"מחכה לכם הרבה עבודה"

בעודו בוחן את מאות הישראלים שגדשו את הלובי באוניברסיטת תל-אביב, לרגל הכנס הבינלאומי על ה-IFRS, הפטיר קירן פוינטר, יו"ר ושותף בכיר בפירמת רוה"ח PWC בריטניה, "כל הכבוד. כל הכבוד לגופים שהצליחו להביא לכאן יותר מאלף איש, לעורר התלהבות מקומית, וגם להביא את האורחים הנכבדים, שעומדים בראשי הפירמות הבינלאומיות". בחיוך נבוך הוא הודה, כי קשה היה להאמין, שראשי הפירמות אכן יגיעו לישראל. "בכל מקרה", הוא הוסיף, "רבים מהנוכחים הם אנשי תאגידים, שיאמצו את ה-IFRS, וזה טוב מאוד שהם פה".

פוינטר, אחד האנשים החזקים בשוק הפיננסים של בריטניה, מתייחס בכובד ראש למה שמצפה לישראלים בשנה הקרובה. הוא היה בסרט הזה כבר ב-2005, כשבריטניה אימצה את ה-IFRS, והוא יודע. "מחכה לכם עבודה רבה, למרות כל ההכנות עד עכשיו. צריך מאוד להיזהר, כי אסור להמעיט בחשיבות המאמץ והעבודה שנדרשים כדי לעבור לעבודה מלאה במלוא מובן המילה עם ה-IFRS".

" האם ארגונים יכולים לעשות את המעבר לבדם?

"התשובה לכך מורכבת. יש חברות וארגונים שפועלת בהם יחידה פיננסית חזקה. הם מסוגלים לבצע את התהליך לבד. חברות אחרות, שבהן יש צוות פיננסי קטן, שצריך להתמודד גם עם עומס העבודה השוטפת, יצטרכו לקבל ייעוץ וליווי. עם זאת, בשני סוגי החברות עדיף לבדוק את הדברים לעומק, ולקיים התייעצויות גם עם גורמי הביקורת שלהן, כדי להבטיח שאנשיהן מבינים היטב את המשמעויות של כל החלטה שהם מקבלים. צריך לזכור, שאם התקבלה החלטה שגויה, היא עלולה להתפתח כמו כדור שלג. צריך למנוע את זה, ולאפשר זיהוי מוקדם, בלי להשקיע עבודה רבה ומיותרת בכיוון השגוי.

"לכן, חשוב לדסקס לעומק את עקרונות התקנים השונים של ה-IFRS עם גורמי הביקורת, ולהבטיח שמבינים אותם עד כמה שאפשר. ברור, שאסור לחרוג מעקרונות העצמאות. בשום מצב, המבקר אינו יכול לעשות את העבודה עבור הפירמות. חברות שלא יצליחו להסתדר בכוחות עצמן עם הכנת הדוחות, יצטרכו לקבל עזרה וליווי מקצועיים מפירמה אחת של רואי-חשבון, ואת הביקורת - מפירמה אחרת".

בעולם שכמעט כולו IFRS, נדמה שאסור בכלל להרהר ולערער על העדיפות של גישה מבוססת עקרונות על פני גישה מבוססת כללים. ובכל זאת, תפיסת הכללים היא ששלטה במשך שנים רבות מאוד בעולם החשבונאות.

" מדוע עדיפה דווקא גישה שהיא מבוססת עקרונות?

"לעתים קרובות, יש נטייה לענות על בעיות חברתיות או עסקיות באמצעות חקיקת חוקים חדשים או הוספת תקנים. אבל ההיסטוריה כבר הוכיחה, שהגישה הזו מצליחה להשיג תוצאה ממשית אחת: הרבה יותר ביורוקרטיה, וחינוך הציבור לסמן 'וי' בתיבת החוק או התקן הנכונה. הגישה הזו לא מביאה לשינוי מהותי של שורשי הבעיה, תהיה אשר תהיה. לכן, חשוב כל-כך לאמץ גישה מבוססת עקרונות, שמחייבת אנשים לחשוב בעצמם. לקבוע ערכים ומצפן מוסרי, ומעל להכול - לקחת אחריות על מעשיהם. זה נכון בכל מסגרת חברתית, וזה נכון במיוחד במסגרת העסקית - ממנהיגי הארגון ומטה".

חורים ופרצות

פוינטר מביא לדוגמה את התקינה האמריקנית, US GAAP. "יש שם יותר מ-25 אלף עמודים, גדושים בתקנים ובתקני-תקנים מפורטים עד התג האחרון. אבל למדנו משערוריות דוגמת אנרון, שכאשר יש פירוט כה רב, ישנם גם חורים ופרצות, שקוראים למי שרוצה לנצל אותם". לדבריו, "אנשי הביקורת מעדיפים גישה מבוססת עקרונות, שהיא הבסיס להפעלה של שיפוט מקצועי. וברור שכדאי לנו לעודד את הגישה הזו, כדי להבטיח שאנשים מתאימים יצטרפו למקצוע. אחרת, נמצא בקרב רואי החשבון החדשים, בעיקר צעירים, שלא יהיו מסוגלים להפעיל שיפוט ראוי".

היות שהיתרונות של עולם העקרונות כה ברורים, לדעת פוינטר גם הרגולטורים צריכים להעדיף את הגישה הזו. "ניקח, לדוגמה את הבנקים. כאשר הרגולטור עובד מולם, הוא יכול לספק להם רשימת כללים, חוקים ותקנות, מפורטים ככל האפשר, ובמקביל - לשלוח אליהם מפקחים בתדירות כזו או אחרת, כדי לוודא שהם עומדים בכללים שאליהם הם כפופים. לחלופין, אפשר להחליט שמספקים להם עקרונות. למשל, להנחות אותם כי עליהם לספק ללקוחות עצות טובות ואמינות, ובשום מקרה לא למכור להם מוצרים, שאין להם צורך בהם.

"אחרי שהעקרונות הועברו, יכול הרגולטור לבצע ביקורת פתע. אם התוצאות של הביקורות הללו יראו שהבנק לא הטמיע את העקרונות, הרגולטור יוכל לבדוק את הדברים לעומק. הוא יוכל לעשות זאת גם אם יהיו תלונות מלקוחות. זוהי גישה מבוססת עקרונות, שמניחה כי קיימת רמה מסוימת של אמון בין הצדדים".

" איך יתבצע המעבר ל-IFRS במדינות המתבססות מסורתית על כללים באופן מאסיבי יותר מאחרות?

"במקומות כאלה, המעבר באמת לא יהיה קל ויחייב שינוי גדול. זו הסיבה לכך, שיש הטוענים, כי נדרשות כמה שנים, כדי לבצע את המעבר בצורה נאותה. אני מסכים עם התפיסה הזו. בבריטניה, למשל, ידענו זמן רב מראש, שהתקינה הבינלאומית מגיעה. ב-PWC התחלנו להכשיר את העובדים הצעירים שלוש-ארבע שנים לפני אימוץ ה-IFRS. שנה אחת לפני המעבר, כל העובדים החדשים והמתמחים כבר היו מומחים בתקינה הבינל'. בשלב זה נותר לנו להכשיר רק את הוותיקים. מאחר שהם מנוסים יותר, ניתן היה להכשיר אותם מהר יותר".

" איך יהיה המעבר ל-IFRS בארה"ב?

"זה יהיה אתגר קשה שם. בשנים האחרונות מקצוע החשבונאות בארה"ב היה שרוי בלחץ גדול, והיה מחסור משמעותי ברואי חשבון. בעקבות הכבדת האכיפה והפעלת חוקי סרבנס-אוקסלי, החברות נאלצו לבצע עבודה רבה מאוד, שחייבה ייעוץ צפוף של רואי חשבון. הם גייסו אותם מהפירמות. וכך קרה, שבדיוק כאשר הפירמות נזקקו לאנשי המקצוע שלהן כדי לבצע את החלק שלהן בסוקס - קרי, הביקורת - לא היו להם די אנשי מקצוע. להערכתי, כאשר ה-IFRS יהפוך לריאלי בארה"ב, יקרה תהליך דומה".

" מה דעתך על הטענה שהיות שבישראל ישנם נושאים ייחודיים לה נצטרך לכלול אספקטים מקומיים ב-IFRS?

"באופן תיאורטי, יש אפשרות שיהיה משהו מאוד ייחודי בחוק הישראלי, שיהיה שונה מהותית ממדינות אחרות, ולכן יהיה צורך לשקף אותו בדיווח. אבל זה די בלתי סביר. התחום היחיד שבו אני רואה הבדלים הוא תחום המסים, ששם יתבצעו החישובים בהתאם לחוקים של כל מדינה ומדינה".

בבסיס תפיסת העולם של פוינטר ניצבת ההנחה, ששקיפות גדולה יותר מביאה לבהירות גדולה יותר, שמקטינה מצדה את מרכיב הסיכון. בכל מקרה, הוא מדבר על תהליך של בניית אמון - עיקרון, שעומד מאחורי היוזמה הבריטית של "אות בניית האמון הציבורי". במסגרת יוזמה זו מחלקים אותות על דיווחים עסקיים מעולים בסקטור הממשלתי ובסקטור הציבורי (במסגרת חברות FTSE350). חלוקת האותות מתקיימת כבר חמש שנים בחסותה של PWC, וועדת השיפוט כוללת שמות מהשורה הראשונה של שדרות האקדמיה, העסקים והחברה בבריטניה.

" למה לחלק אותות למדווחים?

"כדי לעודד את החברות להעלות את רמת הדיווח, ובדרך זו לזכות באמונם של כל בעלי העניין שלהן. על החברות להבין, שעמידה סתמית בדרישות של תקני הדיווח כבר לא יכולה לספק את ציפיותיהם של משקיעים ושל גורמים מרכזיים אחרים. אם הן רוצות שאחרים יבינו את הערכים שלהן, עליהן להסביר להם את מלוא ההיקף של תרומתן ליצירת הון, עושר ועוד. דוחות משוכללים תורמים הן לחברה והן לשוק ההון".

" האם דיווח לפי IFRS יתרום לשיפור בדוחות?

"בעיקרון, IFRS אמור להוביל להגברת יעילות הדיווח לצד הורדת עלויות הדיווח. האמת היא, שאת ההנחה הזו צריך עדיין להוכיח. הנתונים שבידינו עדיין אינם חד-משמעיים".

הנתונים שעליהם מדבר פוינטר, הם נתוני הסקר השני, שקיימו PWC ומכון המחקר איפסוס-מורי בחודשים אפריל-מאי 2007 בקרב מנהלי כספים של 78 חברות מרשימת ה-FTSE350. יצוין, כי IFRS אומץ בבריטניה ב-2005, והסקר הראשון בוצע ב-2006. נתוני הסקר החדש משקפים, אם כן, התנסות של שנתיים בקרב המנהלים המשתתפים בעבודה עם התקינה החדשה.

פוינטר: "לנתוני הסקר יש חשיבות בגלל שתי סיבות עיקריות. אחת, העובדה ששוק ההון הבריטי הוא הגדול ביותר שעובד עם ה-IFRS; השנייה, שהנתונים משקפים תחושות של אנשי מקצוע עם ניסיון מסוים".

מתרגלים ל-IFRS

בין הנתונים הבולטים בסקר, מציין פוינטר כי, כצפוי, החברות מתרגלות להשתמש ב-IFRS והן תומכות בחום בהמשך אימוץ הגישה המבוססת על עקרונות במקום כללים. "מצד שני, הולכת וגדלה ההתנגדות להשתמש בשווי הוגן, וגם נשמע מסר ברור על הצורך ביצירת סטנדרטים פשוטים יותר בעתיד".

באופן כללי, רק 22% מהמנהלים חשבו, שה-IFRS הביא לפירמות שלהם שיפור כללי; 42% בחרו בתשובה נייטרלית, ו-36% טענו שה-IFRS לא שיפר את מצב הפירמה. ביחס להשפעת ה-IFRS על שוק ההון ועל סביבת הדיווח, החברות גילו יחס שלילי למדי. שני שלישים מהמגיבים לא חשבו שה-IFRS סיפק לשוק מידע טוב יותר מבעבר. שיעור דומה חושבים, שלתקנים החדשים לא הייתה השפעה חיובית על איכות הדיווח של החברות הבריטיות. עם זאת, 56% מהמגיבים חשו, שלתקנים הבינל' הייתה השפעה חיובית - על איכות הדיווח הפיננסי של חברות זרות מעבר לים.

58% ממנהלי הכספים שהשתתפו בסקר, לא חשבו שלמשקיעים יש הבנה טובה של IFRS ושל המידע הפיננסי שמוצג להם באמצעות התקנים הבינל'. 79% ממנהלי הכספים אמרו, כי הם מתקשים להסביר את תוצאות החברות שלהם במונחי ה-IFRS. עם זאת, בסקר, שנערך שנה קודם, עמד נתון זה על 85% מהמנהלים. 74% ממנהלי הכספים אמרו, שהם מתנגדים לשימוש המוגבר בשווי הוגן לצורכי דיווח, לעומת 52% בלבד בשנה הקודמת.

באשר להוזלה הפוטנציאלית של עלויות הדיווח בעולם ה-IFRS, נראה שהדרך עוד רחוקה. 85% ממנהלי הכספים אמרו, שעלויות הפקת הנתונים ודיווחי החברה לפי IFRS עלו לעומת העבר כשהם עבדו לפי התקנים הבריטיים. מתוכם, 41% העריכו, שההוצאות הפנימיות (לא כולל ביקורת) עלו ביותר מ-10%. כחמישית מהמשיבים (18%) העריכו שהעלויות עלו ביותר מ-20%.

54% מהמגיבים בטוחים שתהליך התקינה הנוכחי יביא לתקנים באיכות גבוהה, שניתן יהיה לאכוף אותם ברמה הגלובלית. 46% חושבים שלא. בסיכום הסקר נקבע, כי "באופן כללי, נראה שהאבק מתחיל לשקוע בעקבות השלב הראשון של המעבר ל-IFRS בבריטניה. עם זאת, זהו עדיין מהלך שממשיך להתפתח, ונראה, שהקריאות לפישוט התקנים ימשיכו להישמע. המציאות היא, שגם התומכים וגם המתנגדים לאימוץ ה-IFRS יכולים למצוא תימוכין לדעותיהם בתוצאות הסקר. מי שמעדיפים לראות את חצי הכוס המלאה, יזהו את הסימנים החיוביים שה-IFRS הופך להיות 'עסקים כרגיל', ומנהלי הכספים מפתחים ביטחון לגביו. מי שמעדיפים את חצי הכוס הריקה יציינו את הטענות שה-IFRS לא סיפק לשווקים מידע טוב יותר, שיש עדיין תקנים לא ברורים, שהעלויות כבדות ושיש חששות לגבי השימוש המוגבר בשווי הוגן".