העליון דחה הערעור: קנס של 900 אלף שקל לסנפרוסט בפרשת קרטל הירקות הקפואים

קבע כי "חלקה של סנפרוסט בשוק הנגוע היה גדול מחלקן של החברות האחרות" * נימק את החלטתו ב"חומרה הגלומה במעשה שביצעה"

בית המשפט העליון דחה את עירעורה של סנפרוסט , להפחית את הקנס שנגזר עליה בגובה 900 אלף שקל בפרשת הירקות הקפואים, שעניינה קרטל בתחום הירקות הקפואים בין מספר חברות. "חלקה של סנפרוסט בשוק הנגוע היה גדול מחלקן של החברות האחרות", קבע העליון ונימק את החלטתו לגבי סנפרוסט ב"חומרה הגלומה במעשה שביצעה".

העליון אישר את הרשעת הנאשמים בפרשה - בהם סנפרוסט, פרי הגליל ומילוטל, ומנהליהן. לפי כתב האישום, הנאשמים היו צד לקרטל באמצע שנות ה-90, שעניינו תיאום מחירי ירקות וחלוקת לקוחות, לפי רשימות ופגישות שהתקיימו מעת לעת בין מנהלי החברות. לאחר דחיית טענותיהם המיקדמיות, הודו כל הנאשמים והורשעו, חלקם במסגרת הסדרי טיעון.

למרות שהודו באישומים, עירערו לעליון חלק מהנאשמים - סנפרוסט; מנכ"לה לשעבר, אהרון לימור; מנכ"ל כור אגרו לשעבר, אבי מרגלית; ומנכ"ל פוד קלאב לשעבר, שעיה טנצר. טענתם העיקרית בערעור היתה, שירקות מוקפאים מהווים תוצאת חקלאית, ולכן הם פטורים מאיסור על עריכת הסדרים כובלים. העליון דחה את הטענה, בנימוק כי בתהליך ייצורם של ירקות מוקפאים נגרמים שינויים לגוף הירק, ולכן לא מדובר בתוצרת חקלאית.

באשר לעונשיהם של הנאשמים, הדגיש העליון כי "מדיניות ברורה ועקבית באשר לענישה הראויה בעבירות בתחום ההגבלים העסקיים, לפיה ככלל יש להטיל על מבצעיהן של עבירות בתחום זה עונשים של מאסר בפועל שלא בדרך של עבודות שירות". לדבריו, מאפייני ההסדר בפרשה - הסדר כובל אופקי של חלוקת שוק ותיאום מחירים והנחות, הפוגע בתחרות ובציבור ללא הבחנה - מהווים מקרה ראוי ליישום המדיניות האמורה.

למרות זאת, בשל מכלול נסיבות המקרה, השאיר העליון על כנה את החלטת ביהמ"ש המחוזי בדבר עונשו של לימור - 6 חודשי עבודות שירות, ודחה בכך את ערעור הפרקליטות, שדרשה מאסר בפועל. עם זאת, הפחית העליון את סכום הקנס שנגזר על לימור מ-250 אלף שקל ל-180 אלף שקל.