בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את ערעורן של דרך ארץ הייוויז, חברת הדלק אלון ודור אנרגיה, בעלות הזיכיון בכביש חוצה ישראל (כביש 6), על חיובן לשלם היטל השבחה במסגרת בקשתן להקמת תחנות דלק בכביש.
השופטים הילה גרסטל, עוזי פוגלמן ואילן שילה קיבלו את ערעורן על פסק הדין של בית משפט השלום ברמלה, שקיבל את עמדת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים.
החברות, שיוצגו על-ידי עוה"ד גדעון חתוכה ותמי אבשלום ממשרד עוה"ד שרגא פ. בירן ושות', ביקשו היתר בנייה להקמת אזורי שירות ושתי תחנות דלק, מכוח תמ"א 31, והוועדה חייבה אותן בהיטל השבחה.
דרך ארץ טענה שהיא אינה הנישום הנכון לעניין החיוב בהיטל השבחה, משום שאינה הבעלים של המקרקעין (המצויה בבעלות המדינה) ואף אינה החוכרת לדורות שלהם. לפי הסכם הזיכיון, כל שהוענק לה הוא זכות שימוש במקרקעין למשך 30 שנה, בתנאים הנקובים בחוזה.
בית משפט השלום לא ייחס חשיבות לתנאי חוזה הזיכיון, בו נאמר במפורש שהוא אינו מעניק זכות במקרקעין אלא רק זכות שימוש, בנימוק שההתנאה בחוזה אינה בעלת חשיבות אלא במישור היחסים שבין הצדדים לחוזה.
השופטים במחוזי סברו ש"בהחלט ייתכנו מקרים שבהם ההסכמות שבין הצדדים, כפי שהן באות לידי ביטוי בחוזה הכתוב, אינן מבטאות את המהות האמיתית של החוזה", אולם כאן לא הוכח שמדובר בחוזה למראית עין.
"לא מצאנו", הוסיפו, "שבמקרה שלפנינו נסתרה החזקה שיש לפרש את המונח 'חכירה לדורות' באופן שונה מהגדרתו בחוק המקרקעין". הוועדה חויבה ב-20 אלף שקל הוצאות. (ע"א 3526/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
