ביהמ"ש דחה תביעת חוב של סלקום נגד לקוח: "רישומי השיחות עם מוקדנים אינם בהכרח מדויקים"

סלקום תבעה כ-2,400 שקל מבני זוג בטענה לחוב בגין 4 מכשירים. הלקוחות טענו שבעקבות פגישה עם נציגי החברה, הם שילמו סכום ש"סגר חשבון". סלקום טענה שאותו סכום היווה תשלום ראשוני עבור חיבור מחדש של המכשירים של הזוג. לטענתה, החוב המקורי עמד על יותר מ-7,000 שקל, וכי מכיוון שהזוג לא עמד בהסדר ולא חיבר בחזרה מכשיר אחד לרשת (מתוך שבעה), היא נאלצה לנתק המכשירים ולחייבם בחוב.

מטעם סלקום העידה נציגה, שלא נכחה בפגישה עם הזוג והסתמכה על רשימות פנימיות במחשבי החברה, בהם התבקש ביהמ"ש להכיר כרשומה מוסדית.

השופט מנחם קליין קבע כי "דו"ח הערות הוא בעצם רישום תמצות שיחות של נציגי החברה על עניינים שונים ומגוונים עם הלקוח, אך לא הוכח כי מדובר בתמצות של 'אחד לאחד'".

"יתירה מזו", הוסיף השופט, "נראה כי לכל נציג שירות טלפוני שממלא את הפירוט דנן, יש אוטונומיה מלאה לבחור מה הוא כותב בתרשומת". לדבריו, ייתכן שהלקוח ביקש דבר מסוים, אולם נציג סלקום, עימו דיבר "ניסח את הדברים שנאמרו בשפה מקצועית או פנימית, שמאבדת מהתוכן של השיחה עצמה".

עדותו של הנתבע היתה אמינה ועקבית בעיני השופט, ומנגד בטענות סלקום נמצאו סתירות. השופט תהה מדוע נדרשו הנתבעים לחבר שבעה קווים, אם ברשותם רק שלושה מכשירים. כמו כן תהה מדוע סלקום אינה תובעת את כל החוב המצטבר (כ-8,200 שקל), אם היא טוענת שהלקוחות לא עמדו בהסדר החוב.

השופט חייב את סלקום לשלם ללקוחות, שלא היו מיוצגים, הוצאות בסך 3,600 שקל - יותר מסכום התביעה. (ת.א. 751031/06).