רשם הירושות: צוואה שנכתבה בדואר אלקטרוני שלא בפני עדים - אינה תקפה

חוק הירושה מכיר ב-4 צורות של צוואה: בכתב-יד, בעדים, לפני רשות או בע"פ ; עו"ד יוסף זילביגר דחה בקשה להכיר בהודעת דוא"ל כצוואה, משום שהדפסה במחשב אינה בגדר "כתב יד" והמסמך לא הודפס בפני שני עדים

הרשם לענייני ירושה בתל-אביב, עו"ד יוסף זילביגר, דחה בקשה להכיר בהודעת דוא"ל כצוואה, וזאת משום שהדפסה במחשב אינה בגדר "כתב יד" והמסמך לא הודפס בפני שני עדים.

חוק הירושה מכיר ב-4 צורות של צוואה: בכתב-יד, בעדים, לפני רשות או בעל-פה. לרשם הוגשה בקשה לקיום צוואה, ש"המוריש השאיר בכתב באינטרנט". לטענת המבקש, הצוואה יכולה להיחשב כ"כתב יד", משום שחוק הפרשנות מפרש את המילה "בכתב" כ"לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות, ספרות או סימנים".

חוק הירושה מאפשר לבית משפט להכיר בצוואה בה התקיימו מרכיבי היסוד, ושאין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, וזאת גם אם נפל פגם באחד מפרטי החוק.

הרשם זילביגר הדגיש, שאחד ממרכיבי היסוד בצוואה הוא לצוואה בכתב ידו של המצווה ואין די שהצוואה נעשתה בכתב. "כתב ידו של המצווה הוא רכיב הכרחי ויסודי - בלעדיו אין צוואה בכתב יד", קבע.

אופי יסודי

הוא התבסס על פסיקה של המחוזי משנת 91', שסירב להכיר בצוואה מודפסת, בנימוק כי "היעדר כתב היד אינו היעדר של מרכיב מסוים, אלא הוא שולל מלכתחילה את האופי היסודי או המרכיב המרכזי של צוואה בכתב יד, מהמסמך המתיימר להיות כזה".

עוד קבע המחוזי בשעתו, כי "אישור צוואה מודפסת כצוואה בכתב יד היתה מהווה עקיפה מוחלטת של כל ההוראות בדבר צוואה בעדים, ומבטלת את האופי הייחודי ואת התנאי היסודי של כתיבת הצוואה כולה בכתב ידו של המצווה". (תיק 104555).