ירוק בעיניים

מביל גייטס ועד שרי אריסון, זירת העסקים הגלובלית מזהה את הצורך הגובר במציאת מקורות אנרגיה חלופיים, ומזניקה את ההשקעות בתחום לשיאים חדשים. מאנרגיה סולרית וחוות רוח ועד להתפלת מים והפיכתם לחשמל - העתיד מעולם לא נראה ירוק יותר

מה משותף לסמי עופר, לסמי שמעון, לשרי אריסון, לעפרה שטראוס ולבני גאון? מלבד השתייכותם לשפיץ של דירוגי העושר בזירת העסקים המקומית, כל אחד מהם גילה בשנה החולפת את תחום ההשקעות הירוקות - הקלינטק (CleanTech). כמו ביל גייטס, האיש העשיר בעולם, כמו ג'נרל אלקטריק, הקונגלומרט הגדול בעולם, וכמו רוב גופי ההשקעה המובילים את גלגלי התעשייה הגלובלית - הקהילייה העסקית המקומית לא נשארת מאחור, ומתחילה גם היא למנף לרווחים את השלכותיהם הרות הגורל של התחממות כדור הארץ ושל משברי האנרגיה והמים הקרבים ובאים.

על-פי מחקרים שנערכו לאחרונה בארצות הברית, צפוי תחום הקלינטק לצמוח בקצב שנתי של כ-13% עד שנת 2015, זאת לאחר שכבר נסק בעשור האחרון בקצב של 10% בשנה. עד 2015, צופים המומחים, תחום זה יגלגל כ-170 מיליארד דולר, שיתפרסו על-פני מגוון רחב של תחומים, שהעיקריים שבהם טיפול במים ובאוויר, אנרגיה חלופית, וכן שיפור התעשייה בתחומי המיחזור ותהליכי הייצור. "יש הרבה סיבות טובות להשקיע כיום בטכנולוגיות ירוקות", אומר יובל זעירא, אנליסט בית ההשקעות אי.בי.אי, שהתוודע לתחום בעקבות סיקורו את אורמת, שפועלת בתחום האנרגיה החלופית, ונחשבת לחלוצת התעשייה הירוקה בישראל.

"אמנם למדינות המתועשות לקח זמן עד שהן חתמו על אמנת קיוטו, ואף שארצות הברית טרם עשתה זאת באופן רשמי, המודעות העולמית לנושאי איכות הסביבה הולכת וגוברת", מסביר זעירא. "העלייה במודעות גורמת למדינות רבות לעודד השקעות בתחום הקלינטק, אם באמצעות הטבות מס ואם באמצעות סובסידיות, ולכן יותר ויותר גופים עסקיים נכנסים לתחום".

"האטרקטיביות המרכזית שטמונה בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות היא העובדה שמדובר בהזדמנות כלכלית מאוד גדולה לטווח הארוך, שצפויה ללוות אותנו לאורך כל המאה ה-21", מוסיפה חן אלטשולר, מנהלת קרן ההשקעות הירוקה של בית ההשקעות אלטשולר-שחם.

"מקור ההערכה שלי טמון בעובדה שאין לנו ברירה אחרת, אלא לחפש פתרונות לתופעת ההתחממות האקלימית של כדור הארץ. פעם הנושא הזה היה אולי תופעה שבשוליים של מי שהגדירו עצמם 'ירוקים', אבל היום מדובר במיינסטרים לכל דבר".

איך זה בא לידי ביטוי?

"מבינים היום יותר שיש עומס רב מדי על כדור הארץ, אם מבחינת זיהום אוויר, אם מבחינת מחסור במים, ואם מבחינת משאבי האנרגיה המתכלים. התופעה הזאת לא שייכת רק למדינות המתפתחות, אלא גם למדינות מפותחות. אנשים מבינים שהמערכות האקולוגיות כבר לא יכולות לספק את התנאים שהן סיפקו לנו בעבר באותה האיכות, ולכן נוצרות הרבה מאוד הזדמנויות כלכליות".

בוש קופץ בראש

אתגר האנרגיה הירוקה הוא כיום אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני העולם, שידע בשנים האחרונות משברים אקלימיים שהזניקו את מחירי הנפט, כמו ההוריקנים ההרסניים במפרץ מקסיקו ובדרום ארצות הברית, וכן משברים פוליטיים כמו זה בעיראק, בונצואלה ובאיראן - מספקיות הנפט המשמעותיות בעולם. יש במניע גם צרכים כלכליים נטו, שנובעים מהזינוק במחירי הנפט ליותר מ-70 דולר לחבית בשנה שעברה, אבל גם מניעים בתחום איכות הסביבה. כך, פיחות בשימוש בדלקים ושאר מקורות אנרגיה מזהמים - בין בשימוש בכלי רכב ובין במפעלי תעשייה - הוא אינטרס גלובלי, שיש בו כדי לעצור את התחממות כדור הארץ.

באופן אבסורדי, מי שמוביל את הטרנד הוא דווקא יקיר ברוני הנפט הטקסניים, ג'ורג' בוש, שהכריז לאחרונה כי עד שנת 2020 תצמצם ארצות הברית את שיעור האנרגיה המופקת מנפט לכ-75% בלבד מסך האנרגיה שאותה היא צורכת, בהשוואה לכ-95% כיום.

אולם, הדרך להשגת מטרה זו לא פשוטה. כיאה לתחום שנמצא יחסית בתחילת דרכו, ההזדמנויות הן רבות וקורצות, אבל יש גם לא מעט סיכונים שצריך להביא בחשבון. פיתוחי קלינטק רבים בתחומי המים, האוויר והאנרגיה עדיין לא מצדיקים עצמם מבחינה כלכלית, ואחרים טרם הגיעו לבשלות הטכנולוגית או התודעתית שתאפשר את חדירתם לקונצנזוס הכלכלי מצד אחד ולתיקי ההשקעות מצד שני.

"יש הרבה פתרונות טובים שנמצאים עדיין בשלבי התגבשות טכנולוגית, שצריכה לקדם אותם למקום שבו יהיו גם יותר כלכליים", אומר זעירא. "בתחום תחליפי הדלק, לדוגמה, אחד התחומים החמים הוא הפקת דלק ביולוגי וביו דיזל מאתנול ומפסולת חקלאית, שזכה בשנה האחרונה לצמיחה חדה עקב עליית מחירי הנפט. עם זאת, התהליך הזה פחות כלכלי מאשר הפקת הדלק בצורה הקונבנציונלית, כשמחירי הנפט עומדים סביב רמה של 50 דולר, שאליה הם חזרו לאחרונה. זאת משום שתהליך הייצור של הדלק הביולוגי הוא תהליך עתיר אנרגיה בפני עצמו.

"חוות רוח, לעומת זאת, היא פתרון כלכלי יותר, ולכן הוא גם תופס כיום תאוצה בלתי רגילה. ביותר מ-50 מדינות כבר מופק חשמל באמצעות עשרות תחנות רוח, בעיקר בגלל העובדה שמדובר במשאב שניתן להשתמש בו בצורה נרחבת".

בעקבות השמש

תחום מבטיח נוסף להפקת אנרגיה חלופית הוא אנרגיה סולרית, שבו פועלת "סולל" מבית שמש, אשר על-פי הערכות נמצאת כיום במשא ומתן להשקעה בה על-ידי ענק הפיננסים האמריקאי גולדמן זאקס, לפי שווי של מאות מיליוני דולרים לחברה הישראלית. עם זאת, גם הפקת האנרגיה ממקורות סולריים עדיין לא הגיעה לכדאיות כלכלית מוחלטת.

"כיום אתה יכול לראות מאות חברות סולריות שמנסות לייעל את תהליכי הפקת האנרגיה שלהן", אומרת אלטשולר, "וכולן מתקבלות בברכה על-ידי המשקיעים. בסך-הכול, התחום מאוד צומח, ומה שעוצר אותו כרגע זה בעיקר ההיצעים מצד היצרניות, שנתקלות בבעיות גם בתחום זמינות הסיליקון וגם בייעול תהליכי ההפקה. בכל מקרה, אני בטוחה שמתי שהוא זה יגיע לבשלות".

נכון להיום, מתבססים תהליכי הייצור של האנרגיה הסולרית על שתי שיטות מרכזיות: תחום התאים הפוטו-וולטאיים, שמפיקים חשמל באמצעות השמש תוך שימוש בתכונות של חומרים מוליכים למחצה, אך אלה נדרשים לתשומות גבוהות של סיליקון אשר נמצא כאמור במחסור. הסטארט-אפ המקומי "אוריון סולר" הוא אחד מאלה שמנסים לפתח כיום את הדור הבא של התאים הפוטו-וולטאיים תוך הקטנת התלות בסיליקון, אך בינתיים ללא בשלות טכנולוגית וכלכלית.

התחום השני, שבו פועלת סולל, הוא האנרגיה התרמו-סולרית, אשר במסגרתו עושים שימוש בשמש לחימום מים, הן באמצעות דודים, שבו פועלת חברת כרומגן, והן לצורכי יצירת קיטור להפקת חשמל. בשונה מהתאים הפוטו-וולטאיים, האנרגיה התרמו-סולרית נחשבת לכלכלית יותר, והראיה היא העניין הרב שמייצרת כיום "סולל" בתעשייה העולמית.

נישה נוספת, שעליה מצביעה אלטשולר, היא CSL (Concentrated Solar), אשר במסגרתה משתמשים במראות בין לוחות הקולטים הסולריים כדי להגביר את יעילות הפקת האנרגיה.

מלבד האנרגיה החלופית, המיועדת לתעשייה ולהפקת חשמל, מופנים משאבים רבים גם למציאת מקורות אנרגיה לצורכי תחבורה. אחד הבולטים שבהם הוא תאי דלק שמורכבים מתאי מימן, אשר נועדו להחליף את הדלק הקונבנציונלי שמופק מזיקוק נפט, ומניעים למעשה את טרנד כלי הרכב ההיברידיים, שלו שותפות כיום יצרניות הרכב הגדולות (ראו מסגרת).

זבל מי שלא ממחזר

עולם תוכן אחר בתחום הקלינטק הוא השימושים התעשייתיים של הטכנולוגיות הירוקות, הנחשבים לידידותיים לסביבה. בין אלה ניתן למנות את תחומי המיחזור, שימור האנרגיה, והחומרים הביולוגיים המיועדים לתעשייה התהליכית. "החומרים המורכבים מחליפים בעצם חומרים שנדרשים לתהליכי הייצור אך יש להם השפעה שלילית על הסביבה, כמו לדוגמה סיבי פיברגלס ומתכות", מסבירה אלטשולר. "תחום החומרים הביולוגיים התחליפיים מיועד לא רק למוצר הסופי, אלא גם לתהליכי הייצור עצמם, כמו בתעשיות הדטרגנטים והצבעים, שעוברות בהדרגתיות לשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, במקום הכימיקלים שהן צורכות כיום".

למה עוד אפשר לצפות?

"תחום חם נוסף הוא תחום אכסון האנרגיה המיועד לשמר גם את מקורות האנרגיה, כמו הרוח והשמש, שאינם זמינים באופן תמידי. הרעיון הוא לאגור את אותה אנרגיה על מנת לייעל את תהליכי השימוש בה. אחת הדוגמאות המרכזיות היא השימוש בבטריות נטולות עופרת הנטענות בתעשיית הרכבים ההיברדיים, אשר נטענים למעשה מהחשמל הביתי.

"גם נושא המיחזור תופס תאוצה בשנים האחרונות, במיוחד בתחום הזבל הביתי, שיש המון מה לעשות איתו. הצמיחה של התחום הזה מתאפשרת באמצעות עליית המודעות הסביבתית ובאמצעות חקיקה בנושא במדינות רבות".

"אבל מכל אלה, התחום המבטיח ביותר לדעתי הוא יעילות מקורות. בפשטות, הרעיון הוא לקחת את התשתיות הקיימות ולהשתמש בהן בצורה חסכונית יותר. זה בא לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים, כמו בתחום התאורה, שבו נורת הלהט צפויה לצאת מחוץ לחוק ובמקומה הולך ומתרחב השימוש בגופי תאורה חסכוניים. זה בא לידי ביטוי גם בייצור כבלי חשמל יעילים יותר, שמאבדים פחות אנרגיה בתהליכי ההובלה ומייעלים את ייצור החשמל, וכן בטכנולוגיות לקריאה מרחוק של מוני חשמל, גז ומים - תחום שבו פועלת חברת ארד, שנסחרת בבורסה".

תשואות גבוהות מענפים אחרים

תחום נוסף הוא תשתיות המים. על-פי הערכות בארצות הברית, ריכוז ההשקעות בתחום המים מגיע לסכום דמיוני של מעל ל-400 מיליארד דולר, כשחלק הולך וגדל ממנו מופנה בשנים האחרונות לא רק ל"עסקי מים" קונבנציונליים כמו השקיה, סינון והובלה, אלא לעולם הקלינטק, שעמו נמנים ההתפלה, הטיפול בשפכים והפקת החשמל.

אחד היזמים שזיהה את המגמה הוא בני גאון, בעליה של גאון אחזקות, אשר הזרוע המרכזית שלה היא "גאון אגרו" הציבורית, שמחזיקה שורה של חברות הפועלות בתחום התשתיות. לאחרונה החליטה החברה להקים גם קרן השקעות לתחום המים, Aqua Agro Fund, אשר תשקיע בסטארט-אפים שעוסקים בחיבור שבין המים לקלינטק.

"הסיבה המרכזית לעניין היא שהדרישה למים עולה עם הזמן בעיקר עקב העלייה ברמת החיים של הכלכלות המתפתחות", אומר עודד שגיא, מנהל הקרן.

שגיא מציג מחקר, שלפיו במדינות המתפתחות נדרשת השקעה שנתית של כ-5 דולרים לאדם על מנת לשמר את תשתיות המים הקיימות, בעוד במדינות המפותחות נדרשת השקעה בגובה 2 דולרים לאדם. חישוב גס, המתבסס על אוכלוסיית כדור הארץ הנוכחית, בת שישה מיליארד איש, ועל נתוניו של שגיא, מראה כי רק על מנת לשמר את תשתיות המים בעולם, קיים צורך להשקעה שנתית ממוצעת של כ-20 מיליארד דולר בתחום. "בתקופה הנוכחית אנשים לא רק מדברים על הנחיצות של השקעות בטכנולוגיות בתחום המים, אלא גם עושים את זה", אומר שגיא. "התחום נהנה מרמת ביקושים מצד גופי השקעה, שעולה פי כמה על רמת ההיצעים. אנחנו, לדוגמה, מצפים להחזר תשואה של כ-25%-20% על ההשקעות בטווח הארוך שנבצע בקרן, ואני יכול לומר שהתעשייה כולה מייצרת לכל אורך השנים האחרונות תשואות גבוהות מאלה שהמשקיעים רגילים לקבל בענפי השקעה אחרים". "