גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יגאל בריטמן: "גד סומך? הוא לא על האג'נדה שלי; אני עובר לידו כמו ליד כל אדם אחר ברחוב"

"אנשים מנסים ללכלך. אין ישראלי במקצוע שלנו שהתקרב למה שעשיתי. אז כשאתה כזה, אי אפשר להישאר אדיש אליך" * "נמאס לי מהחיים האלה שאתה מסתובב כל הזמן בעולם, חי בבתי-מלון ובמטוסים. די, מיציתי, הייתי, עשיתי. השארתי את רישומי"

פעם, באתר סקי, יצא לרואה חשבון יגאל בריטמן לגלוש אחרי חבורת ישראלים שלא הכיר. תוך כדי גלישה הוא שמע אותם משוחחים, אומרים זה לזה דברים בסגנון, "יגאל בריטמן? הוא ירש את המשרד מאבא שלו, קנו לו הכול, והוא בא אל המוכן". בריטמן התרגז. עצר אותם ואמר, "שלום, שמי יגאל בריטמן. אתם רוצים לשכתב לי את ההיסטוריה?"

ככה זה. חדרו במשרד ראיית החשבון שהקים במו ידיו, ולא קיבל מאיש - פירמת דלויט-בריטמן-אלמגור, עם 800 עובדים, מהגדולות בארץ - מציג לראווה תעודות ופסלוני תודה והערכה מהפירמה העולמית דלויט, שגם העמידה אותו בראש חטיבת ההיי-טק שלה, וכן מלקוחות ומגופים ציבוריים אסירי תודה.

בריטמן גר עם אשתו השנייה, קלוד, בשני הבתים שלהם בצהלה בתל-אביב ובקיסריה, ובסופי-שבוע ביתו הומה מחברים. בכל פעם שנחה עליו הרוח הוא יכול לקחת כמה מהם ולצאת לסיבוב במטוס נוואחו דו-מנועי שהוא חולק עם חבר. לדבריו, הוא מקבל לעיתים קרובות הצעות ניהול של כל מיני גופים בארץ ובעולם, אבל אלה לא מספיקים כדי לשכך אצלו את העלבון על מה שבריטמן רואה כחוסר פרגון המכוון אישית נגדו.

בעוד בחייו הפרטיים בריטמן מתארח ומארח במסיבות רבות משתתפים, שקלוד אוהבת לערוך, נוסע עם חבריו הרבים לחו"ל או לטיולי ג'יפים, וכן מניף איתם מקלות על מגרשי הגולף, בענף ראיית-החשבון הוא נחשב לכסאחיסט, איש מהיר-חמה וחד-לשון, שקל לריב איתו. ידידיו אומרים, כי הוא אגרסיבי בגיוס לקוחות, וזה מקים עליו אויבים ומשמיצים בתוך המקצוע. אולם בלי האגרסיביות הזאת היה מתקשה לבנות את עצמו, כאשר חדר בשעתו ונגס בהגמוניה של המשרדים ששלטו אז בשוק. מבקריו מספרים על יחסי-אנוש לא קלים, ובעיקר על ניהול צנטרליסטי, כמעט רודני, אשר נוטה להבריח בכירים במשרד, ומביאים לדוגמה עזיבות של אנשי מפתח דוגמת יהלי שפי ומוטי פרידמן.

"זה כתריאלבקה כאן", אומר בריטמן. "אנשים מנסים ללכלך. אני חי את זה הרבה בתור סלף-מייד-מן, שקרא תיגר על המקצוע. לא נולדתי לאבא רואה חשבון 80 שנה. התחלתי מאפס, והגעתי לאן שהגעתי. הייתי הראשון מבין רואי החשבון בארץ שחבר לרשת בינלאומית. גם בדלויט העולמית טיפסתי, שימשתי דירקטור שמונה שנים, אני מנהל את כל חטיבת ההיי-טק, עם מחזור הכנסות של 4 מיליארד דולר. אין ישראלי אחד במקצוע שלנו שהתקרב לזה. אז כשאתה כזה, אי אפשר להישאר אדיש אליך. הבן של בלה בריטמן, שגמרה בקושי כיתה ב', מככב בדירקטוריון של משרד מהגדולים בעולם וגומר שתי קדנציות עם מכתב הערכה. זה אומר משהו. אז חלק אומרים כל הכבוד, וחלק מנסים להגיד עלי דברים רעים".

* למה לדעתך אתה נחשב לאדם קשה?

"אני יודע מה אני רוצה, אני מאוד ברור במחשבותיי ולא מעמיד פנים. מה שאתה רואה זה מה שאני מתכוון. אין אצלי אחד בפה ואחד בלב. יש לי משנה סדורה שאני מאמין בה, והיא לא מתאימה לכולם. אותם אלה שהיא לא מתאימה להם יגידו שאני קשה. ראית מישהו מצליח שהוא לא קשה? אם יושר מתפרש כקושי, אז אני קשה. אבל אני לא משקר, לא מרמה, לא צבוע. כפי הנראה, אנשים אוהבים מתחסדים וצבועים".

* בדור שלכם יש המון דם רע בין המשרדים, למה?

"קרה משהו בראיית חשבון, כשאני התחלתי להיות רואה חשבון. היו אז ארבעה משרדים גדולים ששלטו: סומך, קסלמן, ברוידא והאפט. אני, וגם יצחק פורר שלא הקים משרד אלא הצטרף למשרד (קוסט-פורר, היום ארנסט-אנד-יאנג. ש' ל'), קראנו תיגר. אמרנו, אנחנו הולכים לעשות שינוי בסדרים. לא ייתכן שכל הענף יישאר תחת הגמוניה של ארבעה משרדים. היה מאבק גדול על נתחי השוק, שיצר מערכת מתיחויות. המשרדים הוותיקים חשבו שהכוח בידם, והופתעו מזה שהייתי המשרד הבינלאומי הראשון. לשמחתי, המתיחות בדור הממשיכים שלנו כבר כמעט לא קיימת".

* מה קורה כשאתה וגד סומך נפגשים?

"אנחנו עוברים אחד ליד השני. הוא לא על האג'נדה שלי. אני עובר לידו כמו שאני עובר ליד כל אדם אחר ברחוב".

* ועם יצחק פורר?

"יחסי דיבור. אנחנו לא חברים. בכלל, אין לי יותר מדי חברים במקצוע הזה. אני רוצה לחדש גם בחיים הפרטיים".

אחריות לא מוגבלת

בריטמן, 61, אכן לא ירש ולא קיבל, כפי שהוא אוהב לציין, אלא הקים את המשרד במו-ידיו ולבדו, בשנת 1972. ב-1994, כאשר פירמת ראיית החשבון הבינלאומית דלויט, אז אחת מה"ביג 8" והיום אחת מה"ביג 4", החליטה לפעול בישראל על אף החרם הערבי, היא חברה אליו. בריטמן מיזג משרד בירושלים ומשרד בחיפה, שהפכו לסניפים של המשרד. ב-1998 התמזג בריטמן עם פרידמן-שפירא-גולדשטיין, וב-1999 עם משרד אלמגור.

היום, בפרספקטיבה של 35 שנה במקצוע, הוא יכול לספק מבט על השינויים בענף ובעיקר להתריע: חייבים למצוא דרך להגן עלינו, רואי החשבון בישראל, ולהגביל את האחריות המוטלת עלינו. לדבריו, "אחת הבעיות הקשות של המקצוע, שאיתה אנחנו לא מתמודדים, זו אי הגבלת האחריות. הדרישות הרגולטוריות גברו, ואין פרופורציה בין שכר-הטרחה ובין הסיכון.

"ברוב המדינות האחריות מוגבלת. בארצות הברית, אנגליה, דנמרק וברוב אירופה, המשרד מאוגד בדרך של שותפות מוגבלת או חברה בע"מ. כלומר, המשרד אינו מוגן, אבל השותפים מוגנים. במקומות אחרים, כמו גרמניה, יש סכום גג שמעבר לו אינך יכול להיתבע. אצלנו אין שום הגנה, ואנחנו חשופים. אין אחריות מוגבלת, אתה יכול לבצע עבודה של 50 אלף דולר ולהיתבע על 50 מיליון דולר, וגם השותפים חשופים אישית עד הנעליים. בשוק האירופי המשותף יש המון דיונים על הנושא. בישראל זה עדיין לא מטופל, וחייבים לטפל בזה".

* הדרישות מכם גבוהות כי אתם אמורים להיות חותמת הכשרות, הבודק החיצוני של החברות, אבל מאחורי כל קריסה ותרמית מתגלה רואה חשבון נבוך ועמוס בהסברים.

"מי שחושב שרואה חשבון יכול לגלות 100% מהדברים שקורים בתאגידים, טועה. זה בלתי אפשרי. אין 100% ביקורת. ביקורת בנויה על בדיקת תהליכים ודגימות, ואם לא עולה בך החשד שנעשים בחברה ציבורית דברים שלא ייעשו, אתה לא מפעיל נוהלי ביקורת חקירתית. אנחנו מנסים להקטין את הסיכון בכל דרך אפשרית, אבל אין סגירה הרמטית. גם למנתח הלב הכי טוב בעולם קורה שמת חולה על שולחן הניתוחים".

* רואי חשבון מרבים להתלונן על כמות הדרישות מהחברות ומעורכי דוחות הביקורת שלהן.

"זה טיבו של ענף כשהשוק עובר שבר. המקצוע קיבל שוק בעקבות קריסת אנרון ו-וורלדקום, והרגולטורים הגיבו באופן חזק מאוד. אך לאט-לאט מרפים את הלחץ, הקלו על כללי סרבנס-אוקסלי. גם רשות ניירות ערך האמריקנית הקלה קצת בדרישות. במחצית שנות ה-80 קרסו בנקים למשכנתאות והייתה תקינה מטורפת. מי זוכר את זה היום? אני מניח שגם הלחץ שנוצר היום ייחלש עם הזמן.

"מה שמעיק והופך את העניין לבעייתי הוא לא עצם הדרישות, אלא האינטנסיביות שבה הן מגיעות, הרצון ליישם דברים מהר".

אביו המנוח של בריטמן נולד ב-1914 בוורשה. כשהיה בן 16 החליט להשתתף במכבייה של שנת 1931 כרוכב אופניים. לאחר שהגיע לארץ, התאהב בה ונשאר. לצד עבודות היום שביצע, היה האב גם עושה להטים, קונצער-מאכער, ובריטמן זוכר את עצמו כילד מתפקד לפעמים כשוליית הקוסם. בארץ פגש האב את האם שגם עלתה מפולין, מכפר קטן, והוצאה בילדותה מבית הספר כדי לעזור בבית ולאפשר לאחים שלה ללמוד. בריטמן: "אמי אישה סופר-חכמה וסופר-משכילה, מן, "אבל ההשכלה הפורמלית שלה היא מעטה".

האב עבד כפקיד בעיריית תל-אביב, אימו הייתה בעיקר עקרת-בית, ששלחה ידה בעבודות מזדמנות. בריטמן נולד ברחוב וולפסון בדרום תל-אביב, לא רחוק ממסגד חסן-בק ביפו, בדירת ארבעה חדרים, שבה גרו עוד שלוש משפחות, שחלקו את המטבח והשירותים. לימים עברו הוריו למרתף משלהם ברחוב חובבי ציון בתל-אביב. זו הייתה תקופת הצנע, ודוד מאמריקה שלח להם מקרר ווסטינגהאוז. בריטמן: "זה היה המקרר החשמלי הראשון בעולם שהופעל בגושי קרח, כי לא היה לנו חשמל".

מאוחר יותר בנה האב בית במקום מרוחק מאוד אז, ב"אדמות וייס", ליד הכפר הערבי ג'מוסין, בדרך לשייח' מוניס. היום זה רחוב יהודה המכבי פינת דרך חיפה, אבל אז אפילו אוטובוס לא הגיע לשם, ובריטמן-הנער נהג לקחת שני זוגות גרביים, כי בדרך לאוטובוס לבית-הספר היה מבוסס בשלוליות ונרטב.

לאחר שסיים את שירותו הצבאי בצנחנים, חיפש מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו. "תמיד הייתי חזק במקצועות ריאליים וחשבתי שראיית חשבון זה כמו מתמטיקה. לא עמדה מאחורי הבחירה אידיאולוגיה גדולה. בסופו של דבר, זה היה שונה לגמרי ממה שחשבתי אבל המקצוע תפס ועניין אותי".

הוא נשוי לקלוד, ילידת צרפת, ארכיטקטית ומעצבת מוזיאונים ותערוכות, שלפני כשנתיים עמדה במרכז מיני-דרמה מקומית, כשנטען שהיא מועמדת לתפקיד שגרירת ישראל בצרפת. אולי בהשראתה, הוא אוסף אמנות, בעיקר ישראלית, ופעיל במוזיאון תל-אביב. בעבר היה איש מפלגת העבודה, עכשיו כבר לא. עם בנימין נתניהו יש לו חברות ברמה אישית.

"אני צריך תמיד אתגרים"

במקביל לאהבת מוזיאונים, מוזיקה קלאסית ותיאטרון, בריטמן גם תאב הרפתקאות. "אני צריך תמיד אתגרים, וגם הספורט שאני עושה אתגרי: גולף, טיס, שיט-מפרשיות, נהיגה ברכב שטח. לכאורה, זו סתירה, אבל מה שמאפיין אותי זה רב-ממדיות. איש לא יאמין שהכיף של רואה חשבון מרובע זה לנסוע ברכב שטח מוטרף או לשוט בים סוער בסירה".

בשנים האחרונות עייף מהנסיעות המרובות לחו"ל, שחייבו תפקידיו בדלויט (חברות בדיקרטוריון שאותה סיים וניהול חטיבת ההיי-טק של הפירמה). בריטמן: "אני מוריד את האינטנסיביות של הנסיעות לחו"ל. נמאס לי החיים האלה שאתה מסתובב כל הזמן בעולם, חי בבתי-מלון ובמטוסים. אני לא בטוח כמה זמן ארצה להמשיך ולנהל את חטיבת ההיי-טק. די. מיציתי, הייתי, עשיתי, השארתי את רישומי. לקחתי את חטיבת ההיי-טק מ-600 מיליון דולר והבאתי אותה ל-4 מיליארד. אז אני מתחיל להתארגן במוחי לרדת גם מזה".

* אז מה תעשה?

"יש לי המון מה לעשות בישראל. למשרד יש מנכ"ל מאוד מוכשר, אילן בירנפלד, ואנחנו עובדים יחד כצוות. לא חסר מה לעשות".

* לא נראה לי שזה יספק אותך לאורך זמן.

"בשלב זה אני מוצא סיפוק במשרד. אני לא מתכוון להיות רואה חשבון עד גיל 120. לא החלטתי לנטוש את המקצוע. אני מקבל הצעות ניהול בארץ וגם בעולם, אבל בינתיים, זה עוד לא מעניין אותי. אני בשלבי קביעת זמן פרישה מהשותפות בפירמה".

* ואז מה?

"כל דבר שיש בו יצירתיות ודמיון מאוד ימשוך אותי".

עוד כתבות

יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12

שתי דעות על הדילמה של אולפן שישי והסערה: האם ראיון עם רוצח ראוי לשידור?

ב"אולפן שישי" ראיין יגאל מוסקו את יונה אברושמי, שרצח פעיל שלום עכשיו בשנות השמונים ● הראיון עורר מחלוקת בעקבות דבריו הקשים של אברושמי והעלה שאלה האם ראיון שכזה בכלל צריך להיות משודר ● דוד ורטהיים ואבישי גרינצייג מציגים שתי דעות שונות

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

ישיבת הממשלה בוטלה, חילופי האשמות בין כחול לבן והליכוד

ברקע ביטול הישיבה: סירובם של כחול לבן להעלות לסדר היום תוכנית סיוע כלכלית ממשלתית של נתניהו וכ"ץ: ""הליכוד דורש מכחול לבן שלא לסכל את העברת הכספים לאזרחי ישראל" ● כחול לבן: "זו לא הפעם הראשונה בה הליכוד לא עומד בהתחייבותו"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

"למעלה מ-90% מבתי המלון של פתאל באירופה חזרו לפעילות"

פתאל נכסים גייסה 212 מיליון שקל בשלב המוסדי של הנפקת אגרות החוב מסדרה ד' שלה

ד"ר אלחנן מגידוביץ' ותמיר בן שחר / צילום: דיאגו מיטלברג, שלומי יוסף

הזדמנות או שטות? האם בחסות הנגיף נכון להשקיע בחנות

המשבר הכלכלי הביא לסגירתן של חנויות רבות במרכזי הערים ולירידה במחיריהן ובמחירי השכירות ● בפאנל מיוחד שקיימנו במסגרת הפודקאסט "כסף בקיר" עם היועץ הכלכלי תמיר בן שחר ומשקיע הנדל"ן ד"ר אלחנן מגידוביץ', ניסינו לברר האם במצב שנוצר שווה לרכוש חנות להשקעה ● האזינו

אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן (משמאל), והדירקטור גיל שרצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

"לקורונה יש יחסי ציבור אבל יותר אנשים מתים משימוש בסלולר בנהיגה"

חברת סייברוואן, שהונפקה לאחרונה בבורסה בת"א, פיתחה טכנולוגיה למניעת היסח הדעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה ● לטענת בכיריה "מדובר בהתמכרות - אנחנו צריכים טכנולוגיה שתעזור לנו להגביל את עצמנו, אחרת הרי היינו מכבים את הטלפון כשאנחנו נכנסים לאוטו"

מנהלי קרן קדמה: גלעד שביט, גלעד הלוי ואורי עינן / צילום: איל יצהר

קרן קדמה מוכרת 50% מפמי פרימיום לפי שווי של 400 מיליון שקל לקרן G Square האירופאית

על רקע השגשוג בתחום הטלה-רפואה המאפשר לספק שירותים דרך אמצעים טכנולוגיים,  הישראלית פמי פרימיום מתרחבת לחו"ל ● מנכ"ל החברה: "בתקופת הסגר הפעילות שלנו צמחה בצורה משמעותית ואחרי הסגר עוד המשכנו לצמוח"

רותם טלמור, הבעלים של בוטיק רותשיק ביפו / צילום: מושיקו שבבו

"אנשים בגילי שולחים קורות לכל מקום, ולא לוקחים אותם לעבודה"

רותם טלמור, בת 29, הבעלים של בוטיק רותשיק ביפו ● גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - סופ"ש 7-8 באוגוסט

בסופ"ש באיכילוב: 25 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

רשת טיק טוק / צילום: רויטרס

מתחרה למיקרוסופט? טוויטר ניהלה מגעים ראשוניים למיזוג עם טיקטוק בארה"ב

בשל האתגרים הכרוכים בכך, לא ברור אם טוויטר אכן תנסה להשלים את העסקה ● ברקע, טיקטוק נמצאת בשבועות האחרונים במשא ומתן לרכישת פעילותה בארה"ב על ידי מיקרוסופט

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אלשטיין מאיים שלא להזרים לאיי.די.בי כ-140 מיליון שקל

ביום ד' השבוע אמורים מחזיקי אגרות החוב של חברת אי.די.בי מהסדרות המובטחות י"ד ו-ט"ו, להתכנסת לאסיפות התייעצות נפרדות, בתום חודש של משא ומתן עקר מול בעל השליטה אדוארדו אלשטיין על הצעתו להסדר חוב

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון בכנסת, היום / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לקראת פיזור הכנסת ה-23? צעקות בין כחול לבן לליכוד בקבינט הקורונה

הכעסים היו בין שר הביטחון בני גנץ, שר הכלכלה עמיר פרץ ושר האוצר ישראל כ"ץ - כאשר כ"ץ התנגד לתוכנית כלכלית לפיצוי עסקים שנאלצו להיסגר בשל גילוי קורונה שהציע פרץ ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב עקץ את השר גנץ במהלך הישיבה

סגנית ראש ממשלת קנדה, כריסטיה פרילנד / צילום: Marco Ugarte, Associated Press

קנדה לא שותקת: הודיעה לארה"ב שתטיל בחזרה מכסים על מוצרים אמריקאים

זאת בתגובה למהלך של טראמפ בשבוע שעבר להטיל מכס של 10% על מוצרי אלומיניום מהמדינה, ש"מדכאים" לדבריו את הייצור בארה"ב

שרון זייד, מנכ"ל ברן / צילום: יח"צ

ברן ממשיכה להתאושש: הסכם לביצוע פרויקט של 200 מיליון אירו באפריקה

מדובר בפרויקט שעליו דיווחה לראשונה ברן לפני יותר משנתיים, לתכנון, אספקה וביצוע "מאות בארות מים, מערכות מי שתייה למאות יישובים ותכולות נוספות", כנראה בחוף השנהב

מרכז רמת גן. עוד דירות על חשבון שטחים ציבוריים / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בקומה הראשונה יפעל בית הספר, בשנייה הגן, ומעליהם כולנו נגור

בכדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה צופה המדינה כי יש צורך ב-2.6 מיליון דירות עד שנת 2040 • עקרונות התכנון שהציג מינהל התכנון מבקשים להפוך את הבניינים העתידיים למרובי שימושים

הצהרת שר הבריאות, יולי אדלשטיין / צילום: משרד הבריאות

אדלשטיין רוצה להגדיל את מספר בדיקות הקורונה במעבדות הפרטיות, אך באיזה מחיר?

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, הודיע כי משרדו ישקיע 4 מיליון שקל בהקמת שתי מעבדות פרטיות נוספות לבדיקות קורונה ● בנוסף, הורחב ההסכם עם מעבדת "מיי הריטג'" הפרטית

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

מירי רגב מתייצבת לצד הוועדים בנמל אשדוד במחלוקת עם האוצר

שרת התחבורה תומכת בדרישת העובדים להעביר לידי חברת הנמל הממשלתית את הרציפים העתידיים 24 ו-25 ● במשרד האוצר דורשים את אישור הממונה על התחרות להעברת הרציפים ● השבוע תתקיים פגישה בהשתתפות השרים רגב וכ"ץ ונציגי הוועדים

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

תרחיש האימים והסיכוי לפשרה בדקה ה-90: האם ישראל בדרך לבחירות נוספות?

האפשרות שתקציב המדינה לא יאושר על-ידי הממשלה הנוכחית עלולה לשלוח את ישראל למחוזות בלתי מוכרים של כאוס ניהולי ● "גלובס" בוחן מה צפוי לנו בחודשים הקרובים בגזרת התקציב, הכנסת והממשלה ● האם ישראל בדרך לכאוס בחירות נוסף?

מתקנים של ארמקו הסעודית./ צילום: רויטרס Ahmed Jadallah

צניחת מחיר הנפט הביאה לנפילה של 73% ברווחי ארמקו ברבעון השני

ארמקו דיווחה היום כי רשמה ברבעון השני רווח של 24.6 מיליארד ריאל (כ-6.6 מיליארד דולר), לעומת רווח של 92.6 מיליארד ריאל ברבעון המקביל אשתקד ● החברה הודיעה עוד כי תחלק דיבידנד בהיקף של 18.75 מיליארד דולר לבעלי מניותיה

יו"ר קודאק ג'ים קונטיננזה חותם על עסקת ייצור תרופות / צילום: JAMIE GERMANO/ROCHESTER DEMOCRAT AND CHRONICLE via, רויטרס

עסקת קודאק: הממשל האמריקאי עוצר את הלוואת מאות מיליוני הדולרים

לאור ההאשמות לפיהן החברה הדליפה את המידע על ההלוואה לפני מועד ההודעה הרשמית, דבר שהוביל לזינוק במנייה ולגריפת רווחים מצד בכירים בחברה, התאגיד האמריקאי שאחראי על ההלוואה הודיע על החלטתו לעצור את ההלוואה ● "ההאשמות מעלות חששות כבדים"

אדית בר, יו"ר הותמ"ל / צילום: ליאור מזרחי

אדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים, מונתה ליו"ר הותמ"ל

בר מכהנת בשנתיים האחרונות כמנהלת מינהל הפיתוח במשרד הפנים ובעבר מילאה שורת תפקידים בשירות הציבורי בתחומי התכנון והשלטון המקומי