תמר יונה מערערת על צו הכינוס: "חובתי להישאר לצד בועז בעת משבר"

הדברים נכתבו בערעור שתגיש מחר יונה לעליון על החלטת המחוזי בירושלים להוציא צו לכינוס נכסיה, בדרך להכרזתה כפושטת רגל

"חובתי המוסרית היא להישאר באיטליה לצד בעלי, כל עוד הוא עצור שם. איני מכירה אישה שתנטוש את בעלה בעת משבר כה קשה". כך טוענת תמר יונה, רעייתו של בועז יונה, המנכ"ל ובעל השליטה של חברת הבנייה חפציבה שקרסה.

הדברים נכתבו בערעור שתגיש מחר (א') יונה לבית המשפט העליון, על החלטת המחוזי בירושלים להוציא צו לכינוס נכסיה, בדרך להכרזתה לפושטת רגל.

הבנק טען כי בספטמבר 2006 חתמה יונה על ערבויות כלפי הבנק לחובות של בעלה בסכום של כ-12 מיליון שקל. בתגובה טענה יונה, באמצעות עוה"ד רון סמוראי וזוהר כחלון, כי ממסמכים בידיה עולה כי בידי הבנק פיקדון בסכום של 46 מיליון שקל, שהופקד ע"י אחת מחברות חפציבה לאבטחת חובות בעלה.

השופט יעקב צבן החליט להיעתר לבקשת הבנק, כיוון שיונה לא התייצבה לדיון אלא הגישה תצהיר, עליו חתמה בקונסוליה הישראלית באיטליה. לדבריו, בשעה שקיימת מחלוקת כנה על קיום חוב בהליכי פשיטת רגל, ניתן לעכב את ההליכים עד לבירור עובדתי של המחלוקת, בתנאי שהחייב מתייצב בביהמ"ש כדי להיחקר על תצהירו.

בערעור, שהגיע לידי "גלובס", טוענת יונה העובדה שלא התייצבה להיחקר על התצהיר היא כורח המציאות עבורה ולא נעשתה מבחירה. לדבריה, היא "הודיעה לא אחת כי אינה מתכוונת להישאר באיטליה, וכי מדובר במצב זמני ובכוונתה לחזור לישראל".

מתן צו הכינוס, לטענתה, היה בבחינת חריצת דין שלא בפניה, כשהיא נתונה במצב בלתי אפשרי. "חובתה המוסרית של יונה היא להישאר לצד בעלה הזקוק לתמיכתה, וניתן היה לצפות מבית המשפט כי יבין ויקבל זאת". עוד היא טוענת, שבנק לאומי אף איים שברגע שהיא תתייצב בישראל, הוא יוציא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ, מה שימנע ממנה לשהות לצד בעלה, עד שיוסגר לישראל.

יונה הגישה תביעה נגד הבנק, בדרישה להצהיר על כתבי הערבות לחובות בעלה, בטענה שהוחתמה עליהם ללא ידיעתה.

טיעוניה המשפטיים של יונה הם, בעיקרם, שהמצהירה היחידה מטעם הבנק הגישה "תצהיר קלוש" ועדותה היתה "אומללה"; השופט צבן לא דן ברבות מטענותיה; בית המשפט לא התייחס לשאלה אם ביצעה כלל מעשה פשיטת רגל.