אולמרט שוב מוכר נדל"ן

ראש הממשלה נזהר מלחתום על החלטה המשביחה את ערכם של משקי עזר במושבים, אך אישר את ההחלטה התאומה, הנוגעת לנחלות. לשווי המשק שלו ושל אחיו בבנימינה, שעומד למכירה, זה יכול רק לעזור

באפריל 2007 התרחש אירוע לא נעים באחד המשקים הוותיקים בבנימינה: שופט ביהמ"ש לעניינים מקומיים בחדרה, מוחמד מסארווה, הוציא צו הריסה לבנייה בלתי חוקית שנעשתה במשק של האחים אהוד, ירמי ועמרם אולמרט. האח הרביעי למשפחת אולמרט, יוסי, אינו מופיע בין בעלי המשק מאז הסתבכותו הכספית ועזיבתו את הארץ.

פסק הדין, יש להדגיש, ניתן בשל פעילותו של מי ששכר את המשק מהאחים והפעיל בו בעשר השנים האחרונות עסק ללא היתרים מתאימים. למרות זאת, מבחינת האחים, צו ההריסה, וכן הוראת השופט לרישום צו ההריסה בטאבו, היו מכה כואבת: הם העמידו לאחרונה את המשק למכירה והערה שכזו לא רק מסבכת את המכירה אלא גם פוגמת בשוויו.

באותם ימים באפריל קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את ההחלטות החשובות הנוגעות לזכויות חברי מושבים בחלקת המגורים שלהם. החלטה 979 מעניקה זכויות חדשות ונדיבות לבעלי הנחלות; החלטה 1091 מעניקה זכויות דומות ונדיבות לא פחות ב"משקי עזר".

מדובר בשתי החלטות נפרדות, אולם מסיבות ביורוקרטיות גרידא הנובעות משיטת רישום שונה של הקרקע במושבים; ה"נחלה", שניתנה לחקלאי לצורכי עיבוד חקלאי ומגורים, ו-"משק עזר" - בית מגורים והקרקע שסביבו, שקיבלו בעלי תפקידים במושב שלא היו חקלאים, כמו מורים או רופאים. למעשה מדובר בהחלטות שהן "אחיות" דומות, כמעט זהות, כאשר החלטה 979 של הנחלות היא מעין אחות בכירה של החלטה 1091 של משקי העזר. שתיהן מאפשרות למחזיקים להוון את הקרקע, לרכוש את זכויות הבנייה בהנחה משמעותית ולהקים כמה בתים שיתירו ועדות התכנון. הדובדבן שבקצפת הוא ההיתר למכור את הבתים הללו בשוק החופשי.

על שתי ההחלטות חתם יו"ר מועצת המינהל, שר השיכון והבינוי מאיר שטרית, אולם כדי שייכנסו לתוקף נדרשה חתימה נוספת - של שר האוצר.

ראש הממשלה אהוד אולמרט, כמ"מ שר האוצר, חתם בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני מינוי שר קבוע, על החלטה 979, העוסקת כאמור בזכויות של בעלי נחלות במושב. אולם מכיוון שהמשק של האחים אולמרט הוא "משק עזר", נמנע ראש הממשלה מלחתום על החלטה 1091 בשל ניגוד עניינים. עם כל פרשיות הנדל"ן רק זה עוד היה חסר לו, במיוחד כשהמשק המשפחתי מוצע למכירה.

אולם אף שלאולמרט לא היתה מעורבות ישירה, עדיין מתעוררות כמה תהיות על אודות התנהלות הרשויות סביב הבנייה הלא חוקית במשק המשפחתי, כמו גם על משמעות האישור שנתן ראש הממשלה להחלטה 979.

משק ייחודי

המשק של משפחת אולמרט ייחודי. האב, ח"כ מרדכי אולמרט, קיבל נחלה של 34 דונם במושב נחלת ז'בוטינסקי, מושב של אנשי חרות בתוך בנימינה.

בנחלה של משפחת אולמרט היתה חלקה א' בת 4.4 דונם, ובה בית מגורים של 160 מ"ר, רפת ולול, וחלקה ב' לצורכי עיבוד חקלאי ובה כ-30 דונמים חקלאיים.

לפני למעלה מ-20 שנה החליט מרדכי אולמרט שאין עתיד בחקלאות, וביקש למכור את הקרקע החקלאית אך להישאר עם חלקה א'. המינהל, בצעד חריג באותה תקופה, אישר את הבקשה וחוזה החכירה של משפחת אולמרט הוחלף מחוזה של נחלה לחוזה של משק עזר.

לאחר מות האב, לפני יותר מעשר שנים, השכירו האחים אולמרט את המשק לשלומי ורניק, מכר ותיק של המשפחה, תמורת 500 דולר בחודש. בחוזה הוא התחייב, בין היתר, לא לבנות במשק בלי אישור.

ורניק ומשפחתו עברו להתגורר בבית המגורים הישן (הזועק לשיפוץ) והפעילו בשטח משק העזר, בלול וברפת, גן ילדים. מדובר בגן לתפארת: הוא גדול ומרווח, עם בריכות לילדים, מתקנים ושטח לסדנאות.

ב-2003 נתפס ורניק כשהוא מבצע עבודות שיפוץ במבנים ששימשו את הגן, בלי היתר בנייה וכמובן בלי אישור ממינהל מקרקעי ישראל. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום גם בגין הפעלת גן הילדים. ורניק הודה, הורשע ובאפריל האחרון נגזרו עליו קנס כספי או 50 ימי מאסר, והוצא צו הריסה לבנייה הבלתי חוקית. השופט התחשב בורניק ואפשר לו להמשיך להפעיל את גן הילדים עד סוף אוגוסט.

ורניק, השוכר הסורר, משדר אי נוחות גדולה וצער על המבוכה שגרם לאחים אולמרט: "אני נשבע שאהוד לא ידע מה קורה במשק. זה אני, רק אני. בהסכם כתוב בפירוש שאני לא יכול לעשות שום שינוי, ואת כל הטענות צריך להפנות רק אלי. לא הבנתי את המשמעות של קרקע מינהל ושל ועדות תכנון. משפחת אולמרט באמת לא ידעה מה קורה".

אין שום סיבה לפקפק בדבריו של ורניק אולם סימן שאלה בכל זאת מתעורר סביב התנהלות הרשויות בפרשה.

רשויות האכיפה במקרה הזה הן שתיים: פקחי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ופקחי המינהל. אהוד אולמרט, יש לזכור, היה הממונה על מינהל מקרקעי ישראל מפברואר 2003 עד מאי 2006.

הוועדה המקומית של בנימינה החליטה לפעול נגד ורניק בלבד, מבלי לצרף להליכים בשום דרך את בעלי הקרקע. יש כאן מידה של התחשבות מצד הוועדה. אילו גן הילדים היה מטופל במינהל מקרקעי ישראל, ההליכים היו ננקטים, כמדיניות וכאמצעי לחץ, נגד השוכר אבל גם נגד בעלי הקרקע. ואיפה היה המינהל? שם אומרים כי לא ידעו על השימוש החורג שנעשה בקרקע בעשר השנים האחרונות. "איננו יודעים כמה זמן פועל העסק המדובר", נמסר מהמינהל. "יש הרבה עסקים שהמינהל אינו מגיע אליהם, כולל גני ילדים, וזו אינה נחשבת לחריגה גדולה".

ירמי אולמרט הוא המנהל את ענייני המשק בבנימינה ואת היחסים עם השוכר ורניק. ירמי אולמרט מאשר שיו"ר הוועדה המקומית, מוטי קירמייר, התקשר אליו והתריע על הבנייה הבלתי חוקית של ורניק ב-2003. אפשר לקבל את גרסת האחים כי לא ידעו על השימוש הלא חוקי ברכושם עד 2003, כי אולי לא ביקרו במקום, אבל מרגע קבלת הפנייה הם ידעו.

ירמי אולמרט: "אהוד לא היה מעורב בניהול הבית אפילו לא יום אחד, ולבטח מאז שהתמנה מ"מ ראש הממשלה. אם לוועדה יש טענות לדייר - שהוועדה תנקוט צעדים. אין לנו שום הכנסה ולו למראית עין מהפעילות הכלכלית של השוכר. אני טוען שהאחריות היא על השוכר ועל הוועדה המקומית לבנייה. מבחינתנו, האחריות היא בין השוכר, שידע שהוא צריך להשלים מהלכים בוועדה המקומית, לבין הוועדה המקומית".

עוד החלטה

שאלה אחרת שמתעוררת היא חתימתו של אולמרט על החלטה 979. ההחלטה הזאת החלה את דרכה במינהל בתקופה שבה כיהן אולמרט כשר הממונה. הוא זה שמינה את הוועדה, שבסופו של דבר הולידה את ההחלטה.

נכון, בסופו של דבר ראש הממשלה לא חתם על ההחלטה הנוגעת למשקי עזר, אולם אין ספק שאם ההחלטה הראשונה אושרה, גם אחותה התאומה תאושר, ובקרוב. וכאן הבעיה: החלטה 1091 צפויה להשביח את ערכם של משקי העזר. במשק של האחים אולמרט, למשל, אפשר, תיאורטית, ואם ועדת התכנון תאשר, לבנות ולמכור לפחות חמש וילות על חצי דונם כל אחת. שוויו של חצי דונם קרקע פרטי לבנייה בבנימינה עומד על 230-250 אלף דולר.

ככל הידוע ל"G", האחים אולמרט מעריכים את שווי משק העזר שלהם בכ-600 אלף דולר (ההערכה הזאת לא כוללת "ערך מוסף היסטורי" לבית נעוריו של ראש הממשלה). לא ברור אם ההערכה הזו מגלמת בתוכה כבר את הציפייה שהחלטה 1091 תאושר בקרוב.

ראש הממשלה התבקש להשיב על השאלה, האם לדעתו קיימת או לא קיימת זיקה בין החלטה 979 להחלטה 1091. כמו כן התבקשה תגובתו לשימוש הבלתי חוקי במשק המשפחתי. על שתי השאלות העדיף דוברו שלא לענות.

"לראש הממשלה יש חלק במשק עזר בבנימינה ואין לו נחלה. ההחלטה המדוברת אינה חלה ואינה מתייחסת כלל לרכושו של ראש הממשלה", מסר דובר משרד רה"מ. "בשעתו, דיווח ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה הקודם על רכוש זה וציין כי יימנע מלקבל החלטות הנוגעות למשקי עזר. כמו כן דיווח על כך גם למנהל מינהל מקרקעי ישראל וליועצת המשפטית של המינהל". "

lichtman@globes.co.il