משנת 2000 ואילך: למעלה מ-700 מקרים של הטלת אחריות על דירקטורים

כך מסר ד"ר שלמה נס בפאנל בנושא חקירות דירקטורים ונושאי משרה בכנס השנתי השני של רוה"ח באילת

מאז קום המדינה ועד שנת 2000 היו כ-30 מקרים בהם הטילו אחריות על דירקטורים, בעוד שמאז שנת 2000 ועד היום היו למעלה מ-700 מקרים של הטלת אחריות על דירקטורים. נתון מדהים זה מסר ד"ר שלמה נס בפאנל בנושא חקירות דירקטורים ונושאי משרה בכנס השנתי השני של רוה"ח, שנפתח אתמול (ב') באילת.

לדברי נס, "נתונים אלה מראים כי עורכי הדין ובתי המשפט נוטים מיד להטיל אחראיות על הדירקטורים ונשואי משרה בחברות, למרות שזה לא אמור להיות כך".

נס ציין, כי מה שיותר מטריד הוא שבחלק לא קטן מהמקרים מדובר בבתי משפט שאין להם שום הבנה בעולם החברות ועולם העסקים, כמו בית דין לענייני משפחה ובית דין לעבודה.

"תופעה זו אמנם החמירה לפני תיקון 3 לחוק החברות, שהקל את תנאי הרמת המסך", אמר נס, "אולם האווירה שנוצרה, לפיה ניתן להטיל אחריות בכל דבר על הדירקטורים, נמשכת גם היום".

לדברי נס, נוצר פער ציפיות מסוכן, מאחר ש"גם הדירקטורים המוכשרים ביותר ככל שיהיו, אינם מנהלים את החברה ביומיום ולא יכולים להיות חוקרים".

לטענתו, "הציפייה, למשל, שדירקטור בעלי מומחיות חשבונאית יוכלו לבקר את הדו"חות הכספיים, יוצרת מהדירקטורים ציפייה העלולה להטיל עליהם אחריות כבדה אם יקרה משהו, בעוד שגם אם אתה פרופסור לחשבונאות אין לך סיכוי כמעט למצוא דברים ברמה החשבונאית שרוה"ח של החברה לא מצאו, ושסמנכ"ל הכספים אינו מעוניין שתמצא".

לדברי נס, פער הציפיות הזה עלול להוביל בעתיד להטלת אחריות גבוהה יותר על דירקטורים שלא בצדק.