המחוזי: חברה שהשתמשה בתואר ד"ר בשם למוצרי תינוקות לא הטעתה את הצרכן

החליט לזכות מאשמה של הטעיית צרכן את חברת "ד"ר רון מוצרי תינוקות" ובעליה, רונן נתני, בשל השימוש בתואר ד"ר במוצריה

בית המשפט המחוזי בת"א קיבל לראשונה ערעור פלילי בקניין רוחני והחליט לזכות מאשמה של הטעיית צרכן את חברת "ד"ר רון מוצרי תינוקות" ובעליה רונן נתני בשל השימוש בתואר ד"ר במוצריה. ביהמ"ש קיבל את ערעורם וביטל את הצו האוסר עליהם לעשות שימוש בתואר ד"ר על אריזות חיתולי בד לתינוקות, ששיווקה החברה.

התביעה טענה כי השם "ד"ר רון", שהופיע על אריזות חיתולי בד לתינוקות ששיווקה החברה, יוצר רושם של גושפנקא רפואית או פיקוח רפואי של רופא, עד כדי להטעות את הצרכן, שעלול להאמין כי המוצרים הינם בהשגחה רפואית.

בית משפט השלום בת"א קיבל טענה זו ואסר על החברה לעשות שימוש בתואר "דוקטור". הוא גזר עליה קנס של 50 אלף שקל ועל בעליה קנס של 15 אלף שקל, וכן חייב אותם לחתום על התחייבות בסכום של 100 אלף שקל להימנע מהעבירה בה הורשעו.

שופטת השלום, דורית רייך-שפירא, קבעה כי אין בעובדה שאחרים עושים מעשה דומה (דוגמת ד"ר שקשוקה וד"ר גב) כדי להפכו ללגיטימי ואין לקבל את טענת נתני, לפיה בחר בשם זה בכדי להמחיש כי "ילדים זה שמחה".

החברה ובעליה טענו בערעור, באמצעות עוה"ד יעקב וחנה קלדרון וצחי חליו, כי השימוש בשם המסחרי ד"ר רון הוא "גימיק שיווקי בלבד". לדבריהם, צרכן אינו מצפה כי מי שמוכר לו חיתולי בד יהיה רופא.

שופטי ערכאת הערעור זאב המר, יהודית שיצר ויהודית שבח, קבעו כי יש לקבל את עמדת המדינה, לפיה התואר ד"ר מתקשר בתודעת הציבור עם רופא.

ואולם, הם הבהירו כי גם בהנחה זו הם אינם סבורים "שצרכן מצוי, גם תמים ולא מתוחכם, עלול לחשוב שבחיתולי הבד המיבואים בסין עדיפות רפואית על פני חיתולי בד שאינם מיובאים על-ידי בעל תואר ד"ר". (ע"פ 71834/06).