גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעלי קפה ג'ו: "אין יותר מקום לבתי-קפה בתל-אביב"

דב גולדפרב ודיוויד קליין, השותפים בקפה ג'ו, מרוצים ממעמדם כרשת בתי-הקפה מספר שתיים, קצת אחרי ארומה: "כל האש מופנית אל ארומה, ולא אלינו. אף אחד לא מקנא בנו"

לקראת סוף השנה תכלול רשת קפה ג'ו כ-60 סניפים. לשם השוואה, רשת ארומה ישראל מונה היום 84 סניפים, וארומה תל-אביב, עם סניף החולדות המפורסם ברחוב גורדון וההתבטאויות הגזעניות של בעל הרשת סער שפע שבעקבותיהן קראו ארגונים חברתיים להחרים את הרשת, מונה רק 23 סניפים. קפה ג'ו הצליחה לשמור על פרופיל נמוך, גם לעומת שאר הרשתות, הקטנות ממנה בהרבה, כמו רשת אילנ'ס, בשל אישיותו הציורית של אילן שנהב, בעל בית הקפה, ארקפה, בשל האופנתיות שלה, ולחם ארז, בזכות הנוכחות התקשורתית של ארז קומורובסקי. קפה ג'ו הצליחה גם להימנע מחשיפה שלילית כמו טענות של עובדים על שכר לא הוגן בקופי טו-גו וקופי בין. לאחרונה נראה שהעניינים עומדים להשתנות, והמותג קפה ג'ו חדר כמעט לכל בית בישראל בשל הקמפיין של יופלה שקורא לאסוף מכסים ולקבל בעבורם כוס קפה חינם בסניפי הרשת.

"בסניף בקניון עזריאלי חילקנו בפורים 400 כוסות קפה חינם ביום", מתגאה דב גולדפרב, אחד מבעלי רשת קפה ג'ו. "אגב, אנחנו לא יזמנו את הקמפיין, הם פנו אלינו". לפי ממדי צמיחת הרשת העכשוויים, יש סיכוי שבקרוב תעקוף רשת ג'ו את ארומה בכמות הסניפים ותהיה לרשת הגדולה בישראל, כשסכנה אפשרית אחרת היא מצד רשת קפה קפה. ג'ו היו הראשונים שפתחו סניפים במיקומים כמו בת ים ומבשרת ציון, שבהם היה נדמה שבית קפה בעל מאפיינים כה תל-אביביים לא יצליח.

מה הוא סוד הצלחתה של הרשת השקטה והסולידית שלא התבלטה עד כה, וגם לא מצטיינת בחדשנות ובייחודיות כלשהי שיבדלו אותה משאר רשתות הקפה בשוק? במפעל קליית הקפה החדש של הרשת, באזור התעשייה בחולון, ממוקמים משרדי החברה. ריח עז של קפה עומד בחלל הכניסה למשרדים, שבו ישנן כמה מכונות אספרסו חדשות ופקידה שמובילה אותי היישר לבר הקפה, עוד בטרם הספקתי לפגוש את גולדפרב ואת דיוויד קליין, שני השותפים. הפקידה מכינה לי קפוצ'ינו טוב במכונת קפה גדולה במקצועיות של ברמן ואומרת שאצלם הסנדלר לא הולך יחף, והיא עוד לפני שפותחת את המחשב בבוקר מכינה לעצמה קפה. לצד מכונת האספרסו ישנו מיחם ובו קנקן מלא בקפה פילטר בסגנון אמריקאי, ואני קצת מתקשה להבין כיצד האנשים שמוכרים לכל ישראל קפוצ'ינו ומקיאטו שותים בעצמם קפה פילטר אמריקאי, שנחשב בעיני רבים למוצר קפה נחות.

עד מהרה יעבירו אותי קליין וגולדפרב מיני סדנת קפה למתחילים, ובסופה אהיה מודע לפחות להבדל בין קפה פילטר איכותי לסתם פילטר פארש. "קפה בוץ זה לא זוועה, אתה מסכים איתנו", הם גוערים בי. "יש קפה בוץ מצוין ויש קפה בוץ על הפנים. הכול תלוי באיכות הקפה. אנחנו מאוד אוהבים קפה פילטר, אבל תלוי איזה קפה אתה שם בפילטר. בדיוק כמו עם הקפה בוץ של הישראלים. הכול תלוי באיכות הקפה. שנינו מאוד אוהבים פילטר. זה בא ישר מתרבות הדיינר בארצות הברית שבה גדלנו".

יושבים בקיבוץ

"אם אתה שואל אותי, אין מקום יותר בתל-אביב. אנחנו רוויים ומעוניינים לפתוח רק עוד סניף אחד, וזהו. אבל יש מקום לג'ו טייק אוויי בבנייני משרדים ובתחנות דלק. ברחוב עצמו השוק רווי. בארץ יש הרבה מקום. אנחנו הולכים עכשיו על הפריפריה, ושם העבודה נהדרת. לפני כמה ימים פתחנו סניף בכפר סבא. חיכו לנו בפתח. אנשים באו ואמרו, תודה שבחרתם לפתוח אצלנו סניף", אומר גולדפרב.

שני השותפים עלו לארץ מארצות הברית היישר לקיבוץ קטורה שנמצא בערבה. קליין הגיע אחרי שהתאהב בבת קיבוץ, וגולדפרב בא ממניעים ציוניים. לאחר ששניהם עזבו את הקיבוץ הם החליטו לפתוח בית קפה בתל אביב, עיר שלא הכירו כלל. כדי למצוא את רחוב שינקין הם נאלצו להשתמש במפה. ארבעה חודשים לקח להם למצוא מקום. לבסוף החליטו על רחוב החשמונאים, מיקום שנחשב מפתיע מאוד לבית קפה בשנת 1997, הרחק ממרכזי הבילוי וההסעדה בעיר ובאזור שהיו בו בעיקר מסעדות פועלים.

"היה חשוב לנו לעשות הכול בעצמנו", אומר קליין, שהסתמן כדומיננטי משני השותפים, לפחות במהלך הראיון. "כשבאים מארצות הברית הקונספט הוא לבנות מותג, וחלק מבניית המותג זה לעשות את הקפה שלנו. הייתי קולה קפה בבוסטון, כך שזה היה מאוד טבעי בשבילי. זה נשמע מאוד מוזר היום, אבל בסוף שנות התשעים כמעט לא היה קפה איכותי בארץ. היה קפה לוואצה וקפה אילי, שהם מותגים מסחריים, אבל זה לא קפה בוטיק. כבר מהתחלה חשבנו על רשת, ואז הבנו שזה גדול עלינו. פחדנו מהשוק בארץ. יש לנו את הביזנס פלן הראשון. היינו מאוד נאיבים. חשבנו ש-70 אחוז מהרווחים יהיו מטייק אוויי, אבל רק היום הגענו ל-20 אחוז טייק אוויי. טייק אוויי הוא קונספט די חדש בארץ. לא היה דבר כזה פעם. זה מתחיל לתפוס טוב יותר, בייחוד לאייס קפה ברד. מפה לאוזן הגיעו השמועות שאנחנו מכינים קפה מצוין, ובתי קפה אחרים שאלו אותנו אם אנחנו מוכנים לעשות גם להם קפה. את הקפה היינו קולים בתוך בית הקפה עם מכונה שנמצאת שם עד היום, עד שעברנו למפעל. בהתחלה היינו קולים אותו באמצע היום, ואחר כך, בשל עומס ההזמנות, התחלנו לעבוד גם באמצע הלילה מרוב הביקוש. כך הפך קפה ג'ו למותג של קפה בוטיק. אז ירדנו מהסיפור של לפתוח רשת של בתי קפה. רק ב-2003 הפכנו לרשת של זיכיונות. גם זה בא אלינו. לא חיפשנו את זה".

מה זאת אומרת?

"לא פרסמנו בעיתון או העברנו את המסר שאנחנו מעוניינים למכור זיכיונות. אנשים ביוזמתם פנו אלינו וביקשו לקנות זיכיונות".

היינו מותג

את המוצר של הקפה שאתם מייצרים אפשר להשיג גם בבתי-קפה שלא שייכים לרשת?

"כן. את אותו קפה, רק בלי שם המותג קפה ג'ו. בשיא שלנו הגענו למצב של 250 מקומות שסיפקנו להם את הקפה, וגם מכונות בהשאלה. פעם היית הולך לבית-קפה ושואל את המלצר אם יש לו לוואצה, זגפרדו או קפה ג'ו. היינו מותג. בגלל ארומה חל שינוי גדול, ואנשים התחילו לחפש את המותג של בית הקפה. אבל כך בנינו את השם שלנו. עד היום רוב האנשים מכירים את המותג שלנו כקפה ברמה הכי גבוהה שיש בארץ. קפה בוטיק. כך היה לנו הרבה יותר קל לפתוח את הרשת, כי הקפה שלנו מינף אותנו. כשפתחנו את רשת בתי הקפה היינו צריכים לרדת מהשיווק של הקפה, כי היה ניגוד אינטרסים. נוצר מצב שפתחנו סניף של קפה ג'ו, ולידו היה בית קפה של משה שהיה מוכר את המותג קפה ג'ו. זה אילץ אותנו לעשות הפרדה טוטאלית. היום עיקר השיווק שלנו בתוך הרשת".

באתם לבתי הקפה שעבדתם איתם ואמרתם להם, אנחנו מקימים מולכם בית קפה מתחרה, ובגלל זה אנחנו לוקחים את השם שלנו חזרה?

"לא אמרנו להם שאנחנו לוקחים מהם את הקפה, רק את המותג. אנחנו לא כאלו מפלצות. היום יש לנו שני מותגים. אחד של שיווק קפה והשני של רשת בתי קפה. ממשיכים לספק את אותה סחורה עם אותו טעם, אבל זה מגיע עם שקית גנרית. יש לנו לקוחות ותיקים מאוד שאנחנו עדיין מספקים להם קפה. המותג קפה ג'ו עבד טוב מאוד בשבילנו ומינף אותנו, היום הוא לא קיים. במקומו הקמנו מותג, ג'ו טייק אוויי, שהוא רשת מקבילה לקפה ג'ו דוכנים של קפה בבנייני משרדים ובתחנות דלק. גם שם יש שימוש בשני הלוגואים שלנו. אנשים רואים את החיבור ומבינים שהדוכן הוא חלק מרשת ג'ו. עם זאת, זה לא אותו דבר, כי זה רק סנדוויצ'ים. זה בעיקר בדרכים. וגם באוניברסיטת תל אביב".

בעיתון הסטודנטים "תזה" היו תלונות עליכם שאתם לא נותנים לסטודנטים לשבת בג'ו טייק אוויי באוניברסיטאות.

"כן, נכון. זה בעיקר טייק אוויי, אבל יש גם אנשים שרוצים לשבת. כי כאלה הם הישראלים. באוניברסיטת תל-אביב העניין בבדיקה מול הזכיין".

איך אתם מגדירים את עצמכם מול ארומה, לדוגמה? אתם יותר בית קפה או יותר אספרסו בר?

"ארומה זה ממש אספרסו בר. אנחנו יותר דיינר ישראלי. לא דיינר אמריקאי, אלא דיינר ישראלי".

מה זה דיינר ישראלי?

"אתה יכול לשבת על כוס קפה ועוגה, ואתה יכול לשבת על ארוחה שלמה. אבל עדיין רוב המכירות שלנו ברוב הסניפים הן קפה".

ספרדי כפול

הרשת שלכם זהה בכל מקום?

"בעיקרון כן, אבל אנחנו מאוד קשובים ללקוחות שלנו. מה שהולך בקפה בבאר-שבע יכול להיות מאוד שונה ממה שהולך בתל-אביב. יש לנו תפריט אחיד בכל הרשת, אבל בכל אזור יש הספיישלים שלו. בירושלים יש פוקצ'ה מיוחדת לירושלים, וכך גם בכפר-סבא. אנחנו מתאימים את עצמנו לאזור, אבל מנסים להיות נאמנים למקור. זה מה שמבדיל אותנו משאר הרשתות. ארומה זה יותר מקדונלדס. אתה תיכנס לארומה, לא תדע איפה אתה, זה אותה ארומה. "אצלנו יש ייחודיות לכל סניף. חשוב לייצר אווירה שכונתית כי לכל אדם יש קפה משלו. יש אחידות, אבל לא כמו בארומה. שם השמירה על אחידות היא פנאטית ויתר על המידה. אפשר לראות שחור-לבן בכל מקום. יש לנו מעצב וארכיטקט ששומר על האחידות והצבעים. הוא מעביר אלמנטים מסניף לסניף, אבל מפעם לפעם מוסיף דברים חדשים. אפשר לראות את תולדות הרשת ואת ההתפתחות שלנו לפי הסניפים. היום אם תבקר בכפר סבא, הסניף הכי חדש, רואים אלמנטים מלפני שנה וגם אלמנטים חדשים שהולכים להיות בסניפים עתידיים. זה הופך את הכול לקצת יותר מיוחד. אנחנו חושבים שגם הקהל שלנו מאוד מעריך את זה שכל סניף שונה, והוא לא אוהב לראות אחידות כמו הקהל של ארומה. הם אוהבים לבוא ולהשוות בין הסניפים. אבל הדבר הכי מצחיק הוא שרוב האנשים טוענים שהסניף בחשמונאים הוא הכי יפה, ושם אסור לנו לשנות כלום. זה ממש כמו הכותל. אנשים מאוד קנאים לו. עכשיו אנחנו עושים תקרה חדשה והולכים לקבל על זה על הראש מהלקוחות שיגידו שזה לא יפה לדעתם, פשוט אסור לגעת".

מה ההבדל בין הקהל שהולך לארומה לקהל שבא אליכם?

"אנחנו קהל פחות צעיר מארומה. הקהל של ארומה זה או ילדים או זקנים ופנסיונרים. אנחנו קהל של פרופשנלס שמתחיל אחרי צבא. קהל איכותי של מבינים בקפה. אנשי דוט.קום".

אתם בעצם אומרים שארומה זה ערסים, פרחות ופנסיונרים?

"בדיוק. ניסחת את זה במדויק. זה הקהל של ארומה".

אתם לא חוששים שתהיה השתלטות כמו זו של ארקפה על קפנטו?

"אין מקום לכולם. לחלק מהרשתות אין מספיק אנרגיה כדי להתקדם. זה יקרה, אבל זה לא יהיה ברמה שהיתה בארצות הברית לפני עשר שנים, כשסטארבקס קנו רשת אחרי רשת. בכל מקרה, אם זה יקרה, לנו זה לא יקרה. אנחנו אף פעם לא קפצנו כמה קומות. אנחנו ערוכים לטווח ארוך. היום אנחנו מייצרים 12 טונות קפה, ואם נרצה נוכל להגדיל את זה ל-20 טונות".

אתם מתכוונים להתמזג עם מישהו?

"אנחנו בתקופה של גדילה, לא במצב שבו אנחנו צריכים עוד עבודה כי המערכת שלנו לא רווחית. אנחנו גדלים בתוכנו. בשבילנו, להוסיף עוד עשרה סניפים זה רק להוסיף עוד כוח אדם. זה הכול. תשמע, קשה להיות הכי גדול. בגלל זה נוח לנו להיות מקום שני. כל האש מופנית אל ארומה, ולא אלינו. אף אחד לא מקנא בנו. התקשורת לא בוחנת אותנו כמו שאותם".

וארומה לא מאיימת עליכם?

"אנחנו לא מרגישים מאוימים מהקונספט של ארומה, בייחוד כי הוא לא דומה לקונספט שלנו. אני לא רוצה להגיד טוב או רע. אני רק אומר שהקהל שלנו הוא שונה ולא מתנגש בקהל של ארומה, וזהו. לדעתי, מי שצריך לדאוג זה ארומה וקפה הלל. הם מחפשים את אותו קהל. בגלל זה אנחנו יושבים טוב אחד ליד השני. "פאר נדיר מנכ"ל עזריאלי כל הזמן אומר שבשבילו השילוב הכי טוב הוא שיש לו ג'ו וארומה, וכך הוא נותן שירות לכולם. אנחנו לא מאוימים מהם. בעצם אנחנו גדלים איתם".

כלומר אין ביניכם תחרות על נקודות מכירה טובות בעיר?

"לא. לא. לא. על נקודות מכירה יש תחרות מאוד גדולה בינינו".

ומה עם זיכיונות, נגיד, בשדה-התעופה?

"גם אנחנו וגם ארומה לא נכנסנו לשם, אבל שדה-התעופה זה מקום שקשה לעשות בו רווח גדול, כי העלויות והשכירויות הן עצומות. לחברה כמו עלית לא משנה הכסף במקרה הזה. היה חשוב להם להיות הדבר האחרון שרואים כשיוצאים מהארץ. שווה להם כנראה לבזבז כסף שם". קליין מדגיש: "אני חושב שגם לנו שווה להפסיד כסף שם, אבל אתה לא יכול להגיד לזכיין, יאללה, תפסיד כסף. יכול להיות שעם קצת שינויים אפשר יהיה להרוויח שם. המכרזים בנתב"ג הם בסכומים היסטריים. עוד מעט יש מכרז חדש, ואנחנו נרוץ אליו, ואנחנו עושים את זה רק כי זה עניין של אגו. כי יש לנו אורחים שלנו מחו"ל, כמו ונדלי, חברה שמייצרת מכונות אספרסו באיטליה, שמגיעים למסיבת העשר של ג'ו. חשוב לנו שהבעלים כשהוא מגיע לארץ יראה את קפה ג'ו בשדה התעופה. במכרזים האלה זה הולך בגלים. מישהו בהתחלה מרוויח כסף, אחר כך מעלים את המחיר, והבא אחריו מפסיד כסף, ואז מורידים. אם יש לך מזל אתה יכול להרוויח כסף מהגל הנמוך. קופי טו-גו של עלית רואים כל נקודה כאסטרטגית. לנו אין הפריבילגיה להפסיד כסף. גם סטארבקס, לדוגמה, לא משאירים סניף פתוח שמפסיד כסף. יכול להיות שבניו יורק יהיה להם סניף אחד ליד השני ואחד מהם מרוויח הרבה יותר, אבל הם אומרים, אסטרטגית כדאי לנו להשאיר כי שני הסניפים הם בעצם סניף אחד".

כשסטארבקס הגיעו לארץ חששתם?

"אנחנו רק הרווחנו מזה, כי הם בזמנו עבדו עם רמזוקו, חברה לייצור מכונות קפה שאנחנו המשווקים הבלעדיים שלה בארץ. הרבה אנשים כאן בשוק היו בהיסטריה, אבל הם עשו טעות אחת מאוד גדולה. הם אמרו, אנחנו באנו ללמד את הישראלים איך לשתות קפה. אתה מכיר ישראלי שאתה יכול ללמד אותו לעשות משהו?"

קניוניזם

גם היום, כשהשוק דעך מעט, יש תחרות על ספוטים בין הרשתות?

"בטח שיש תחרות על ספוטים, והתחרות מאוד קשה. יש מלחמות על נקודות, ויש רשתות שמוכנות לשים מחיר לא סביר. אנחנו לא מוכנים להפסיד. אם יש מצב שסניף יפסיד כסף, הוא לא יהיה קיים. קשה מאוד לעשות מחזורי כסף גדולים בבתי-קפה, אבל מאוד קל לא להרוויח. יש הרבה בתי-קפה שעושים מחזורים ענקיים ולא עושים כסף בגלל ההוצאות הרבות. יש לנו סניף אחד שבאחוזים הוא מאוד רווחי, אבל במכירות הוא בינוני. בעל הבית מביא הביתה סכום כסף רציני. יש לך בעיה בקניונים שבהם השכירות היא בשמים. זה שטח גדול שדורש צוות גדול. יש דמי ניהול, שהם כמעט כמו שכירות על רחוב, ואתה מגיע לנקודת איזון של 350 אלף שקל. אנחנו מוכרים קפה רק ב-12 שקל. צריך למכור הרבה כוסות קפה כדי לעשות רווח יפה על קפה. עדיין מדובר בסכומים קטנים. אצלנו ממוצע לסועד הוא 40 שקל, שזה גבוה בשוק".

פונים אליכם מסורבי ארומה, כלומר אנשים שלא הצליחו לקבל חוזה זיכיון מארומה?

"תראה, אנחנו לא שולחים כל אחד שבא אלינו אל פסיכולוג של הרשת, אבל בכל זאת מכל עשרה אנשים שבאים, אולי אחד מתקבל. אנחנו לא מחפשים זכיינים חדשים, אנחנו מעדיפים לתת לזכיינים הנוכחיים עוד מקומות, ועדיף לנו לעבוד עם עוד מישהו שמכיר את המערכת ומכיר אותנו".

כמה אתם לוקחים על זיכיון?

"200 אלף שקל ועוד מיליון שקל השקעה בסניף".

לאחרונה זכויות של עובדים נהיו נושא מרכזי ברשתות קפה.

השביתות בקופי טו-גו ובקופי בין הן משהו שיכול להעלות ולהוריד מותג. אף אחד לא רוצה לשתות קפה ברשת נצלנית. "מאחר שאנחנו זכיינים, הרשת לא אחראית על העובדים בסניפים. לכל סניף יש 30 עובדים בערך. כל זכיין מחויב על פי חוק לשלם לעובדים. זה אחד ההבדלים בין זיכיונות לבעלות. עם זאת, מה שטוב בבעלות הוא שיש לך סל גדול של עובדים שאפשר להעביר ממקום למקום. אצל זכיינים כשעובד עובר מסניף לסניף זה מלחמות בין זכיינים. קשה לזכיינים להסתכל על התמונה הגדולה. למרות שזכיין נמצא בתוך רשת, הוא מרגיש כמו בעל בית של קפה אחד, ולא כל הזמן קל לו להבין למה הוא צריך דבר מסוים".

מה קורה אם יש סניף אחד שלא עובד, כמו הסניף שלכם ברחוב בוגרשוב בתל אביב, שממוקם במקום שנחשב למקולל והכול נכשל בו?

"אז שם החלפנו בעלים. כשפתחנו את בוגרשוב היה לנו הסכם שבו הזכיין רצה להיות כשר וסגור בשבת, והיה סיכום בחוזה שאם לא ילך, הוא יפתח בשבת. אנחנו חשבנו שמקום בשכונה הזאת צריך להיות פתוח בשבת כדי שהוא יצליח. קליינטים של בית קפה הם מאוד לויאלים וחוזרים במשך השבוע בערב, אחרי שהם בילו בשבת במקום. אם אתה לא פתוח בשבת, אז הם הולכים במשך השבוע למקום אחר. לפני שבועיים החלפנו בעלים, והמקום התחיל להיות פתוח בשבת. אנחנו כבר רואים עלייה של 30 אחוז. בינתיים סגרנו סניף אחד בגלל הפרת חוזה, לא היתה לנו ברירה. זה היה סניף שהלך, אבל לא הסתדרנו עם הזכיין והחלטנו שהנזק לרשת יהיה גדול מדי, וסגרנו".

מה היה שם?

"אני לא יכול לדבר על זה, כי זה הולך לבית משפט, אבל בגדול, בגלל שזו רשת של זיכיונות, לא נשארים כי זה מקום אסטרטגי. אנחנו די טובים בבחירה של סניפים. חוץ מזה, בוגרשוב עבר את נקודת האיזון והוא לא מפסיד כסף יותר. נכון, הוא לא מחזיר את ההשקעה, אני מסכים. אני נותן לו עוד שנתיים כדי להחזיר את ההשקעה שלו. אבל התשובה התאורטית, אם יש סניף שלא עובד, הוא ייסגר גם אחרי כמה שנים. אנחנו מאמינים גדולים בשיטת הזיכיונות וחושבים שאם לא היינו פועלים לפיה היינו נופלים כמו קפה אילנ'ס. הוא לא האמין בשיטת הזיכיונות, לכן הוא נפל. הוא הפסיד הרבה כסף רק בגלל זה".

למה רשת לחם ארז נפלה?

"אני מכיר את ארז ואת אילן מתקופת הפתיחה של ג'ו. שניהם היו חברים טובים שלנו והם אנשים טובים. הבעיה בלחם ארז היא שהם בנו את המפעל החדש מעבר ליכולתם ולצורכיהם. ראית את המפעל שלנו. זו גרסה שלישית של המפעל, וזה קרה רק ב-11 שנה, משום שאנחנו הגדלנו את המפעל שלנו לפי הצורך שלנו, לא מעבר, וגם בו השקענו רק מיליון שקל. זה לא כמו 14 מיליון שקל שהשקיעו בלחם ארז. לחם ארז לא מרוויחים מהלחם שלהם, כל המוצר שלהם לא רווחי. זה נורא קשה להרוויח כסף כשיש לך 50 נקודות מכירה, לעומת מאפיית אנג'ל, שלה יש איזה 3,000. ברגע שאתה עושה כמות גדולה, זו כבר לא השאלה. מה שחשוב זה הכמות של העובדים והמחיר של הקמח. אנחנו, להקמת המפעל שלנו לא לקחנו כסף מהבנק, קנינו את הכול מהכספים של התזרים. אנחנו אמריקאים, לא בראש של קרדיט. השוק מוכן להרבה עבודה, ואתה חייב להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. אנחנו עושים שינויים בתפריט יותר מפעם בשנה, אנחנו עושים ספיישלים לכל סניף, שזה כאב ראש כשיש לך הרבה סניפים. היה לנו הרבה יותר קל אם כולם היו עושים אותו דבר, אבל הייחוד בכל מקום הוא סוד ההצלחה שלנו".

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי