נייר עמדה שהוגש לוועדת אריאב ממליץ על פטור ממס לבנקים זרים

"כל פעם שמגיע בנק זר לארץ ומתכוון לפתוח נציגות על מנת לבדוק את האפשרות להשקיע כאן, מתחיל סחר סוסים עם רשות המסים"

"בנקים זרים הפועלים בישראל באמצעות נציגויות העוסקות במתן מידע והפניית לקוחות לבנק בחו"ל, לא יהיו כפופים למיסוי ישראלי, לרבות ביחס להכנסות ריבית בגין הלוואות לתושבי ישראל הניתנות על ידי הבנקים בחו"ל". כך קובע נייר עמדה שהכין עו''ד אבי נוב, דוקטור למיסוי בינלאומי ויועץ לבנקים וחברות זרות. לדברי נוב, "הבנקים הזרים לא מחפשים פטור גורף ממס אך הם דורשים ודאות לגבי הסביבה הכלכלית בה הם פועלים".

הנייר הוכן עבור מנכ''ל משרד האוצר, יורם אריאב, שעומד בראש הוועדה לרפורמה בשוק ההון הקרויה על שמו, בנושא פתרונות מיסוי המיועדים לעודד כניסה של בנקים זרים לישראל. "כל פעם שמגיע בנק זר לארץ ומתכוון לפתוח נציגות על מנת לבדוק את האפשרות להשקיע כאן, מתחיל סחר סוסים עם רשות המסים. בסופו של דבר רמת המיסוי תלויה בפקיד השומה שעומד מולך. זה שוק. היו בנקים זרים שנסוגו מרעיון פתיחת הנציגות רק בגלל חוסר הוודאות", מסביר נוב.

דומה לקרנות הון

עם זאת, מדגיש נוב כי המלצתו אינה להעניק פטור או לתת הטבת מס לעידוד כניסת בנקים זרים, אלא מבוססת על הניתוח המשפטי, לפיו לא קיימת חבות במס בישראל ביחס לפעילויות הבנקים הזרים הפועלים בישראל באמצעות נציגויות מקומיות.

נוב מתאר שלושה שלבים המתארים חדירה של בנק זר: פתיחת נציגות, פתיחת סניף, הקמת חברת בת ומציע להעניק רק בשלב הנציגות פטור גורף ממס. בשלבים המאוחרים יותר, ממליץ נוב על הסדרת כל סוגיות המיסוי ביחס לפעילותם של הבנקים הזרים בישראל באמצעות הסכמים מיוחדים שייחתמו עם הבנקים ו/או במסגרת חוזרים מקצועיים של רשות המסים בהם ייקבעו העקרונות ביחס לתחולת או אי תחולת המיסוי הישראלי על פעילותם של הבנקים הזרים בישראל.

דבר דומה נעשה בעבר ביחס לקרנות הון סיכון. "הניסיון מלמד כי אחרי שקרנות הון סיכון חתמו על הסכמים עם רשות המסים הגיעו לכאן עשרות קרנות נוספות" סיכם נוב. *