תמונת מצב מטושטשת

מה הקשר בין סיקור פיגוע הדריסה בירושלים ובין המשדרים מליל הפריימריז בקדימה

מה הקשר בין האופן שבו סיקרו משדרי הטלוויזיה הליליים את פיגוע הדריסה בירושלים, ובין המשדרים מליל הפריימריז בקדימה? לכאורה, כמובן, אין שום קשר. במקרה הראשון, מדובר בסדרה של פריצות בהולות לשידור, ואילו המקרה השני הוא אירוע מתוזמן, שאליו נערכו גופי החדשות שבועות רבים.

ובכל זאת יש קו מחבר, והוא מתחיל באותם סקרים מוטעים שניבאו עם סגירת הקלפיות ניצחון גדול לציפי לבני. אחריהם, הגיע כצפוי גל ההתנצלויות וההכאה על חטא, כשהסוקרים ואמצעי התקשורת נשבעו לעשות חשבון נפש ולהפיק את הלקחים.

אפשר היה להתייחס לכך ברצינות איכשהו, לו באמת היה מדובר בתופעה חדשה, שנחשפה בפנינו לראשונה כעת, בשלהי 2008. רק שזה כמובן לא המצב. הבעייתיות בניסיון לדגום סטטיסטית גוף מפוקפק כמו מתפקדי קדימה הייתה ידועה היטב לכל הנוגעים בדבר, ובכל זאת סקרים בנושא כיכבו בשערי העיתונים ופתחו מהדורות במשך שבועות, כשטובי הפרשנים מנפקים על סמך הממצאים הללו אין ספור פרשנויות מלומדות.

מדוע, אם כן, הם נהגו כך? מכיוון שבמציאות תקשורתית שמקדשת את הכאן ועכשיו, שבה הזמינות חשובה יותר מהאמינות, זהו המהלך המתבקש. הרי אין דרך לייצר כותרת מכך שאנחנו עדיין לא יודעים מי ייקח את הפריימריז, ולכן מוטב להמתין עוד שבוע לתוצאות האמת.

זה מחזיר אותנו לסיקור הפיגוע, שם ריצדו על המסך במשך דקות ארוכות תמונות ממקום האירוע בדמות פיקסלים מעוותים בדור השלישי. איזה היגיון יש בהעברת תמונה כזאת, שספק אם היא תורמת במשהו לצופה? התשובה דומה: כשהריגוש המהיר קודם לכל, והאלטרנטיבה היא שקופית של מפת רחובות, מדובר בצעד כמעט בלתי נמנע.

וזה גם מה שמסביר מדוע למרות הכל, השימוש בסקרים לא יצטמצם. פשוט אין אלטרנטיבה. ומה שבאמת עצוב הוא שבניגוד לטכנולוגיית הווידיאו בסלולר שפשוט לא הגיעה עדיין לבשלות, "מפקדי הארגזים" כנראה יישארו איתנו עוד זמן רב.