחה טלפונית בין הרשות לאקסלנס. תשובת אקסלנס הייתה שלא נחתמו הסכמים נוספים.

"פרשה חמורה ביותר של מרמה"

אבל ברשות לא ויתרו, וזימנו את הגורם הרלבנטי באקסלנס לחקירה. החוקר שאל לא פעם ולא פעמיים לגבי קיומם של מסמכים, שמהם עולה כי מולקנדוב היה מודע לסיכום בנוגע להחזרי העמלות למתווך. התשובה שהתקבלה הייתה כי בתיק של גרינלייט לא נמצא מסמך כזה. לא זאת בלבד: בעוד שהיום טוענים בפרקליטות ובאקסלנס כי הייתה בין אקסלנס, מולקנדוב ומודחי הסכמה משולשת בעל-פה לגבי החזר העמלות, הרי שבחקירה המדוברת לא יכול היה נציג אקסלנס לאשר כי מולקנדוב בכלל ידע שעליו לשלם סכומים גבוהים כל-כך למתווך.

בית ההשקעות היוקרתי מצא את עצמו במצב לא פשוט: החוקר חשד כי באקסלנס מסתירים ממנו מידע, וטען כי יש בידיו מידע סותר; על העובדה שהחברה העבירה למודחי 1.5 שקלים בגין כל פעולה באופציה לא היו עוררין; ובהיעדר ראיה לכך שמולקנדוב היה מודע להעברות הכספים, ניתן היה לטעון כי אקסלנס ביצעה אותן על דעת עצמה ולתהות על קשריה עם מודחי, שבאותו זמן אף קיבל רשות מהנהלת החברה לעבוד ממשרדיה. לו רק יכלו לשכנע את הרשות כי הם ביצעו את העברות הכספים בידיעתו ואף בהנחייתו של הלקוח מולקנדוב, היו יכולים אנשי אקסלנס לסגור את הסיפור מבחינתם.

באקסלנס קיבלו החלטה מעניינת: לבקש ממולקנדוב, שלא ידע באותו זמן כי מתנהלת נגדו חקירה סמויה, לחתום על מסמך בנוסח שביקשה הרשות. ימים אחדים לאחר חקירת אנשי אקסלנס ברשות הגיע מולקנדוב למשרדיהם, והתבקש על-ידי גורם בחברה, בנוכחות ציון בקר, המנכ"ל המשותף של חטיבת שירותי הבורסה באקסלנס, לחתום על מסמך שבו הוא מאשר כי ידוע לו ש"מחיר העמלה לביצוע פעולה באופציה הוא 4 שקלים חדשים. מסכום זה יוחזרו לדף חשבון (על-פי הנחיית הלקוח) 1.5 שקלים חדשים עמלה".

מולקנדוב סירב לחתום על המסמך המפליל, ויום למחרת האירוע התמוה, כשברשות נואשו כנראה מהאפשרות לשים יד על המסמך, הוא נעצר על-ידה בחשד להוצאה במרמה של כספים שהשקיע הציבור המחזיק ביחידות בקרן, ונפתח שלב החקירה הגלויה נגדו.

"מדובר בפרשה חמורה ביותר של מרמה שבוצעה כלפי ציבור רחב של משקיעים שרכשו יחידות בקרן", אמר בדיון על הארכת מעצרו עו"ד ירון ליפשס, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות. "המרמה הזו בוצעה בצורה מתוחכמת, תוך שימוש בחברות קש". שנה לאחר מכן הוגש כתב האישום נגד מולקנדוב, אף שאת המסמך המפליל לא השיגו ברשות.

בחקירתו באותם ימים סיפר מולקנדוב על הדרך שבה ניסו בכירי אקסלנס להחתימו על המסמך. אף שמולקנדוב היווה במשך תקופה ארוכה יעד מרכזי של מחלקת החקירות, ונתפס שם כגורם שהאמינות ממנו והלאה, הגיעו במחלקה למסקנה שהמקרה המדובר אכן התרחש.

ימים אחדים לאחר שנודע לרשות על ניסיון ההחתמה, יזמו ברשות פגישה עם ראשי אקסלנס נשואה - בירם ודויטש. בפגישה הבהירו נציגי הרשות לשניים את החומרה שבה הם רואים את הפנייה למולקנדוב במטרה להחתימו על מסמך, שנחשב ללבו של התיק. על השניים נאסר לדבר על נושאים הנוגעים לחקירה, והובהר להם שכל ניסיון שכזה עלול להוות שיבוש חקירה.

הרשות הלא חוקרת

אלא שעל אף האמירות הקשות מצד הרשות על מעשי אקסלנס, ולמרות העובדה שהם לא ממש הוכחשו, ברשות בחרו שלא לפתוח בחקירה נגד אקסלנס בחשד לשיבוש חקירה, והסתפקו באזהרה. ההחלטה הזו עשתה חסד רב עם אנשי אקסלנס שהיו מעורבים בעניין, וביניהם בקר, שכאמור נכח בפגישה שבה התבצע הניסיון להחתים את מולקנדוב על המסמך.

ברשות מכירים את בקר היטב: חמישה חודשים בלבד לפני המקרה המדובר, הוא עוד שימש כחוקר בכיר ברשות (תפקיד שבמסגרתו טיפל בין השאר ב"פרשת פרטנר", שבמהלכה נחקרו הבוסים הנוכחיים שלו - דויטש ובירם, א' ר'). וכך, על אף שבקר נכח בעת הניסיון להחתים את מולקנדוב, לא מצאו ברשות לנכון אפילו לזמן את הקולגה לשעבר לחקירה.

גם בירם ודויטש יכלו לנשום לרווחה. באותה "פרשת פרטנר" חוו השניים את הנזקים שיכולה לגרום לחברה הסתבכות בפלילים: ב-2002 עצרו חוקרי הרשות את גולן כהן ואת רונן רשף, מי שהיו אז בעלי השליטה ב"אופמת השקעות", החברה-הבת של אקסלנס, בחשד שהשפיעו בדרכי תרמית על שערי מניות המעו"ף, וגרפו כך מיליוני שקלים שלא כדין. בסוף 2004 פרשו השניים מפעילות האופציות של אופמת, בעקבות הודעת הפרקליטות על כוונתה להגיש כתבי אישום נגדם.

אם הרשות לא הייתה "מחליקה" את מעורבות אקסלנס בפרשת מולקנדוב, יכול מאוד להיות שראשיה היו נאלצים להתמודד עם השלכות חוק "הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות" מ-,1995 הקובע כי אחד התנאים למתן רישיון יועץ או משווק השקעות הוא שהמבקש "לא הורשע בעבירה", וכשמדובר במתן רישיונות לחברה התנאי הוא ש"החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה". הכוונה היא לעבירה על שורת חוקים פיננסיים המפורטת בחוק, וכן כל "עבירה אחרת, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון".

הניסוח המעורפל הזה מותיר לרשות כר נרחב לשיקול דעת, אולם לדברי עו"ד כינרת רצון-פיקובסקי, נציגת לשכת עורכי הדין בדיוני ועדת הכספים על החוק המדובר, הרשעה בשיבוש הליכי חקירה של רשות ניירות ערך מהווה "סופר עילה לפסילת רישיון".

"בהיכרותי העמוקה ורבת השנים עם המחלקה ברשות שאחראית על רישוי יועצים ומנהלים, עבירה כזו היא הדוגמה בה"א הידיעה לעבירה שבגינה אדם אינו ראוי להיות בעל רישיון", היא מדגישה.

אגב, גרסת אקסלנס לעניין, כפי שנמסרה בחקירות אנשיה ברשות, הייתה שהמסמך שעליו התבקש מולקנדוב לחתום היה "טופס סטנדרטי". האמת היא שהטופס הסטנדרטי שעליו מחתימה אקסלנס מנהלי קרנות שהובאו באמצעות מתווך, שונה לגמרי. ראשית, לא מצוינים בו הסכומים שמועברים למתווך, אלא רק עצם העובדה שמועברים אליו סכומים. שנית, לא נכתב בו כי העברת הסכומים מתבצעת על-פי הנחייתו של מנהל הקרן. מהטופס הסטנדרטי באמת עולה כי הסכומים המועברים למתווך הם תוצאה של סיכום בין הברוקר למתווך, ללא מעורבות מנהל הקרן.

עמלות שמנות במיוחד

מעבר למקרה הפרטי של מולקנדוב, מעוררת התנהלות אקסלנס שאלות מטרידות הנוגעות לאחת הנקודות הבעייתיות ביותר בשוק קרנות הנאמנות: העמלות שגובים חברי בורסה מקרנות שבניהולם.

אקסלנס היא רק דוגמה מני רבות - מצד אחד יש לה קרנות נאמנות שבניהולה, ומצד שני חטיבה המבצעת פעילות ברוקראז'. כשהקרנות שבניהולה זקוקות לברוקר, הן אינן חורשות את השוק בחיפוש אחר ההצעה המשתלמת ביותר, אלא שוכרות אוטומטית את חטיבת הברוקראז' של אקסלנס. כשהקרנות משלמות עמלה לברוקר, מדובר למעשה בהעברת כספים מכיס אחד של החברה לכיס שני, מה שלא מעודד את הוזלת העמלות.

לפני כשלושה חודשים הגיש ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הצעה לתיקון החוק המסדיר את הנושא, שלפיה יוצאו שירותי הברוקראז' למכרז פומבי, וחבר הבורסה יוכל להמשיך לשמש כברוקר בעבור הקרנות שבניהולו רק אם יציע לגבות מהן עמלות זולות יותר מההצעה הנמוכה ביותר במכרז.

בדברי ההסבר להצעה עמד וקנין על כך שבמצב הנוכחי זוכים חברי הבורסה "לעמלה שמנה שמוחזרת לחברה בעבור כל פעולה שמבוצעת באופציות, בניגוד לכתוב בחוק", מאחר שהעלות האמיתית של קנייה ושל מכירת אופציה הנה כחצי שקל בלבד. "יש חברות בורסה המבקשות לקבל נתח שמן יותר, ויש כאלה המסתפקות בפחות, אבל בסופו של דבר כולן זוכות לקבל טובת הנאה".

אקסלנס נמנית עם אלה "המבקשות לקבל נתח שמן יותר". כך, עד לפני כשנה היא גבתה מהקרנות שבניהולה 4 שקלים לפעולה, ואילו היום ניצבת העמלה על 3.5 שקלים. מפרשת מולקנדוב עולה כי אקסלנס קיבלה למעשה 2.5 שקלים בלבד לפעולה מהקרן של מולקנדוב, שכן היתרה הועברה למתווך - ועדיין הרוויחה יפה. מהקרנות שבניהולה היא גבתה אז 4 שקלים לפעולה, אף שכמובן לא היה צורך במתווך בינה לבין עצמה.

חוק השקעות משותפות בנאמנות אוסר על חבר בורסה לגבות מהקרנות שבניהולו עמלה גבוהה יותר מזו שהוא גובה מקרנות אחרות שאינן בניהולו, להוציא חריגים, שבשל פעילותם הענפה במיוחד מותר להעניק להם הנחה. "ההנחה היא", מסביר עו"ד זיו ארז, מומחה לדיני קרנות נאמנות, "שכשאני גם ברוקר חבר בורסה וגם מנהל קרנות, אני בוודאי לא אעביר את הקרן שלי לברוקר אחר. הרצון הוא למנוע מצב שבגלל שיש לי לקוח 'שבוי' - שיכול בתיאוריה לשלם לי כל עמלה שאחייב אותו - אני אעשוק אותו על חשבון הציבור. זה בא למנוע דברים שהיו קיימים בעבר: לפני החקיקה בעניין היו מקרים שבהם קרנות נאמנות היו משלמות לברוקרים קשורים עמלות גבוהות מהמקובל". הסייג לכך, אומר ארז, הוא "מקרי קצה של לקוחות שמבצעים עסקות שונות במהותן מעסקות עבור הקרן - למשל, אחת לתקופה עסקות בהיקף אדיר, או עסקות חוזרות ונשנות בהיקפים גדולים מאוד".

ממסמכים שהגיעו לידי G עולה כי במקרים מסוימים סיכמה אקסלנס עם לקוחות חיצוניים על עמלות נמוכות יותר מאלה שגבתה מהקרנות שבניהולה, גם כשדובר בפעילות מזערית. ב-11 בינואר 2005, למשל, נחתם "הסכם עמלות" בין אקסלנס ל"מגן שוקי הון", שממנו עולה כי הצדדים סיכמו על גביית עמלות בהתאם לכמות הפעולות: בעבור 30 אלף פעולות באופציות ומעלה ייגבו 2.1 שקלים בלבד. ניתן לטעון כי זהו היקף פעילות חריג המצדיק את ההנחה, אבל ההסכם המדובר מעניק הנחה גם כשמדובר בפעילות מינימלית של בין 1 ל-2,500 אופציות: אז תעמוד העמלה על 3.5 שקלים לאופציה. בין 2,500 ל-6,000 אופציות העמלה תהיה כבר 3 שקלים בלבד. בעלי היחידות בקרנות שבניהול אקסלנס שילמו באותו זמן, כאמור, 4 שקלים לאופציה.

גם חברת ניהול התיקים "אלפא רום השקעות וניהול" קיבלה תנאים טובים יותר מאלה שקיבלו המשקיעים בקרנות של אקסלנס: הסכם עמלות בינה לבין אקסלנס מ-2004 מפרט תשלום עמלה צנועה של 2.7 שקלים לאופציה עד 4,000 פעולות בחודש, ההולך וקטן עם הגברת הפעילות. עם "דף חשבון" של מודחי סוכמה ביולי 2004 עמלה בסך 2.5 שקלים לאופציה, וללקוח פרטי בשם עמי שקד הציע בכתב טל כהן, עובד חדר המסחר בנגזרים, עמלה בסך 3 שקלים לאופציה, עד 5,000 פעולות בחודש.

באקסלנס טענו תחילה בתגובה כי "הטענה לפיה הפלינו לרעה את קרנות הנאמנות הקשורות לבית ההשקעות, מעידה על חוסר הבנה של תחום תפעול קרנות הנאמנות. דין קרן נאמנות מכל סוג שהוא אינו כדין הדוגמאות שהובאו בכתבה, שהנם לקוחות מסוג אחר, ואין מקום להחיל על פעילותם את חוק השקעות משותפות בנאמנות, כפי שהוצג ונטען כביכול על-ידי גלובס. סוג העסקות והשירותים הניתנים לקרנות נאמנות שונה משירותי הברוקראז' הבסיסיים הניתנים ללקוחות אחרים ולכן אין כל בסיס עובדתי ו/או משפטי לטענה כי אקסלנס הפלתה לרעה את קרנות הנאמנות שבניהולה".

אלא שמומחים לדיני קרנות נאמנות, שהנושא הוצג בפניהם מבלי שצוין כי חבר הבורסה המדובר הנו אקסלנס, גורסים אחרת. עו"ד ארז מסביר שהעמלה הנגבית מהקרנות שבניהול חבר הבורסה צריכה להיות זהה לעמלה הנגבית "מכל שאר הלקוחות, כולל לקוחות פרטיים ומנהלי תיקים".

עו"ד רצון-פיקובסקי מוסיפה: "החוק מדבר על כך שהעמלה שגובה חבר הבורסה מהקרנות שבניהולו לא תעלה על העמלה המקובלת בעסקה 'מאותו סוג שהוא עושה עם לקוחות אחרים'. לא נכתב בו 'עם קרנות אחרות', כלומר החוק כן מכוון גם למנהלי תיקים. אם המחוקק היה רוצה להגביל את ההתייחסות לקרנות, כך היה נכתב.

"סוג העסקה כאן זהה: קנייה או מכירה של אופציה. הלקוחות הם ששונים. אם לכולם נותנים מחיר זול, ורק לקרנות שלהם נותנים מחיר יותר גבוה, זה לא טעם לפגם? זו הפרה של חובת האמונים של מנהל הקרן כלפי בעלי היחידות בקרן. לפי החוק, מנהל הקרן צריך לפעול לטובת בעלי היחידות בלבד".

לאחר ש-G הפנה את תשומת לבה של אקסלנס לכך שמומחים בתחום סותרים לחלוטין את עמדתם, שינו באקסלנס את תגובתם, וחדלו מלטעון כי הלקוחות שקיבלו את ההנחות אינם רלבנטיים לחוק השקעות משותפות בנאמנות. כעת טוענים באקסלנס כי עמלות נמוכות יותר ניתנו רק במקרים שבהם דובר על היקף פעילות שונה: "העמלות ששולמו על-ידי קרנות הנאמנות המנוהלות על-ידי אקסלנס נשואה נקבעו בשיעור מקובל בהתחשב בהיקף הפעילות וסוג העסקות של קרנות הנאמנות. עלינו להבהיר כי למעט בהתקשרויות אחרות בעלות אופי שונה, סוג שונה והיקפים אחרים, חבר הבורסה לא גבה עמלות גבוהות יותר מקרנות הנאמנות הקשורות אליו".

עם זאת, מהמסמכים שבידי G עולה כי אקסלנס העניקה הנחה ללקוחות שונים גם כשדובר בהיקף פעילות מינימלי.

גם רשות ניירות ערך סותרת את טענות אקסלנס בתגובתה הראשונה. "במונח 'לקוחות אחרים' בחוק הכוונה היא לכל לקוח של חבר הבורסה", מסר דובר הרשות אורי קציר, "בין אם הוא מנהל קרן, מנהל תיקים, לקוח פרטי או מוסדי. אילו רצה המחוקק להגביל את הוראות הסעיף ללקוחות שהם קרנות, הוא היה מציין זאת במפורש ולא משתמש במונח 'לקוחות'".

האם נכונה הטענה שלפיה הסעיף בחוק כלל אינו מתייחס לפעילות מול לקוחות שאינם קרנות?

"הטענה אינה נכונה. אין להבחין לעניין סעיף זה בין שירותי הברוקראז' הניתנים ללקוחות שונים". כן הוסיף הדובר כי החוק מטיל על מנהל הקרן ועל הנאמן "חובות אמון כלליות כלפי בעלי היחידות, המחייבות אותם לפעול לטובת בעלי היחידות, ובכלל זה להימנע מתשלום עמלות גבוהות מן הדרוש, משיקולים זרים".

בעניין הספציפי של אקסלנס והעמלות הנמוכות יותר שגבתה מלקוחות אחרים, נמסר מהרשות כי "אנחנו בוחנים את הנושא".