כרטיס בכיוון אחד

שוק ההון במשבר, אך מבחינת חברות כרטיסי האשראי כל זה בגדר שמועה רחוקה

בשקט בשקט גווע הרעיון הבעייתי של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. נראה שאפילו הרפורמטורים במשרד האוצר הפנימו כי בעת הזו, כאשר המערכת הפיננסית העולמית מזדעזעת עד ליסוד, החלשת המערכת הבנקאית בישראל אולי אינה מהלך נבון כל כך.

באופן רשמי ועדת אריאב אמנם "עדיין לא דנה בכך". ובכירי האוצר אומרים לנו כי "תת הוועדה בראשותו של ידין ענתבי עדיין לא הגישה את מסקנותיה". אבל לנוכח התנגדות נחרצת של בנק ישראל ורשות ניירות ערך לרעיון, בתוספת המשבר הפיננסי העולמי שכבר הזכרנו, נראה שהרעיון נגנז. כרגע.

בינתיים ממשיכים הישראלים לגהץ במרץ את כרטיסי הפלסטיק שלהם. על רקע הירידה בהכנסות משוק ההון והמתקפה על גובה העמלות, ממשיך שוק כרטיסי האשראי בישראל לצמוח, ולהניב לבנקים הכנסות ורווחי שיא.

במחצית 2008 המשיכו רווחי חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, ויזה כאל ולאומי קארד, לגדול בקצב דו ספרתי. הרווח מפעולות רגילות של החברות עמד על 258 מיליון שקל, עלייה של 22.9% בהשוואה למחצית המקבילה. הרווח הזה לא כולל את הרווחים החד פעמיים של לאומי קארד ממכירת גמא (17 מיליון שקל), ושל ישראכרט ממכירת מניות מאסטרקארד (57 מיליון שקל). הנה הנקודות העיקריות העולות מדו"חות החברות.

מי מספר אחת?

כאל היא חברת כרטיסי האשראי הרווחית ביותר. במחצית השנה הסתכמו רווחי החברה, בניהולו של בועז צ'צ'יק, ב-108 מיליון שקל - קפיצה נאה של 20%.

בהמשך השנה צפויה כאל לרשום רווח הון מהנפקת ויזה הבינלאומית. ויזה אירופה תחלק את תמורת ההנפקה לחברים בה, וכאל תקבל 16 מיליון דולר שיאפשרו לה לרשום רווח חד פעמי של 42 מיליון שקל ברבעון הרביעי. מעבר לכך, תקבל כאל מניות של ויזה הבינלאומית בשווי של כ-15 מיליון דולר. מניות אלו חסומות לשלוש שנים ולא ניתן לממש אותן לפני 2011.

ישראכרט, בניהולו של חיים קרופסקי, רשמה במחצית רווח של 85 מיליון שקל (ללא רווח חד פעמי ממימוש חלק ממניות מאסטרקארד שברשותה) - עלייה של 10.4%. החברה השלישית, לאומי קארד, בניהולו של אריה היילוייל, הציגה רווח של 65 מיליון שקל - עלייה של 51%.

למרות שעל פניו כאל רווחית יותר, קרופסקי רואה את העניינים בצורה מעט שונה, ומבקש להדגיש את סעיף ה"תשלומים לבנקים". מדובר בעמלות שמשלמת חברת כרטיסי האשראי לבנקים שעובדים איתה. כל עוד הבעלים, קרי הבנק, שולט בחברה באופן מלא, כמו שקורה כרגע בישראכרט, אין לכך למעשה משמעות, מכיוון שמדובר בהעברת כסף מכיס ימין לכיס שמאל של החברה.

מהו גובה התשלומים לבנקים? בישראכרט מדובר ב-234 מיליון שקל המהווים 35.6% מהכנסות החברה מעסקאות בכרטיסי אשראי. בכאל השיעור עומד על 17.4% ובלאומי קארד על 11.6%. במילים אחרות, בנק הפועלים חולב את ישראכרט כך שהרווח של ישראכרט מוטה כלפי מטה. אז מה הרווח האמיתי של ישראכרט? "אם היינו משלמים את שיעור העמלות של כאל הרווח שלנו היה קופץ ל-140 מיליון שקל והיינו הכי רווחיים", אומר קרופסקי.

פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה

ההכנסות המצרפיות של שלוש החברות עמדו במחצית על 1.6 מיליארד שקל, עלייה של 12% בהשוואה לאשתקד. ישראכרט מובילה עם 726 מיליון שקל (עלייה של 11.2%), אחריה כאל עם 492 מיליון שקל, (עלייה של 8.1%) ולאומי קארד עם 378 מיליון שקל. העלייה בהכנסות של לאומי קארד הייתה הגבוהה בשוק, ועמדה על 19.2%.

חלוקת עוגת ההכנסות מצביעה על כך שישראכרט מצליחה לשמור על נתח השוק שלה. נתח ההכנסות של החברה עמד במחצית 2008 על 45.5% בהשוואה ל-45.4% בכל 2007. כאל נחלשת ויורדת מ-31.8% ל-30.8%, ולאומי קארד עולה מ-22.8% ל-23.7%. כשנקודת אחוז בנתח שוק שווה 30 מיליון שקל בהכנסות, זהו אינו שינוי קל ערך.

כאן אנחנו נתקלים בנתון מעט מוזר. ההכנסות נגזרות מהיקפי ההנפקה והסליקה, אך בעוד מחזור ההנפקה של שתי חברות הויזה דומה - 20 מיליארד שקל - הרי שהכנסות של ויזה כאל גבוהות ב-30% מאלו של לאומי קארד.

פתרון אפשרי ניתן אולי למצוא בפעילות הסליקה של כאל בחו"ל. בשנים האחרונות יצרה החברה מומחיות ייחודית בסליקה של עסקאות המבוצעות באתרי אינטרנט עבור בתי עסק זרים, כשחלק מהאתרים הללו עוסקים בהימורים ובפורנו רך.

לצורך הפעילות הזאת יצרה כאל חברה בת בשם כאל נכסים, ומהדו"חות אנו למדים על הצלחתה. ההכנסות מסליקה בחו"ל הגיעו במחצית השנה ל-59 מיליון שקל, בהשוואה ל-101 מיליון שקל בכל 2007. פעילות חו"ל תורמת 12% מהכנסות כאל, וחשוב יותר, לפעילות זו שולי רווח גבוהים במיוחד. הרווח של כאל עמד על 26 מיליון שקל, כשתרומת הסליקה בחו"ל מהווה 24% ממנו.

החברות האחרות מעקמות את האף. הן "אינן עוסקות בסליקת אתרים כאלו, כיוון שזה מסוג הפעילויות שאנו לא מעוניינים לעשות", כפי שמסבירים לנו שם. אבל האם עמדת ישראכרט ולאומי קארד באמת נגזרת מרמה מוסרית נעלה, או שפשוט לכאל מערכות מתקדמות יותר ושאפתנות רבה יותר? תלוי כמובן את מי שואלים.

בכאל, בכל אופן, מציעים למתחרים בנימוס לא להיות צבועים ולא לבלבל את המוח, ומבהירים כי הם פועלים רק על פי חוק. "כל בית מלון מאפשר ללקוחות לרכוש סרט פורנו, מישהו מסרב לסלוק מלונות?" שאל אותנו רטורית צ'צ'יק לפני כמה חודשים.

ריביות שוק אפור

866 אלף כרטיסים חוץ בנקאיים פעילים בישראל בתום הרבעון השני - עלייה של 9.6% מתחילת השנה. אבל כמות כרטיסי האשראי הרגילים עלתה ב-2% בלבד. אשראי חוץ בנקאי - ובעיקר כרטיסי הרבולבינג - הוא מנוע הצמיחה של חברות כרטיסי האשראי, ולא בכדי.

החברות לוקחות אמנם את הסיכון על עצמן, אבל גובות בתמורה ריבית גבוהה מאוד. ויזה כאל, האגרסיבית מכולן, מדווחת על ריבית ממוצעת של 12.2%, ירידה קלה מ- 13.4%. לאומי קארד ייקרה לאחרונה את הריביות בחדות מ-9.5% ל-11.5%, וישראכרט היא הזולה ביותר ומסתפקת בריבית של 10.2%.

היקף האשראי החוץ בנקאי הוא 2.55 מיליארד שקל, כשאת התחום מובילה ויזה כאל עם היקף אשראי של 1.46 מיליארד שקל - עלייה של 16.9% מתחילת השנה. לאומי קארד צמחה ב-18.3% והגיעה להיקף אשראי של 801 מיליון שקל, כאשר היילוייל מקווה לסיים את 2008 עם מיליארד שקל. בישראכרט היקף האשראי החוץ בנקאי עומד על 288 מיליון שקל.

בכמות הכרטיסים החוץ בנקאיים אין הפרשים גדולים - לכאל 326 אלף כרטיסים, ללאומי קארד 279 אלף כרטיסים ולישראכרט עם 261 אלף כרטיסים. בהיקף השימוש בכרטיס, כלומר ההוצאה החודשית הממוצעת בו, מובילה כאל עם 2,063 שקל. לאומי קארד סגרה את הפער והשימוש הממוצע בכרטיס שלה הוא 2,012 שקל, ובישראכרט השימוש הממוצע הוא 1,636 שקל. לשם השוואה, ההכנסה מכרטיס רגיל עומדות בממוצע על 2,895 שקל בכאל, 2,636 שקל בישראכרט ו-2,518 שקל בלאומי קארד.

ולמרות זאת, האשראי החוץ בנקאי עדיין בחיתוליו, כאשר הכנסות המימון מהוות רק 9.2% מהכנסות החברות - עלייה בהשוואה ל-8.6% בשנה קודמת. הרווח המימוני המצרפי של חברות כרטיסי האשראי עמד במחצית על 146 מיליון שקל, וגם כאן מדובר בעלייה בהשוואה למחצית 2007, הפעם בשיעור של 24%. כאן גם בא לידי ביטוי הפער בין החברות. בכאל, הכנסות המימון שעומדות על 72 מיליון שקל כבר מהוות 14.6% מסך ההכנסות, ובלאומי קארד, ההכנסות - 42 מיליון שקל - הן 11.1% מההכנסות הכוללות.

הכישלון של MORE

העובדה שתשלובת ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, מפגרת אחרי מתחרותיה בשוק האשראי החוץ בנקאי היא נקודת תורפה משמעותית לחברה. בישראכרט, תירצו תכופות את הפיגור בכך שהוא נובע מכניסתה המאוחרת לתחום, כאילו הייתה זו גזירה משמיים ולא החלטה ניהולית שגויה.

העובדות, בכל מקרה, ידועות. כרטיס האשראי החוץ בנקאי של ישראכרט, MORE, הושק רק במארס 2006, כשמתחריו Active ו-MULTI של ויזה כאל ולאומי קארד, בהתאמה, החלו לפעול כשנה קודם.

פערי ההשקה מתבטאים בנתח השוק. בסוף 2007 הייתה תמונת המצב בשוק החוץ בנקאי עגומה מבחינת ישראכרט. מתוך אשראי חוץ בנקאי בהיקף של 2.18 מיליארד שקל, עמד חלקה על 254 מיליון שקל, כלומר 11.6%. נתון בעייתי לחברה עם נתח שוק (הנפקה) של 48%. כפועל יוצא, עמדו הכנסות המימון של ישראכרט על 5% בלבד מהכנסותיה, בהשוואה לשיעור דו ספרתי בשאר החברות.

הנתון של ישראכרט אף מוטה למעלה אם נביא בחשבון שבסעיף הכנסות המימון נהנית החברה מעודפי המזומנים שלה, כמיליארד שקל, המופקדים בפיקדונות לטווח קצר, כשאפילו בריבית נמוכה מדובר בהכנסות נאות.

מה ציפינו לראות בדו"חות הכספיים של ישראכרט? תהליך מהיר של סגירת פערים, בו כמות כרטיסי MORE עולה בחדות מדי רבעון וכך גם היקף האשראי. אך נתוני המחצית הראשונה מציגים תמונה מאכזבת. בעוד היקף הכרטיסים החוץ בנקאיים בוויזה כאל עולה ב-5.8%, צומחת ישראכרט בשיעור של 3.2% בלבד. יתרה מזאת, השימוש החודשי בכרטיס חוץ בנקאי בישראכרט עומד על 1,636 שקל, רחוק מאוד מ-2,038 שקל בממוצע אצל המתחרים.

גם היקף האשראי החוץ בנקאי שמעניקה ישראכרט לא עולה בקצב הנדרש כדי לצמצם את הפער: עלייה של 13.4% ברבעון הראשון, בהשוואה ל-16.9% בכל השוק.

התמונה, אם כך, ברורה. האשראי החוץ בנקאי נחשב למנוע הצמיחה של חברות כרטיסי האשראי ותרומתו לרווחיות עולה ותופחת, אבל ישראכרט לא שם. החברה אמנם נכנסה באיחור לשוק, כאמור, אך התירוץ הזה כבר לא תופס יותר. לאחר שנתיים וחצי של פעילות, ולמרות שהיא החברה החזקה ביותר, ישראכרט אינה מצליחה לסגור את הפער. *