מיקרוסופט מאמצת קוד פתוח - אנשי לינוקס לא מחכים עם זרועות פתוחות

טום רוברטסון, אחראי על התחום במיקרוסופט: "כל עוד תהיה חדשנות בתעשייה, תהיה שיתופיות"

קשה היה להאמין בעבר שתפקיד של "מנהל תחום פלטפורמות", איש שאחראי על נושא הקוד הפתוח וההתממשקות עם טכנולוגיות אחרות, יוכל להתקיים בחברה כמו מיקרוסופט. מדיניות הגן הנעול של ענקית התוכנה בשנים עברו היא ידועה, וקשה היה להאמין שהיא תקים יחידה כזו שתיצור יכולת פעולה הדדית (Interoperability) בין מיקרוסופט וכל מה שהוא לא מיקרוסופט.

אלא שזהו בדיוק תיאור התפקיד של טום רוברטסון, מי שמנהל את נושא ההתממשקות והתקנים הפתוחים במיקרוסופט העולמית. זהו גם תיאור התפקיד של עמית כהן, מי שבעבר ניהל את החדרת גרסת הלינוקס Suse לישראל בחברת נובל, שהצטרף למיקרוסופט ישראל בשנה האחרונה והוא כיום מנהל תחום פלטפורמות.

קשה לשים את האצבע על התזמון המדויק בו עברה מיקרוסופט את הכביש לעולם הקוד הפתוח, או, כפי שהיא מכנה זאת, "התממשקות עם טכנולוגיות זרות". מיקרוסופט טוענת שהיא הייתה שם כמעט מיומה הראשון, אם כי לאחרונה חל שינוי שהאיץ את המגמה.

"מיקרוסופט יצרה את הפלטפורמה של Windows שאפשרה תפעול של קווי מוצרים רבים ואינטגרציה עם מוצרי חומרה, כך שניתן לראות צעד לעבר השיתופיות כבר שם", אומר רוברטסון בראיון בלעדי ל"גלובס", "הצרכים של הלקוחות השתנו באופן דרמטי ב-10 שנים האחרונות והם רוצים לראות יותר התממשקות".

סיינפלד מתגייס

הפתיחות היחסית של מיקרוסופט לשיתופי פעולה עם טכנולוגיות אחרות מגיעה לידי ביטוי גם במסע הפרסום החדש של החברה. הקומיקאי ג'רי סיינפלד, ישתתף במסע הפרסום החדש של החברה, שהכותרת שלו תהיה בסגנון "חלונות, לא קירות" - משחק מילים שכולל התייחסות למערכת ההפעלה של החברה תוך רמיזה ליצירת ממשקים חברתיים או טכנולוגיים.

אפשר לבקר את מדיניות "החלונות" של מיקרוסופט, אבל בטוח שיש למיקרוסופט גישה חדשה לנושא. התחלת ההכרה הפומבית של החברה בצורך לבצע התממשקות עם מוצרים שאינם מבוססים על טכנולוגיות שלה, הייתה במכתב ששלח ביל גייטס, יו"ר החברה, בפברואר 2005. "במשך השנים היו הרבה גישות שנוסו בכדי לספק הטרוגניות של תוכנה", כתב. "אבל הפתרון האפקטיבי הוא התחייבות חזקה להתממשקות - כלומר לתת לכל יישום ומערכת לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב ולהסכים על פרוטוקול להחלפת נתונים ביניהן". בכך, פתח גייטס באופן פורמלי את המרוץ.

מהבחינה הלוגית קל לקבל את הטיעון שמיקרוסופט פשוט החליטה לענות על דרישת הלקוחות ולספק יותר אופציות לממשקים בין מוצרים וטכנולוגיות, כפי שהיא טוענת. עדיין, הגישה האינטואיטיבית מקשה על התפיסה הזו. מערכת לינוקס פותחה בתחילת שנות ה-90 כאלטרנטיבה בעיקר למערכת היוניקס. אולם סביב הלינוקס התפתחה תרבות אנטי-מיקרוסופטית מוצהרת, שכוללת כמעט סלידה פיזית מעבודה עם מוצרי החברה בקרב חלק מחברי קהילת הקוד הפתוח.

כך, לראות את נציגי מיקרוסופט מעורבים בארגון ותמיכה באירועי קוד פתוח - בכנסים בעולם וגם בישראל של עמותת המקור, למשל, זה כמעט חילול הקודש. במיקרוסופט יזמו בשנים האחרונות שורה של שיתופי פעולה עם הפצות לינוקס, ובראשה SUSE של נובל, מסוף 2006.

"זה משקף שינוי בגישה של מיקרוסופט, אבל השינוי קרה לאורך זמן", אומר רוברטסון, "אנחנו מבצעים אותו, כי אנחנו מאזינים ללקוחות ולרגולטורים. כך, התקבלה בספטמבר 2007 החלטה של בית המשפט של האיחוד האירופי בנוגע לשיתופיות של מוצרי Windows Server עם מוצרים אחרים. הפנמנו את התפיסה של ההחלטה ההיא ויישמנו את העקרונות במוצרים שהשקנו מאז".

בשם הרגולציה

בשתי הזדמנויות שונות קבעו מערכת המשפט באירופה ובארה"ב כי מיקרוסופט מפירה חוקים של הגבלים עסקיים. שני משפטים התרחשו בין 1998 ל-2004 בארה"ב, ובין 2003 ל-2008 באירופה, וחייבו את מיקרוסופט בקנסות כספיים וגם דרשו ממנה לספק גישה נרחבת יותר למערכות שהיא מפתחת. כפי שאומר רוברטסון, התמריץ של מיקרוסופט כולל גם צורך לענות על דרישות הרגולציה, מה שמכיל בתוכו גם תמריץ כספי. הקנס שקיבלה מיקרוסופט על אי עמידה בדרישות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי הסתכם בפברואר האחרון ב-1.45 מיליארד דולר - מכה לא נעימה אפילו למיקרוסופט.

התפיסה אותה מזכיר רוברטסון מתייחסת לכך שמיקרוסופט הסכימה - אם מרצון ואם בכפייה - לספק גישה יותר פתוחה לתוכנות החברה כך שמשתמשים חיצוניים יוכלו לפתח ממשקים לתוכנות שלה. התוצאה היא מסמך עקרונות בתחום ההתממשקות בין טכנולוגיות, אותו פרסמה החברה בתחילת השנה.

העקרונות של מיקרוסופט כוללים פרסום של APIs (ממשק פיתוח חיצוני למוצרים קיימים) ופרוטוקולים בכלים הבאים: מערכת הויסטה,Windows Server 2008, שרת אקסצ'נג, שרת SQL, אופיס 2007 ושרת ה-SharePoint, וכן מדיניות כוללת של עידוד שימוש ביישומים הללו לצורך פיתוחים מחוץ לחברה.

מעבר לכך, משתפת היום מיקרוסופט פעולה עם חברות כגון Xensource (שנרכשה על-ידי סיטריקס לפני כשנה) וכן עם מפתחת היישומים מבוססי ה-PHP, זנד הישראלית. על הרקע הזה, לא היה מפתיע לראות לאחרונה הערכה שמיקרוסופט עשויה להיות מעוניינת ברכישת זנד, על רקע שיתופי הפעולה בין החברות.

רוברטסון מסרב לקחת חלק במשחק הספקולציות, אבל מוכן לומר: "זה תחום שנצטרך בעתיד. כל עוד תהיה חדשנות ונצטרך לשתף פעולה עם אחרים, תמיד תהיה שאלה של שיתופיות. זה הקו הנכון שמיקרוסופט צריכה ללכת בו".

עם זאת, אסור להתבלבל: זו עדיין מיקרוסופט, שמאמינה יותר מכל בזכויות קניין רוחניעל מוצריה. כל המהלכים שביצעה החברה עד כה לא משנים את העובדה שהיא מעוניינת בפתיחות כלפי רעיונות הקוד הפתוח והממשקים המשותפים, אבל עד גבול מסוים. מיקרוסופט מאפשרת היום שימוש בפטנטים מסוימים שלה בעיקר בתחום התקשורת בין מוצרי התשתית הארגוניים, אבל הדרך לקבל גישה לקוד שמאחורי המוצרים העיקריים שלה עדיין ארוכה, אם בכלל תקרה. *