אי-אמון בשוודיה

שוודיה. בספטמבר שעבר התרחש מהפך פוליטי בשוודיה. לאחר 12 שנות שלטון רצופות של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, עלתה לשלטון קואליציה של מפלגות מרכז-ימין שרקמו ביניהן ברית פוליטית אפקטיבית. למרות יריבויות מהעבר ופערים אידיאולוגיים המפלגה השמרנית, בראשות פרדריק ריינפלדט, הצליחה לכבוש את השלטון יחד עם מפלגת המרכז, עם המפלגה הליברלית ועם הנוצרים־דמוקרטים.

אך מתברר שהפופולריות של ריינפלדט אינה מאריכה ימים. בסקר שערך מכון סינובטה, ושהתפרסם ביומון "דגנס ניהטר", זוכות מפלגות הקואליציה ל־38.7% תמיכה בלבד, כאשר המפלגה השמרנית ממשיכה להיות המפסידה הגדולה של החודשים האחרונים, עם תמיכה של 21.6% בלבד. מנגד זוכות מפלגות האופוזיציה לתמיכה מרשימה. הסוציאל דמוקרטים זינקו ב־2.5% בחודש האחרון, ושלוש מפלגות האופוזיציה זוכות יחד ל־57.3% תמיכה. פער כזה לא נרשם בשוודיה כבר 13 שנה, ומצב הממשלה הוא מהגרועים שידעה ממשלה שוודית כלשהי. סקר נוסף, שנערך בנובמבר על־ידי מכון סיפו, הראה שהאמון בראש הממשלה ריינפלדט נחלש בקרב ארבעה מכל עשרה מצביעים, ובקרב חמישית ממצביעי המפלגה השמרנית.

מה הביא לשינוי הקיצוני בדעת הקהל? חלק מהסיבות הן פוליטיות, כמו התנגדות של רבים לרפורמות שהממשלה החדשה מקדמת - כמו קיצוץ בדמי האבטלה, הפרטות של חברות ממשלתיות והורדת מסים. אבל מדובר במשהו עמוק מזה. בשוודיה מתנהל בשנים האחרונות דיון ציבורי נוקב על עתידן של מדינת הרווחה ושל מערכות הבריאות, החינוך, העבודה והדיור שהיא יצרה. הסקרים האחרונים מראים שאלה המדברים על סולידריות ועל שוויון חברתי מצליחים עדיין לגייס כוח פוליטי לא פחות מהמצדדים בהפחתת מסים ובהפרטות. מי ינצח? ימים יגידו. בכל מקרה, הבחירות הבאות יתקיימו רק ב־2010.