ד"ר בכר הציל את הבנקים מעצמם

הסיבות שבגינן מצבה של מערכת הבנקאות בארץ טוב משל אחיותיה בתפוצות

אלון גלזר הוא סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון

בימים האחרונים, על רקע ההפסדים שנרשמים בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות, חוזרים ועולים קולות המצביעים על ועדת בכר כסיבה שבגינה רושמים אזרחי ישראל הפסדים כבדים. כאילו שבלעדיה כולנו היינו חסיני מיתון.

ראשית, חייבים להודות שקשה להאמין שדווקא מנהלי קופות הגמל והקרנות בבנקים היו נמנעים מהסיכון הכרוך בשוק בתקופה זו: יוצאים משוק המניות, מוכרים את כל אגרות החוב ומשקיעים אך ורק באגרות חוב ממשלתיות. גם אם נלקחו בשנים האחרונות יותר סיכונים, קשה לדמיין תמונה שונה משמעותית מזו שאנו רואים היום, לו היו הקופות והקרנות עדיין בידי הבנקים.

הנקודה החשובה יותר, היא שדווקא בימים אלה מתבררת התרומה הגדולה של ועדת בכר ליציבות המערכת הפיננסית המקומית. נכון שכשועדת בכר כשעסקה בהקטנת הריכוזיות של מערכת הבנקאות, התמקדה בדרך למנוע מהבנקים לשלוט בשוק האשראי ובשוק החסכון ולנהל אותם כרצונם, אבל במבט לאחור נראה שמערכת הבנקאות חייבת הרבה מאד לד"ר בכר, לפחות משתי סיבות:

  1. המחיר המצוין שהבנקים קיבלו תמורת קרנות הנאמנות וקופות הגמל, דבר שתרם לרווחיות גבוהה שלהם ובעיקר (כמה חשוב היום) חיזק את הונם העצמי.
  2. הצמצום של חלקם של הבנקים בעוגת האשראי העסקי.
    המפץ הגדול שנוצר אחרי ועדת בכר הביא לכך שהגופים המוסדיים נהפכו לספקי האשראי המרכזיים, ולמרות צמיחה חדה במשק בחמש השנים האחרונות, הצמיחה באשראי הבנקאי היתה כמעט אפסית.

נכון שבחלק מהכסף הבנקים הלכו וקנו MBS ,CDO ושאר מוטציות פיננסיות שהתבררו כמסוכנות, אבל בשורה התחתונה העובדה שהבנקים לא ניצלו את הצמיחה בשווקים להגדיל את מאזניהם ולהלוות עשרות מיליארדי שקלים למגזר העסקי, הביאה אותם למשבר הנוכחי במצב טוב בהרבה מהמצב שבו נמצאות מרבית המערכות הפיננסיות בעולם.

קפיצה קטנה בזמן (רק לשנת 2002) תזכיר לנו עד כמה הבנקים הגיעו ממונפים ומסוכנים למשבר ההוא. אז, שילוב של אינתיפאדה והתפוצצות בועת הטכנולוגיה, לאחר שנים שבהן תיק האשראי של הבנקים צמח ב - 10% עד 15% בשיעור שנתי בממוצע, הביא אותם ממש אל פי תהום.

אני יכול רק להציע לכם לשוות בדמיונכם, מה היה קורה היום, אם בנוסף להשלכות המשבר העולמי (מחיקות בגין הלוואות שניתנו לבנקים כמו ליהמן ברדרס וושינגטון מיוצ'ואל) היו הבנקים גם מחזיקים תיק עם פרופיל סיכון דומה לזה שהיה להם בשנת 2002. הערכתנו היא שאם כך היה המצב, בבנק ישראל היו היום לא רק עוסקים בניסיון להרגיע, אלא מתחילים כבר לחשוב על תכנית חילוץ ציונית למערכת הבנקאית.

רחוקים מתוכנית חילוץ

למזלנו, אנחנו כנראה רחוקים מאד מתכנית חילוץ מקומית, והדבר נובע קודם כל מהתנהגות רציונאלית של הבנקים בשנים האחרונות, ומהמכה שחטפו בתיק האשראי בתחילת העשור (אין כמו צלקות הכוויות ההן, כדי להזכיר עד כמה מסוכן עלול להיות שוק האשראי), מהרגולציה החזקה כאן (מגיעות מילים טובות לפיקוח על הבנקים), וכנראה גם כפי שנרמז למעלה, מהצלחתה של ועדת בכר בצמצום השליטה של הבנקים בשוק האשראי.

חשוב להדגיש שהתנהלותם של הבנקים בשנים האחרונות, והעובדה שידעו לוותר על צמיחה בתיק האשראי וגידול ברווחיות, היתה אחראית מאד. היא שהביאה לכך שהבנקים מגיעים אל המשבר הנוכחי במצב טוב בהרבה משורה ארוכה של בנקים מכובדים ברחבי העולם.

ואולי אף נרחיק ונאמר שגם אם אנחנו כציבור חוסכים נפסיד השנה 2-3% יותר מההפסדים שהיו מנת חלקנו בקופות הבנקאיות, אולי מזלנו שזה המצב, אחרת היינו נאלצים לשלם סכומים גבוהים בהרבה בתכניות להלאמת הבנקים.

לכו ושאלו על כך את ציבור משלמי המיסים בארה"ב ובאירופה...