גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסביב יהום הסער - תערוכת העשור הראשון בגלריה בעין חרוד

על אף שהימים היו ימי שלטון מפא"י הבלתי-מעורער והיישוב כולו היה מגויס למלחמת הקיום, לבניית הארץ ולקליטת העלייה, מתברר שהיה גם מקום לאמנות ולאמנים / כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

אולי אלה ימי הקיץ החמים ואולי זה המיקום בלב הקיבוץ, אבל תחושת השקט העמוק השורה על המשכן לאמנות בעין-חרוד, בו מוצגת תערוכת העשור הראשון באמנות הישראלית, מזכירה את השנים בהן עוסקת התערוכה. האור הטבעי המאיר את עבודות האמנות - כחלק מתכנון הבניין שנחנך באוקטובר 1948 - תורם לאווירה הלא מתחכמת, כאילו צעדנו לתוך בועת זמן ונקלענו למציאות זכורה וידועה, אך אחרת.

משה גת
פרט מעבודה של הצייר הקיבוצניק משה גת

לאווירה הזו אחראים בעיקר אוצרי התערוכה, שהעניקו לה את הכותרת "הגמוניה וריבוי, 1948-1958", היסטוריון האמנות גדעון עפרת וגליה בר-אור, מנהלת המשכן לאמנות. בעבודתם הם מצליחים ללכוד את רוח הזמן ולהעביר את ה"סיפור" של אותו עשור היסטורי ודרמטי, מבלי להתלהם. זוהי התערוכה השישית והאחרונה בפרויקט תערוכות ששת העשורים, לרגל שנת ה-60 למדינה. בשבוע הבא, ב-12 בספטמבר, ייערך אירוע חגיגי לציון התערוכה, שנפתחה בתחילת אוגוסט.

עשור של אופקים חדשים

הרעיון שמאחורי הכותרת מעיד על ריבוי הקולות באמנות, על אף שמדובר בתקופה הגמונית, שבה שלטה מפא"י ביד רמה והיישוב כולו היה מאוחד במשימה הלאומית של שיקום הארץ ובנייתה, קליטת העלייה והקמת מוסדות המדינה. "הכותרת 'הגמוניה וריבוי', הבאה לתאר עשור עשיר באירועים, טעון בקונפליקטים וחדור במאמצים לבניין אומה, מרמזת על תיקון - פעולה מודעת לחשיפת הממדים האלטרנטיביים והביקורתיים, הסמויים והמודחקים, שפיעמו בשולי מערכת התרבות בשנות ה-50.

"חשיפת ה'ריבוי' מבקשת ליצור איזון, לאתגר את הקונצנזוס ואולי אף לערער עליו", מסבירים השניים. במילה "הגמוניה" הם מתייחסים לא רק למפלגת השלטון, אלא בעיקר לקבוצה השלטת באמנות בארץ באותה תקופה, "אופקים חדשים", בראשותו של יוסף זריצקי ולצדו אביגדור סטימצקי ויחזקאל שטרייכמן. אלה שהתייחסו לאמנותם כמודרניזם אבסולוטי, נקי מהשפעות חברתיות וסביבתיות, אך לא הכחישו את זיקתם החזקה לארץ.

"העשור הראשון הוא תקופה של עלייה המונית - ניצולי שואה מאירופה ויהודים ממדינות ערב - ששילשה את האוכלוסייה היהודית בארץ; ימים של התמודדות עם שינוי, מצוקה וקונפליקטים; עשור של צנטרליזציה מדינתית נחושה וגורפת, המעצבת זהות 'ישראלית' לאומית-קולקטיבית", כותבים האוצרים.

במבט מהיום, מרחק הזמן צובע הכול באור רומנטי, מתרפק, ומטשטש את הדחיפות המגויסת שאפפה את השנים ההן. לא קשה לדמות שהשקט הזה הוא בן דמותה של התקופה האידיאולוגית, האידיאליסטית, הטרום-טכנולוגית. היום, כשהכול בהול, דחוף ומיידי, מתנהלים החיים תחת צלצולו של פעמון אזעקה וירטואלי, הקורא לנו להזדרז, כי הדבר הבא כבא בפתח. ואילו אז, כך נראה, הייתה יותר סבלנות. החיים זרמו בקצב הטבעי שלהם, ולאמנות היה מקום ותפקיד חברתי, לא רק אסקפיסטי.

"מבט על מרקמו העשיר של העשור הראשון אינו יכול להתעלם מהתשתית שהונחה כאן עשרות שנים קודם לכן על-ידי היישוב הישן והקהילות הספרדיות שהיוו את רובו. בהמשך לכך נבנתה כאן בשנות ה-20 וה-30 על-ידי תנועת הפועלים הארצישראלית, רשת חברתית, תרבותית ופוליטית ענפה, שורטט המתווה לחברה העתידית ועוצבו מאפייניה וכליה לאורם של חזונות חברתיים חליפיים. אלה חבקו מגוון עמדות שהגדירו מערכות יחסים שונות בחברה, ובתוכן גם מקום ומשמעות לאמנות, לאמן ולאינדיבידואל. תנועת הפועלים על זרמיה השונים קידמה יצירה והפצה של אמנות מודרנית 'עבור העם ועל-ידי העם', ועל רקע זה הסתעפה בשנות ה-50 בארץ רשת מוסדית ענפה של תרבות ואמנות, במרכז ובפריפריה (בניית המשכן לאמנות עין-חרוד, המוזיאון השלישי בארץ, מיטיבה לייצג זאת)", כותבים האוצרים.

תחילתו של הציור החברתי

חלוקת המוזיאון לחללים המקיפים את המבואה המרכזית מאפשרת לעבור בין החדרים ברצף, אך החללים מייצגים קיטועים בין קבוצות אמנים ונושאים שהעסיקו אותם. בצד אחד "אמני הקיבוצים" ועולמם המסתגר, בצד שני אמני "אופקים חדשים" בציור מופשט אקספרסיבי. באחד החדרים "ילדי שץ", קבוצת יעד שפעלה יחד, ובה האחים זהרה ובצלאל שץ ולואיז (אשתו של בצלאל שץ), שעסקו באמנות מדויקת ועדינה, בעבודות אמייל וברזל, על גבול האומנות - כמורשת אביהם.

הקונפליקטים של התקופה מוצגים בין השאר באמצעות עבודות לא קאנוניות. הצד הפחות הרואי ויותר אנושי של מלחמת השחרור מיוצג בעבודות כמו "מות החייל" של מרסל ינקו ו"אבלים בהלוויה" של אהרון אבני. המלחמה מופיעה גם בעבודות של אריה ארוך, או בעבודה "מלחמת הקוממיות" של צבי גלי, המזכירה את ה"גרניקה" של פיקאסו. "זוהי תחילתו של הציור החברתי", מעידה בר-אור, ומצביעה על עבודותיה של רות שלוס, או עבודתו של משה גת "ילדה בחיפה תחתית". האמנים החלו לתת את הדעת על המציאות סביבם, על האנשים הפשוטים.

גם ניצולי השואה, שהיישוב הארצישראלי נטה בתחילה להתעלם מהם ומסבלם, לבוז להם או לראות בהם נציגים קלוקלים של "חולשה" יהודית, זוכים פתאום למבט אחר. "בשנים אלה התחילה להתברר גודל הזוועה שהתרחשה באירופה. לחלק מהאמנים נודע לראשונה מה עלה בגורל קרובי משפחתם", אומרת בר-אור. עבודה של אליהו גת, "רצח חפים מפשע", מציגה את הילד שנולד לו בארץ כמובל לטבח. ציור של נפתלי בזם מציג ניצול אושוויץ עם מספר מקועקע על זרועו. עבודה של מרדכי ארדון, "קינה על עיר שנחרבה", חריגה בין עבודותיו האידיליות. חדר צדדי קטן ומרתק מוקדש ליצירות שמציגות את מחנות העקורים בקפריסין, פרשייה שאף היא נעלמה כמעט מהתודעה.

עבודותיהן של מספר אמניות מוצגות בחלל משותף: לאה ניקל, חגית לאלו ואביבה אורי. בר-אור עמדה על כך, שהאמניות נדחקו מהמבט הכללי שבו שלטו אז הקבוצות ההגמוניות. "הנשים שהיו שם לא זכו מספיק למודעות ציבורית כמזוהות עם התקופה - כי תקופה בדרך-כלל מזוהה לפי קבוצות דומיננטיות שמתקשרות למשהו חברתי או פוליטי. אם היינו בודקים רק את הקאנון ואת הקבוצות והמניפסטים, לא היינו רואים אמנים רבים. שאלתי איפה הנשים. הן פעלו כיחידות ולא התחברו עם הקבוצות של האמנים הגברים. הקבוצות האלה לא אפשרו קבלת נשים - אלה שהיו בסביבתם הפכו למזכירות או למארחות, ולא זכו למעמד שווה כאמניות".

לאלו, אמנית שנשכחה, למדה בארצות-הברית, ובר-אור מתייחסת לעבודותיה כאל תגלית מחודשת. "היא לא התקבלה לאגודת האמנים. העבודות שלה היו יותר מדי חדשניות, העצבים הכי חשופים - כאילו היא והנשים האחרות לא מילאו את התפקיד שייעדו להן ולא היו ענוגות מספיק".

על קיר המבואה המרכזית מוצג צילום בשחור-לבן של עבודתו של זריצקי "עוצמה", שנוצרה לרגל "תערוכת העשור" והאמן החריב אותה לאחר מכן - כיוון שחשב שאינה טובה מספיק.

חג הביכורים בקיבוץ

האגף השני של המוזיאון מוקדש כמעט כולו לאמנים שפעלו בקיבוצים. סדרת איורים "מתווה לילדים מרחוב מאפו" של משה קופפרמן מציגה צד בעבודתו של האמן שמוכר היום פחות מעבודותיו הגדולות. ציורי שמן של שמואל כץ, לעומת את, משרטטים את דמותו של הקיבוץ בעיניים אוהבות.

עבודות של אורי ריזמן ושל אמנים נוספים מעלות בצופה מחשבה על מרחב הפעולה של אמנים שהיו חלק מקולקטיב. חלקם קיבלו "שעות אמנות" לעבודתם וחלקם עסקו בה בשעות הפנאי. חלקם - בלי פחיתות כבוד - היו חלק מוועדת התרבות והחגים, ויצרו עבודות אמנות מרשימות כתפאורות או קישוטים לחדר האוכל. אחד מאלה הוא אברהם אמרנט (טושק) מקיבוץ מזרע, שעבודת ענק שלו המתארת את חג הביכורים בקיבוץ שוחזרה לאחר שנים שבהן הייתה גנוזה. במסדרון האגף נתלו כרזות מלוחות המודעות של חדר האוכל, הקוראות לחברים להתגייס לקטיף או לכתוב שירים לטקס כזה או אחר.

העבודות מחולקות בין החדרים השונים, כך שחלקים מהתערוכה יכולים לטלטל ולזעזע את הצופה, בעוד שחלקים אחרים ממנה מעניקים לו תחושת ביתיות חמימה, נוסטלגיה ונחמה.

"אצרנו את 'העשור הראשון: הגמוניה וריבוי' מתוך משאלה שהמפגש עם אמנות התקופה ייחווה כחוויה רעננה ואקטואלית, ושהצוהר הנפתח אל העבר יעמיד תמונה של מרקם חברתי-תרבותי טעון ומאתגר - לא כתיאור של החמצה ולא כאידיאליזציה, אלא כמקור השראה משמעותי המעורר את הדמיון לאפשרות אחרת, להתבוננות בעבר מפרספקטיבה של עתיד", כותבים עפרת ובר-אור. מבחינה חווייתית לפחות, יש לציין, הם עמדו במשימה. כמקור מידע והשראה, יש לראות את התערוכה בהקשרה הכולל: בין כלל תערוכות העשור, הפותחות פתח למבט היסטורי, באופן חווייתי ומרגש.

הביקור בקיבוץ עין-חרוד שבעמק בית שאן, גם למי שאינו רגיל להרחיק עד לשם, מספק בעצמו חוויה של שיבה אל המקורות, אל ארץ ישראל הישנה, ואולי גם הטובה. *

"1948-1958 הגמוניה וריבוי" במשכן לאמנויות בקיבוץ עין-חרוד, עד 15.11. אירוע לציון התערוכה ביום ו', 12.9, 11:00

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים