קרב בין חיות פצועות

השבוע גילה גם עזריאלי שלבייב לא ממצמץ ראשון ולא רואה אף אחד ממטר

כבר התרגלנו לכך שלב לבייב "לא רואה אף אחד ממטר". פרסום דבר הפרידה מפיני כהן, מנכ"לו המסור במשך שמונה שנים, התרחש בזמנו כשכהן היה על מטוס; מארז מלצר, המנכ"ל הקודם, נפרדו בלי שום גינונים מינימליים של כבוד; וכך היה גם עם עופר קוטלר, איתמר דויטשר, אבי נוטה ועוד רשימה ארוכה של אנשים שחשבו שהם בורג חשוב ומוערך במערכת של לבייב, עד שגילו שיש בוס אחד שאומר מה לעשות.

בשבוע האחרון גילה גם דוד עזריאלי שלבייב מעולם לא ממצמץ ראשון. אז נכון שהריבית קצת עלתה, ההאטה בפתח והמשבר הפיננסי עדיין לא מראה סימנים של סוף, אבל לבייב אינו האיש שעושה הנחות. אולי זה קשור גם לרקע ולהצלחה שלו בתחום היהלומים, שם הוא הצליח לריב ולנצח את דה בירס, אחד התאגידים החזקים והקשוחים ביותר בעולם העסקי. בשורה התחתונה, לבייב הפך במשך השנים ל"מלך הכיתה", איש של הרבה מאוד כבוד.

אבל אתמול נטש לבייב את הכיתה, והחליט להחזיר אגרוף למנהל. הריב הבוטה מול חברת מעלות ומול המנכ"לית דורית סלינגר, והאיום כי יתלונן בפני "המפקח", חברת S&P העולמית, הוא מאבק של הכול או כלום. אם לא היינו מעט חוששים, היינו אומרים שביום שאחרי, אחד מהשניים חייב לעוף. זהו קרב של שתי חיות מסוכנות ופצועות - נציגת חברות הדירוג, שנמצאות כבר שנה בעין הסערה העולמית, מול קבוצת האחזקות הכי מעניינת שיש לנו בישראל.

בלי שנסמוך על מערכות הדירוג, המתמחרות את האשראי שמזין את כל החברות הגדולות, מאבדת מערכת הפיננסים העולמית את עמוד השדרה המרכזי שלה. אבל במקביל, בלי שנסמוך על לבייב, גם המערכת העסקית בישראל מאבדת משקל מאוד משמעותי. מבחינת שוק ההון, השתוללות השניים על גבי הבימה המרכזית מבטיחה שנראה הרבה דם, צלקות, פצעים פתוחים ואולי גם עוד קורבנות.

צרו איתנו קשר *5988