"חיוב קבוצת כדורגל במע"מ על ייבוא שחקנים זרים מהווה סחר בבני אדם"

כך נטען בערעור שהגישה קבוצת בני יהודה על שומת מע"מ שהוצאה לה בגין ייבוא שחקנים זרים

חיוב קבוצות כדורגל במע"מ בגין ייבוא שחקנים זרים הוא "מקרה קלאסי של סחר בבני אדם". כך טוענת קבוצת בני יהודה בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בת"א על שומת מע"מ רטרואקטיבית לשנים 03-05 בגובה של כ-300 אלף שקל, שהוציאה לה רשות המסים בגין ייבוא שחקנים זרים. מהודעת הערעור עולה כי רשות המסים הוציאה שומות בהיקף מיליוני שקלים לקבוצות כדורגל בגין ייבוא שחקנים זרים.

הקבוצה טוענת - באמצעות עו"ד ג'ק בלנגה, המייצג את רוב קבוצות הכדורגל בליגת העל - כי השומה מובססת על פרשנות רשות המסים - מע"מ, לפיה תשלומים ששילמה הקבוצה לגופים בחו"ל עבור רכישת זכויות, במסגרתה יוכלו שחקני כדורגל לשחק עבורה, עונים להגדרת רכישת טובין - כלומר הפרשנות היא שמדובר במע"מ בגין "יבוא טובין". לפי פרשנות זו, הגורם הרוכש והמייבא את הזכות חב בתשלום מס - ומכאן חבותה של הקבוצה במע"מ.

לטענת הקבוצה, פרשנות זו שגויה: לא רק שהקבוצה לא רכשה זכות כזו אלא שהמשמעות היא תשלום מע"מ עבור זכויות שימוש ומסחר בבני אדם. אם תתקבל עמדה זו, נטען, מדובר "במקרה קלאסי של סחר בבני אדם", ובמקרה זה - ספורטאים שמועברים מיד ליד בגיבוי החוק.

לדברי הקבוצה, כלל לא מתקיימים שני התנאים בחוק מע"מ הנדרשים כדי שייבוא שחקנים ייחשב כייבוא טובין: רכישה ותשלום עבור הזכויות. לטענתה, מעולם לא בוצעה רכישה של השחקנים הללו, אלא שולם תשלום עבור השאלתם לפרק זמן מוגבל, שבסופה יוחזרו למועדון שהשאיל אותם. לגבי התנאי השני - מציינת הקבוצה כי על פניו היא היתה צריכה לשלם לשחקן משכורת ולמועדון שהשאילו - תשלום עבור הרכישה, ואולם בפועל היא שילמה דמי השאלה או דמי השלמת שכרו של השחקן. הקבוצה מציינת בהקשר זה כי תקנון התאחדות הכדורגל העולמית שולל את האפשרות לרכישת זכויות בשחקן.

עוד מציינת הקבוצה, כי מדינת ישראל מעודדת קבוצות כדורגל לייבא שחקנים זרים על ידי מתן הקלה לשחקנים ובעקיפין גם לקבוצות המעסיקות אותם, בכל הנוגע לשיעורי המס המוטלים על הכנסתו של השחקן הזר. לטענתה, הטלת מע"מ על ייבוא שחקנים חותרת תחרת הוראותיו המפורשות של המחוקק המיועדות לעודד את ייבוא השחקנים.

בנוסף טוענת הקבוצה, כי לרשות המסים אין סמכות להטיל שומה רטרואקטיבית בגין ייבוא שחקנים זרים בלא שינוי החוק בעניין. לטענתה, שינוי המדיניות לא יכול להיעשות בדרך של הוצאת שומה אלא באמצעות שינוי חקיקה או הבהרתה בהוראות מקצועיות מפורטות בתחולה עתידית. "שומה שהוצאה באופן רטרואקטיבי פוגעת באופן בלתי הפיך בתקציבים השוטפים של הקבוצה ובזכויות הקניין שלה", נטען.

הקבוצה מציינת, כי שאלת חיובה במע"מ כלל לא היה מתעורר אם היתה עוסק ולא מלכ"ר - שכן עוסק יכול לקזז את המע"מ מסכום רכישת הטובין.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לפי עקרונות חוק מע"מ, היבוא לישראל של נכסים מוחשיים, נכסים בלתי מוחשיים ושירותים שונים חייב במע"מ באופן מלא. לפי עמדתנו, בגדר נכסים בלתי מוחשיים נכללים גם זכויות כלכליות, מוניטין ופטנטים. בהתאם לעקרון הנ"ל, הזכויות הכלכליות הגלומות בסחר בכרטיסי השחקן של שחקני הכדורגל הזרים מהוות גם הן 'נכס בלתי מוחשי' לצורכי החוק, ולכן פעולת הבאתן לישראל נחשב לפעולת יבוא החייבת במע"מ בישראל".