אברי גלעד: תביעת משה נור נגדי - ניסיון להרתיע את הנאבקים נגד השילוט באיילון

איש הרדיו והטלוויזיה אברי גלעד טוען כי מטרתה היחידה של תביעת הדיבה שהגישו נגדו חברת שילוט החוצות נורסטאר מדיה ובעליה, משה נור, היא להרתיעו אותו ואת שאר השותפים הרבים למאבק נגד יוזמת תיקון חוק הדרכים שילוט, שיאפשר הצבת שלטי חוצות בנתיבי איילון. לדבריו, מטרת התביעה להתנכל לו, להפחידו, ולפגוע בפרנסתו ובשמו הטוב כדי שימתן את ביקורתו נגד תעשיית שילוט החוצות ונגד הפוליטיקאים שנרתמו לשירות האינטרסים הכלכליים של תעשיית זו.

גלעד מציין כי ככל שהליכי תיקון החוק של ח"כ יורם מרציאנו (עבודה) התקדמו, כך גם צברה תאוצה ההתנגדות הציבורית ליוזמת התיקון. לדבריו, בניסיון לבלום התנגדות זו החלו נור וחברתו לתקוף באופן אישי אנשים וגופים שמובילים את ההתנגדות לתיקון.

בכתב הגנתו טוען גלעד, כי המתקפה האישית החלה במכתבי התראה מטעם נור לשורה של אישים וגופים, שהעזו לפרסם את התנגדותם לשילוט בדרכים ולשינוי החוק. לדבריו, המתקפה הגיעה לשיא באמצעות הגשת "תביעת הסרק המנופחת" נגדו, כיוון שהוא שסומן כמתנגד אפקטיבי ומסוכן במיוחד בתעשיית השילוט בדרכים.

נור ונורסטאר הגישו בחודש שעבר תביעת נזיקין ולשון הרע נגד גלעד על סך 2.8 מיליון שקל. לטענתם, גלעד מנהל נגדם מלחמת חורמה בעניין השילוט באיילון, תוך שימוש בלשון הרע. בין היתר, נטען כי גלעד רמז שהאנשים שפועלים כדי לשמר את שילוט החוצות באיילון עושים זאת מסיבות כספיות לא בהכרח כשרות, ואמר כי נור עם חברות שילוט אחרות משחדות את ח"כ מרציאנו. בתביעה נטען כי גלעד הוא למעשה מתחרה עסקי וכיוון שהוא איש טלוויזיה ורדיו, יש לו אינטרס מסחרי לגרום להעברת תקציבים משילוט החוצות למדיה שבה יש לו דריסת רגל.

גלעד טוען בכתב הגנתו כי אין כל עילה לתביעה נגדו, כיוון שהיא מתבססת על ארבע אמירות שלו, שנור הוזכר רק באחת מהן, ואין בה כל לשון הרע. לדבריו, אמירותיו משקפות ביקורת נוקבת על אוזלת היד של רשויות מקומיות באכיפת החוק ועל היוזמה של ח"כ מרציאנו לשינויו, אך אין בהן כל לשון הרע. (ת.א. 1252/08).