אחרי שנלעסה מכל הכיוונים, הבאזז-וורד ווב 2.0 עומדת לפנות את מקומה, ויש לה כבר יורשת: ההייפ סביבה אמנם חדש יחסית, אולם הרעיון שבבסיסה נולד כבר לפני כשש שנים. זה הזמן להתחיל לגלגל על הלשון את הבאזז-וורד החדשה - הווב הסמנטית.
מה זה בכלל?
מה שמכונה ה"ווב הסמנטית" פותח כאמור בחלקו על-ידי המדען הבריטי טים ברנרס-לי, הידוע כאחד מממציאי האינטרנט. אם לסכם במשפט אחד, מדובר בהעברה של כל הידע האנושי הקיים אל הרשת. אבל לא רק זאת: הווב הסמנטית אמורה לאפשר למחשבים לקרוא "ולהבין" דפי אינטרנט באופן בו אנשים קוראים אותם. בנוסף, הווב הסמנטית אמורה לחבר את המידע בדרכים שיאפשרו למשתמשים לחשוף חיבורים חדשים בין נתונים שאינם קשורים זה לזה לכאורה.
דוגמה להמחשה ניתן לקבל באמצעות משתמש המחפש את המסעדה האיטלקית הקרובה ביותר לביתו. מנוע החיפוש ה"חדש" יאתר גם את הפיצרייה הקרובה ביותר לביתו של המשתמש, אף שהיא מגדירה עצמה כפיצרייה - ולא כמסעדה איטלקית. מנוע החיפוש יעשה את ההקשר - הוא "יבין" שכאשר המשתמש מחפש אוכל איטלקי, הוא מתכוון גם לפיצה.
דוגמה מוכרת נוספת היא של פריס הילטון. מנוע החיפוש הסמנטי אמור לענות על שאילתות בשפה הטבעית, ולהבין למה התכוון הגולש. מנוע החיפוש של ימינו "לא יודע" להבחין האם מדובר בידוענית פריס הילטון, או במלון מרשת הילטון בעיר פריס. אלה כאמור, דוגמאות פשוטות ביותר. השפעות מרחיקות לכת צפויות בעיקר על תחומים רגישים כמו צבא וביטחון, מחקר רפואי ומודיעין עסקי.
החזון: מהפיכה חברתית
במאמר שכתב ברנרס-לי, הוא מציג את חזונו: "הדבר המלהיב ביותר אודות רשת סמנטית, הוא לא מה ניתן לדמיין שאפשר לעשות איתה - אלא מה אנו לא יכולים לדמיין שניתן לעשות איתה. כפי שאינדקסים גלובליים והאלגוריתמים של גוגל לא היו צפויים בימיה הראשונים של הרשת, כך איננו יכולים לדמיין כעת את כל האתגרים המחקריים והמוצרים המלהיבים אשר יופיעו כאשר הנתונים של הרשת ייחקרו.
"הרשת הסמנטית מתחילה כדיאגרמה פשוטה של צמתים וקשתות, ולאט לאט מתרחבת ומתגבשת לכדי רשת גלובלית עצומה. הרשת של מסמכים הניתנים לקריאה על ידי בן אנוש מחוללת מהפיכה חברתית. הרשת הסמנטית בתורה מחוללת מהפיכה במחשוב. אף אחד מהמקרים הללו לא שינה מעוצמתו של האדם או המכונה, אבל חוללו שינוי דרמטי באופן שאנו מתנהלים בעולם, בכך שניתן למצוא כמעט כל דבר וירטואלי באופן מיידי".
האם זה ווב 3.0?
לא בדיוק. מקובל לראות בווב 3.0 רשת סמנטית, אולם למעשה לא מדובר באותו דבר, כיוון שהרשת כוללת גם תמונות וסאונד, ולא רק מלים. אחת האפשרויות עליהן מדובר אפוא, היא רשת תלת-מימדית, דרכה אפשר "לטייל" ברחבי העולם, משהו כמו החוויה שמספקת כבר היום גוגל Earth - רק מתקדמת יותר. הגולש יוכל "לטייל" באמצעות דמותו בכל מקום בעולם, ולחוות אותו כאילו טייל שם בעצמו.
מי כבר בפנים?
יזמי הון סיכון בארצות-הברית כבר להוטים אחר חברות סטארט-אפ בתחום הווב הסמנטית. כך למשל, ראדאר נטוורקס מסן פרנסיסקו מתכננת לחבר באמצעותה יחידים וקהילות ולחלוק אינפורמציה מאתרים, בלוגים ושירותי מדיה. ענקית התרופות אלי לילי, יאהו ויבמ מממנות מחקרי ווב סמנטי משלהן. כמה חברות, ביניהן אורקל, כבר משווקות מוצרי אינטרנט סמנטי.
באירופה, חברת הסטארט-אפ הבריטית גארליק, שנעזרת בטכנולוגיה סמנטית למאבק בהונאות באינטרנט, קיבלה מימון מ-i3 ומדוטי הנסון. ממשלת גרמניה עשויה להזרים עד 168 מיליון דולר לפרויקט מחקר לאומי שנקרא תזאוס, שאמור לפתח יישומים של עולם אמיתי לווב הסמנטית בשש קטגוריות, כולל רפואה ותעשייה.
החזון של תזאוס
כפי שפורסם לאחרונה ב"ביזנסוויק", תוכנית אחת של פרויקט המחקר תזאוס נוגעת לענקית ההנדסה הגרמנית סימנס, המנסה ליצור מסד נתונים ענק שיכלול צילומי רנטגן וסקירות CT של חולים מכל העולם, עם מידע על המחלות שלהם והטיפול בהן. מנהל תזאוס, תומאס ניסן, אומר כי המטרה היא שהרופאים יוכלו לבדוק אלפי מקרים דומים למקרה של הפציינט שלהם, כדי להגיע לטיפול המיטבי.
תוכנית אחרת של תזאוס כוללת את ענקית התוכנות סאפ, שמעוניינת לפתח דרכים לשפר את שירותי המודיעין העסקי, ואת ניהול שרשראות הספקים של חברות באמצעות טכנולוגיות סמנטיות. אמפוליס, חברה-בת של ברטלסמן הגרמנית, מנסה לארגן בצורה טובה יותר מאגרי מידע על פטנטים ברחבי העולם.
עוד פורסם, כי צרפת ביקשה מהאיחוד האירופי אישור להזרמת 100 מיליון דולר לפרויקט מחקר על עתיד החיפושים באינטרנט, הידוע בשם קוארו. תוכנית זו קיבלה פרסום שלילי ב-2005, כאשר הנשיא לשעבר, ז'אק שיראק, כינה אותה בגולמיות "התשובה האירופית לגוגל".
למעשה, לתוכנית יש מטרה אחרת: חיפושי מולטימדיה ואינטרנט סמנטי. רוב העבודה מתבצעת על ידי חברות פרטיות, כולל Exalead מפריס, שמצהירה על שאיפתה להיות אחד מחמשת מנועי החיפוש הגדולים בעולם באינטרנט.
גם הממשל האמריקני משקיע סכומים נכבדים במחקר ווב 3.0: הסוכנות לפרויקטים של מחקר בטחוני מתקדם, DARPA, הזרימה כ-45 מיליון דולר למחקר בתחום זה מאז שנת 2000, ומכון המדע הלאומי ומוסדות הבריאות הלאומיים בארצות-הברית מצטרפים כעת לחגיגה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.