גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיכול מס אגרסיבי

בשורה רעה למתכנני המס: שופט המיסוי התל-אביבי, מגן אלטוביה, קובע בהחלטה תקדימית כי פקיד השומה רשאי להשתמש בכלים אנטי-תכנונים ולהגדיר עסקה כמלאכותית, כדי למנוע ניצול לרעה של אמנות למניעת כפל מס

בעידן של שווקים גלובליים, יכולת ניידות גבוהה של הון ומשטרי מס שמעודדים ומתמרצים משיכת השקעות זרות ע"י יצירת מקלטי מס, נישומים בעלי כמה אזרחויות או עורכי דין טובים מדלגים על הגבולות הפיסיים באמצעות תכנוני מס. זאת, בין היתר, ע"י יצירת מבני אחזקה שונים ומשונים, ניצול סתירות ופערים בין משטרי מס מדינתיים שונים, ניצול אמנות למניעת כפל מס ועוד. המטרה היא אחת: להפחית את חבות המס.

אלא שהחוק נותן לפקיד השומה "כלי מלחמה" בתכנוני המס, כמו הגדרת עסקה כמלאכותית, סיווגה מחדש, בחינת המהות הכלכלית שלה וכו'. שופט המיסוי התל-אביבי, מגן אלטוביה, קבע שלשום בהחלטה תקדימית, כי פקיד השומה יכול להשתמש בכלים אלה גם נגד תכנוני מס שנעשו תוך ניצול בוטה של אמנות המס. הכוונה ל"קניית אמנות", מצב שבו אזרח ישראלי שמפיק הכנסות רבות במדינה ב' מקים חברת קש במדינה ג', שהדין הפנימי שלה מעניק פטורים והנחות לחברות קשורות, ושחתומה על אמנת מס עם מדינה ב'. כך חברת הקש משמשת צינור להכנסות ממדינה ב' לנישום תוך תשלום מס מינימלי.

חברת ינקו וייס החזקות התאגדה בישראל ונרשמה ב-99' כחברה בבלגיה, בעקבות החלטת בעליה להעביר את ניהולה ופעילותה לבריסל. לחברה אישור מרשויות המס בבלגיה, לפיו היא "שוכנת בבלגיה וכפופה למיסוי החברות בבלגיה".

פקיד השומה חולון טען, באמצעות עו"ד אלפא ליבנה מפרקליטות מחוז ת"א, שיש לראותה כתושבת ישראל בשנת המס 2000, משום שהפעלת השליטה והניהול, עיקר הפעילות ועיקר ההכנסות בה בשנה זו, היו בישראל. לחלופין הוא מבקש לראות ברישומה בבלגיה ובטענת התושבות הזרה עסקה מלאכותית (לפי סע' 86 לפקודת מס הכנסה), עקב היעדר טעם כלכלי של ממש ומשום שמטרת הרישום בבלגיה היה הפחתת מס בלתי נאותה.

החברה טענה, באמצעות עו"ד ליאור פיק, שלאור אמנת כפל המס בין ישראל לבלגיה, שאינה כוללת הוראה אנטי תכנונית, מנוע פקיד השומה מלהעלות טענה של "עסקה מלאכותית" מכוח הוראות הדין הפנימי. לטענתה, סעיף 86 סותר ומפר את האמנה ואת כללי המשפט הבינלאומי הפומבי. בהיעדר הוראה מפורשת באמנה המתירה זאת, נטען, אין להשתמש בדין הפנימי בשל הפגיעה בהסכמה בין המדינות.

אלטוביה הסביר מדוע לדעתו בחלק מאמנות המס אין הוראות אנטי תכנוניות. "העולם שעמד לנגד עיני נציגי המדינות בעבר, בשעה שניהלו מו"מ בקשר עם אמנות למניעת כפל מס, שונה מהעולם עתיר התחכום התכנוני של השנים האחרונות". לכן, קבע, "את כוונת המנסחים יש לקשור גם אל סביבת המס העכשווית, אל מערכות המס כפי שהתפתחו והשתנו מאז כריתת האמנה עד למועד פרשנותה, להוראות הדין הבינלאומי ואמנת וינה ולאימוץ דוקטרינת תום-הלב, שהיא אבן יסוד בשיטת המשפט בישראל".

אמנת מס, הזכיר אלטוביה נשכחות, נועדה בראש וראשונה ליצור מצב שבו נישום, הנלכד ברשת המס של שתי המדינות המתקשרות, לא ייחשף לתשלום כפל מס. "אמנות מס לא נועדו - ולא יכולה להישמע כי היתה כוונה כזו - כי ייעשה בהן שימוש שלא בתום-לב ובדרך מקובלת או שימוש העולה כדי ניצולן לרעה. המדינות המתקשרות באמנה זכאיות להעלות טענות כנגד כך".

הסיבה המרכזית לכך, לפי אלטוביה, הן שהחבות נקבעת ראשית לכל בידי הדין הפנימי. רק אחר כך יש לבחון את הוראות האמנה, "שהרי לא בכל מקרה טענת הניצול לרעה שוללת לחלוטין את תחולת האמנה". בין היתר, ציין, ניתן להיעזר בנוהל ההסכמה ההדדית, לפיו הרשויות המוסמכות בשתי המדינות יתכנסו ויחליטו איך לחלק את הכנסת המס בין השתיים, על בסיס העובדות שבפניהן ויישום הפרשנות המשפטית הראויה לאמנה.

הצדקה נוספת לשימוש בכלים אנטי תכנוניים מצא אלטוביה בתנייה מכללא שיש לקרוא לתוך כל אמנת מס, הקובעת שאין לעשות בה שימוש שהוא בבחינת ניצולה לרעה. זאת בעיקר בשל סעיף 31 לאמנת וינה ("אמנת האמנות"), הקובעת שיש לפרש כל אמנה "בתום-לב ובדרך מקובלת", בדומה לקבוע בחוק החוזים.

אלטוביה הדגיש, שהוא ער לגישות השונות באשר להעלאת טענות אנטי תכנוניות מתוך הדין הפנימי בפירושן של אמנות מס, אך קבע ש"אין בהעלאת טענת המלאכותיות משום העלאת טענה סותרת. הדין הפנימי מתלכד במקרה זה עם הוראות האמנה". לכן, הוסיף, יש לקרוא אל תוך אמנות כפל מס שישראל צד להן תניית הגבלת הטבות, אם הוכח ניצול לרעה שלהן.

חיזוק למסקנתו מצא השופט בפרשנות ארגון ה-OECD לאמנת המודל שלו למניעת כפל מס (שישראל מבססת עליה את מרבית אמנותיה). בדברי ההסבר לאמנה נאמר, שיש מדינות הרואות בניצול לרעה של האמנה כניצול לרעה של הדין הפנימי. זאת, מתוך תפיסה שמסים מוטלים מכוח הדין הפנימי והוראות אנטי תכנוניות מהוות חלק מהדין הפנימי הקובע את העובדות היוצרות חיוב במס, אינן מושפעות מהוראות האמנה ולפיכך אינן סותרות אותה. מדינות אחרות רואות בניצול לרעה כניצול האמנה עצמה ומאמינות בעמדה שיישום ראוי של האמנה מאפשר למדינה להתעלם מעסקאות המהוות ניצול לרעה.

המשותף לשתי הגישות, ציין אלטוביה, הוא ש"אין להעניק הטבות מכוח אמנת מס כאשר מדובר בהסדר שמהווה ניצול לרעה של התניות שבה". לפי הנחיות ה-OECD, השימוש בכלים האנטי תכנוניים ייעשה רק כשהוכח באופן ברור (clear evidence) שנעשה שימוש לרעה.

אלטוביה מזכיר, ש"כאשר מוכח שנישום פועל באופן בוטה בניצול לרעה של אמנת מס, מסתכן הוא בכך כי היא לא תחול לגביו והוא ייחשף לחבות מס בכפל". הפתרון, לדבריו, עשוי להיות בנוהל ההסכמה ההדדית. "המדינה המתקשרת האחת עשויה לשכנע את המדינה האחרת כי אין מקום כלל לתחולת האמנה, וכי הנישום צריך שיתחייב במס רק במקום אחד, בידי המדינה הטוענת לניצול לרעה".

ההכרעה בשאלת סמכות פקיד השומה לעשות שימוש בטענת המלאכותיות לצרכי תקיפת הסטטוס של ינקו כחברה בלגית, תיעשה במסגרת הערעור עצמו. (עמ"ה 1090/06).

אזהרה לבעלי השליטה

החלטת השופט אלטוביה עשויה להיות דרמטית מבחינת אנשי עסקים ישראליים שהם בעלי שליטה בחברות זרות. כך אומר ד"ר אבי נוב, עו"ד במשרד איתן-מהולל, ומומחה למיסוי בינל' המייצג חברות היי-טק ישראליות וזרות. נוב מאמין, עם זאת, שיש סיכויים טובים שהעליון יקבל ערעור על ההחלטה.

"מדובר בחדשות רעות עבור המשקיעים הישראלים, בעלי מבני אחזקות מורכבים. בעלי השליטה הישראלים חייבים לבחון היטב את מבני האחזקות שלהם, על-מנת למנוע חשיפה לטענת 'עסקה מלאכותית' ע"י פקידי השומה". לדבריו, "להחלטה עשויה להיות גם השפעה על חברות ציבוריות, שכן רשות ני"ע עשויה לחייב לציין הפרשות בדו"חות הכספיים בנושא זה".

ישראלים רבים הקימו מבני אחזקות מטעמים עסקיים לצורך השקעות שונות בעולם, כאשר התוצאה היא גם חסכון במס. כך למשל מקימים חברת אחזקות הולנדית המרכזת את הרווחים (דיבידנד ורווחי הון) מחברות הבנות. במקרה זה, הרווחים פטורים ממס בהולנד לאור משטר "פטור ההשתתפות" ההולנדי. לדברי נוב, מבני אחזקות יכולים ליהנות, בתנאים מסויימים, מדחיית מס ארוכת טווח ביחס למיסוי בישראל של רווחי הקבוצה.

נוב אומר, שדווקא רשות המסים היא שמנסה בצורה אגרסיבית לעיתים לעקוף את תכנוני המס, בצורה שאינה עולה עם החוק והמשפט הבינלאומי. "סעיף 86 הוא בעייתי מאוד, במיוחד בהקשר הבינלאומי. עד היום, היה ספק ביחס לתחולתו על תאגידים זרים בשליטת ישראלים, הממוקמים ב"מדינות אמנה", והשופט אלטוביה אישר כעת את עמדת רשות המסים.

נוב טוען כי הפסיקה התקדימית שגויה. "שלילת הקלות מס להן זכאי נישום מכוח אמנת מס מסוימת באמצעות סעיף אנטי תכנוני מהדין הפנימי, מעמידה את ישראל במצב של הפרת האמנה וכללי המשפט הבינלאומי". נוב מפרש את אמנת וינה בשונה מאלטוביה, ומסיק ממנה ש"מדינה המתקשרת באמנה למניעת כפל מס חייבת למלא אחר התחייבויותיה על-פי האמנה בתום-לב, ובכלל זה הימנעות מקביעת הוראות חד-צדדיות בדין הפנימי בניגוד להוראות האמנה".

אלטוביה, טוען נוב, אמנם מסתמך על אמנת המודל של ה-OECD, אך מתעלם מהביקורת עליה, שטוענת כי הוראות אנטי תכנוניות בדין הפנימי נחשבות לעקיפת האמנות ומנוגדות לדין הפנימי והבינלאומי.

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?