הלוחש לצמחים: חברת רותם דן פיתחה שיטה לתקשר עם ה"מוח" של הצמח

אוטואגרונום הוא בקר מבוסס אלגוריתמים שמסוגל, לדברי חברת רותם דן שפיתחה אותו, לתקשר עם ה"מוח" של הצמחים - ולהשיג בכך הפחתה דרמטית של השימוש במים ובדשן

ניסים דניאלי ואיתן ישראלי אפילו לא טרחו לרשום פטנט על הפיתוח שלהם שנקרא אוטואגרונום. "אוטואוגרונום זו שיטה", אומר דניאלי, מנכ"ל חברת רותם דן, העומדת מאחורי הפיתוח, "ולכן אנחנו לא מפחדים מהעתקות. זאת שיטה שמבוססת על בקר שבתוכו יש ידע של האגרונום איתן ישראלי, פרי מחקר שהוא ערך במשך 15 שנה, בצורת תוכנה וחומרה מבוססות לוגריתמים". השיטה שדניאלי מדבר עליה עושה לדבריו מהפיכה גמורה בתחום החקלאות, שכן היא מהווה למעשה כלי תקשורת שבאמצעותו ניתן לדבר עם הצמחים ולדעת במדויק מה כמות המים והדשן הנדרשת להם, כדי להגיע לתוצרת מקסימלית ובמינימום עלויות. הידע של הצמחים אגור בשורשונים שלהם, וישראלי למעשה פיענח לדבריו את הקוד הלשוני שלהם, וכך המערכת שהוא קשור בפיתוחה מצליחה "לשוחח" עם הצמחים. רותם דן, נציין, היא חברה שמפתחת בקרים אלקטרוניים כבר 27 שנה, אבל לתחום האגרונומי היא התגלגלה למעשה לפני כשמונה שנים.

ניסים דניאלי: "התמקדנו בפיתוח בקרים מתוחכמים שיכולים להכיל הרבה ידע ולקבל החלטות און ליין, שיתמודדו מול מומחה ויהיו אפילו יותר טובים מול ההחלטות שלו. יצרנו בקרים כאלה לכל מיני תחומים, שאחד מהם היה גולת הכותרת של הפיתוח שלנו - בקר לתחום ההשקיה. בנושא ההשקיה רצינו לפתור חמש שאלות שבהן מתלבטים מאז ערס החקלאות, כלומר מאז המעבר מהשקיה באמצעות גשם להשקיה בצורה יזומה. השאלות הן: כמה להשקות, מתי להשקות, כמה לדשן מתי לדשן ועם מה לדשן.

"מגוון הפרמטרים שמשפיעים על ההחלטות בשאלות האלה הוא עצום - הטמפרטורה, הלחות, הסוג של הצמח, סוג הקרקע, סוג הטפטפת, סוג המים ואחוז המליחות של המים - זאת תורה שלמה שלומדים שנים באוניברסיטה. את העסק הזה היום פותרים בחקלאות המודרנית בדרך-כלל על-ידי שימוש בטבלאות גנריות סטטיסטיות שמכילות קביעות של מומחים, כמו לדוגמה שלצמח הזה, באזור הזה ובקרקע הזאת צריך לתת כך וכך מים ביום. הסטייה שבטבלה גנרית סטטיסטית כזאת היא גדולה; היא יכולה לקלוע במקרה הטוב ב-60%. ופה גם נכנס הקטע של הדשנים, והמצחיק הוא שהמומחים והיועצים לדישון הם מטבע הדברים אנשי חברות הדישון עצמן. הם פיתחו מיני זנים וסוגים של דשנים שמחייבים שימוש בכמויות אדירות של דשן, וזה אולי הגורם מספר אחת היום בחקלאות לזיהום.

"כך זה גם בתחום ההשקיה. את רוב חוקי ההשקיה קבעו חברות ההשקיה, כמו נטפים ופלסטרו, ודווקא חברות ישראליות התחילו מזה שהמטרה שלהן הייתה למכור כמה שיותר אביזרי טיפטוף ולייצר כמה שיותר צורך בהשקיה. אני לא בא להאשים אותם בחוסר תום לב, אבל העובדה היא שהם היו היועצים ומטבע הדברים הם סחבו את ההתפתחות של החקלאות לכיוון של כמויות גדולות של מים, וכמויות גדולות של דשנים. חלק מהפרמטרים האלה שדיברנו עליהם קודם הם פרמטרים דינמיים שמשתנים מרגע לרגע, זאת אומרת שצריכת הצמח משתנה מרגע לרגע. לצמח אין מטבח ואין מאגרים כמו שלנו, והוא יכול לקחת בזמן מסוים רק כמות מים או כמות דשן שהוא צריך לאותו זמן.

"הגישה שלנו הייתה שכדי לדעת את התשובות לשאלות האלה צריך ללכת לשאול את השורשים של הצמחים. השורשים של הצמח, בעיקר השורשונים - 'יונקות' בשפה המקצועית - הם מחלקת הייצור של המפעל הזה שקוראים לו צמח; הם יודעים בדיוק מה הצמח צריך למעלה במפעל, הם יודעים מה יש בשוק מסביב, קרי מהי התמיסה שבה הם נמצאים, והם יודעים לקחת את זה ולספק את זה למפעל במחיר הכי זול, כלומר במינימום אנרגיה. וזאת, בגלל שפעולת העברת המים והדשן מהקרקע או המצע אל הצמח, היא פעולה שצורכת אנרגיה. הבנו שאם נפתח שפה שבאמצעותה נוכל לדבר עם השורשונים האלה, נפתור את שאלת המיליון דולר בחקלאות".

*אף אחד לא חשב על זה קודם?

דניאלי: "נורא מוזר. בדקו את הגזע ובדקו עלים, ויש עוד מדדים מדהימים, פיתחו מערכות שיודעות לבדוק כמה פיוניות נפתחות בעלה ומה כמות צריכת החמצן בו, אבל הלכו לכיוונים אחרים ולא לכיוון השורשונים".

* העובדה שכל הידע של הצמח אגור בשורשונים הייתה ידועה?

ישראלי: "כן".

* איתן ישראלי, איפה עשית את המחקר הזה, באיזו מסגרת?

ישראלי: "עבדתי כמדריך חקלאי במשרד החקלאות 15 שנה. שם עשיתי חלק גדול מהתחלת הפרויקט, כלומר שם בעצם ביצעתי את הניסיון האמפירי, אבל מרבית המחקר נוהל באופן עצמאי, כשאני בעצם עובד כפרילנסר כבר עוד מעט 25 שנה".

* איך מממנים מחקר כזה?

דניאלי: "אנחנו, שהבאנו את הצד של האלקטרוניקה והתוכנה, יכולים להעיד שמי שקצת משוגע לדבר ובסופו של דבר מקווה לטוב, אז הוא עושה את זה. אבל, כשפגשתי את איתן, וראינו שהפיתוח של זה יקר מאוד, פנינו לעזרה. החיבור בינינו היה בערך בשנת 2000. היה לנו כבר מודל ראשוני כשהתחלנו לעבוד עם המערכת, אבל היו חסרות לנו הרבה תשובות מקצועיות, זאת אומרת למשל עם אילו כלים לדבר עם השורשים - היינו צריכים לפתח מד חמצן בכניסת הקרקע, שלא קיים בכלל בשוק. איתן בדק גם כלים למדידת מינרלים, כי אלה שהיו קיימים בשוק היו גם יקרים מאוד וגם לא אמינים, והיינו צריכים לפתח כלי אמין משלנו. השקענו הרבה מאוד בפיתוח שלו.

"פיתחנו שורה של מודדים מתוצרתנו ביחד עם הבקר שלנו, הטמענו את הנוסחה של איתן בתוך המערכת ויצאנו לשטח. אחד המקומות הראשונים שהרצנו בהם את המערכת, שהחלה לעבוד שם עוד לפני שפגשנו באיתן, הוא אצל משה לוי בכפר פינס, מגדל מצטיין שמגדל מגוון של גידולים. לכן בחרנו בו. באותה תקופה הוא גידל עגבניות, ורדים, תפוזים ואבוקדו. זה היה למעשה הפיילוט שלנו.

"מאז שהמערכת עובדת שם התוצאות מדהימות. המטרה שלנו, אני רוצה להדגיש, היא לא לחסוך מים ודשן אלא למקסם את התוצרת, את היבול מהצמחים ומהגידול לחקלאים, והמיקסום נעשה גם באמצעות מיזעור ההוצאות, אבל עיקר ההישג הוא בהתקרבות לפוטנציאל הגנטי של הצמח. כי עם כל הכבוד להישגים האדירים של החקלאות המודרנית, אנחנו עדיין רחוקים מהפוטנציאל הגנטי של הצמח".

* מה פירוש?

דניאלי: "לדוגמה, אם למשל היום בעגבניות עושים 12 קילו למ"ר, זה רחוק מאוד מהפוטנציאל הגנטי של הצמח, שיכול לייצר 75 קילו למ"ר. ו-12 קילו זה עוד נחשב להרבה, זה הישג. אנחנו משיגים תנובה ואיכות לאין ערוך יותר מאשר הקיים. אם נחזור לאותו משה לוי, אז נכון להיום הוא משתמש ב-80% פחות מים ממה שהוא השתמש קודם, ב-90% פחות דשן, ויש לו ייבול למ"ר הרבה יותר גדול ממה שהיה לו קודם".

"הכל נעשה בכספנו הפרטי בלבד. עלינו למדען הראשי לפני שלוש שנים, והוא התלהב מאוד, אבל אמר שישים כסף רק כנגד כסף שאנחנו נשים. לאנשים כמונו, שאין להם כסף אבל יש רעיונות טובים, יש בעיה, וצריך להתחבר עם מישהו עם כסף".

ישראלי: "אנחנו עשינו את הכל והתקדמנו לאט-לאט וקצרנו הרבה הצלחות במשך השנים והפעלנו מספר מערכות רב מאוד, ואני רוצה להגיד לך שהכעסנו הרבה מאוד גורמים שהפריעו לנו בפיתוח המערכת. כמעט כל הממסד האקדמי בארץ התנגד לרעיון הזה בצורה ביקורתית חריפה מאוד, וכך גם משרד החקלאות שהיה רחוק מלפרגן לנו.

"אנחנו עשינו משהו חריג באופן קיצוני, כי מבחינת האקדמיה כל רעיון חייב לעבור את כל המסלול האקדמי בדרך סלולה וידועה. מה שאני עשיתי פה לא היה המצאת מדע חדש, אבל אנחנו הבאנו מוצר מוגמר וחטאנו בכך שהדבר הזה עובד. אם חלילה היינו כושלים, השמחה הייתה רבה.

"הכיוון השני שממנו התנגדו לנו היה חברות ההשקיה, כי הם ראו בזה ירייה בפרנסה שלהן, וכמובן חברות הדשנים, כי הם ראו מערכת שהולכת להוריד את צריכת הדשנים. אבל עם מגמת הניסיון לחסוך במים, חברות ההשקיה מתחילות כן לשתף איתנו פעולה ואני שמח, כי כמעט עם כולן חתמנו היום הסכמים להפצת המערכת, אם זה פלסטרו, אם זה נען, אקווה, שדות, ואנחנו במו"מ עם נטפים.

"הרבה יותר קל לנו למכור את המערכת בחו"ל, כי בחו"ל א' אין את הבעיה של נביא בעירו, ואין את הסטיגמה הזו שמשרד החקלאות לא אישר את זה. להיפך מכבדים את הידע הישראלי ובחו"ל הצלחנו מבחינה מסחרית בגדול. השנה התחלנו לפרוץ. כרגע האוטואגרונום מיועד רק לשימושים חקלאיים כי הוא יקר. יש לנו מחשבה לפתח מערכת שקוראים לה מיני אגרונום שתהיה למשק הביתי.

"יש לנו מערכות בדרום אמריקה - בקולומביה, באקוודור, עם הצלחות גדולות מאוד ומכתבים מלקוחות שלא מפסיקים לשבח את המערכת. התחלנו למכור בצורה מסחרית ויש לנו הזמנות שאנחנו צופים שבמשך השנה יגיעו למיליון וחצי ואפילו ל-2 מיליון דולר. כרגע ברור לנו שחסרים לנו אמצעים של שיווק, כי כל הכסף הלך לפיתוח".

* אפשר לדבר על מחירים?

"חקלאי שיש לו 20 דונם פרחים מחזיר את המערכת בתוך שנה רק בחיסכון במים ובדשן. לפני שמדברים על הכסף הגדול שזה שיפור בגידול שלו וקיצור זמן הגידול. שם הכסף הגדול".