איגוד ערים לביוב: להעביר את רו"ח משה ליאון מתפקידו כבורר במחלוקת עם מקורות

זאת בטענה כי התנהגותו והתנהלותו של רו"ח ליאון מעלות חשש אובייקטיבי כבד וממשי למשוא-פנים וליכולתו להמשיך ולמלא את תפקידו במידת האובייקטיביות הראויה

איגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל) עתר לבית המשפט מחוזי בתל-אביב להורות על העברת הבורר רו"ח משה ליאון מתפקידו כבורר בהליך הבוררות המתקיים בין האיגוד לבין חברת המים מקורות. זאת, בטענה כי התנהגותו והתנהלותו של רו"ח ליאון מעלות חשש אובייקטיבי כבד וממשי למשוא-פנים וליכולתו להמשיך ולמלא את תפקידו במידת האובייקטיביות הראויה. לדברי האיגוד, לאחרונה התגלה לו כי הבורר אינו ראוי עוד לאמון הצדדים.

בין האיגוד לבין מקורות התגלעו חילוקי דעות בנוגע לשותפות ביניהם, שהוקמה לצורך הקמה תפעול ותחזוקה של מכון טיהור שפכי כרמיאל והסביבה. לטענת האיגוד, רו"ח ליאון שוחח עם יו"ר מועצת המנהלים של מקורות בנושא הבוררות באופן חד-צדדי תוך כדי ניהול הבוררות, ובמהלך השיחה הביע את רצונו בקידום הליכי הבוררות. זאת, מבלי שטרח להביא דבר שיחה זו לידיעת האיגוד.

האיגוד טוען כי השיחה בין השניים בענייני הבוררות ותוך כדי ניהולה חמורה כשלעצמה. לדבריו, קשר ישיר המתנהל בין בורר לבין אחד הצדדים לבוררות בענייני הבוררות, במהלכה ובלא ידיעת הצד השני הינו בעייתי כשלעצמו ויש בו כדי ליצור משמעויות לגבי המשך הליכי הבוררות בפני אותו הבורר.

האיגוד טוען כי בנסיבות אלו רו"ח ליאון אינו ראוי עוד לאמונו וקיים חששי ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים, ולכך שהבורר אינו יכול ואינו ראוי למלא את תפקידו במידת האובייקטיביות הראויה. בעתירה נאמר כי רו"ח ליאון דחה את בקשת האיגוד לעכב את הליכי הבוררות עד להכרעת בית המשפט בעתירה.

האיגוד מציין עוד כי בתחילת הבוררות, כאשר נמנע בא-כוחו לענות לשיחת טלפון של הבורר מחשש למראית עין ופתחון פה של מקורות, ביקש ממנו רו"ח ליאון כי "לא ילמד אותו מה מותר ומה אסור לו". (ה.פ. 725/08).