גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיכה אסטרחן מגיש: כך נסיים את המשבר - וגם ניפטר על הדרך מאחמדינג'אד

- מיכה אסטרחן, האם ניתן עדיין לעצור את המפולת הפיננסית?

"ספק רב. לקח לקונגרס כשישה חודשים להכניס את היד עמוק לכיס (של משלם המיסים האמריקאי) ולעשות את שני הצעדים של מתן ערבות ממשלתית לפאני מיי ופרדי מק, והקצאת 700 מיליארד דולר לתוכנית ההצלה שלו. לא הייתה כאן הארה פתאומית של הבנת הסיכונים הכלכליים. מה שהניע את חברי הקונגרס הנכבדים היה רמז דק משוק המניות המתמוטט.

מה שדרוש כרגע, להערכתי, הוא צעד אחד משלים של הזרמת סכום דומה ישירות לבנקים, תמורת מניות בכורה למשל. אני גם אופטימי שבסופו של דבר זה ייעשה. הבעיה היא רק שעם כל שבוע של דחייה הסכום עלול לגדול ב-100 מיליארד דולר. והקונגרס כידוע נמצא כעת בחופשה לקראת בחירות".

- מהם סימני המשבר?

"עבור הציבור הרחב, כמו עבור הקונגרס האמריקני המשבר מתבטא בנפילת הבורסה, אולם זוהי רק תופעה נלווית. את מרכז הבמה תופס שוק האשראי על כל חלקיו. כך, בשבוע שעבר כשלו כחצי תריסר בנקים גדולים וכולם טופלו על ידי הממשלות הנוגעות בדבר באמצעות הזרמת הון או מכירה בשלמות או בחלקים. התוצאה הקיצונית ביותר של חולשת המערכת הבנקאית באה לידי ביטוי בכך שלא זו בלבד שהבנקים מנסים להקטין הלוואות לציבור הרחב, הם גם צמצמו בחדות הלוואות בין-בנקאיות ללילה אחד, ומכירת רזרבות לשלושה חודשים נפסקה כליל.

- מדוע הפדרל ריזרב אינו מייצב את המערכת?

"הפד פועל במלוא עוצמתו, ואולי אפילו קצת מעבר לכך, כדי לסייע למערכת הבנקאית, וזאת במסגרת החוק ומגבלות המאזן שלו עצמו. כך, הפד מלווה מאות רבות של מיליארדי דולרים למערכת הבנקאית, גם כנגד ביטחונות שלא היו מתקבלים בעבר, וגם לתקופות ארוכות יחסית, כשהסכומים מוגדלים כמעט מדי יום.

"הפד גם הודיע כי ישלם ריבית על רזרבות הבנקים המוחזקות אצלו. פירוש הדבר הוא שבנקים עם עודפי נזילות יוכלו להפקיד אותם אצל הפד ולקבל ריבית, ובנקים הזקוקים לרזרבות ילוו אותן מהפד. בכך נכנס הפד בין הבנק המלווה ללווה ומבטל את הסיכון למלווה. כמובן שהבנקים עדיין יצטרכו לקחת סיכוני אשראי בעסקאות שאינן הלוואה פשוטה, כמו קנייה או מכירה של מט"ח, עסקאות חילופין (swaps) למיניהן וכו', אבל סיכוני האשראי האלה קטנים יותר".

- מה קורה בשאר העולם?

"המערכת הבנקאית באירופה רופפת אפילו יותר מזו האמריקנית, ולכן אין להתפלא שהמפולת שם חריפה יותר. הטיפול בבנקים הכושלים שונה ממקרה אחד למשנהו וממדינה למדינה, למרות שהוא אמור להיות אחיד למדינות האיחוד המוניטארי. זה תופס גם לגבי הביטוח לפיקדונות בבנקים, שהוגדל על ידי חלק מהמדינות אבל לפי תנאים וכללים שונים.

"כמו כן הוצע באירופה להקים קרן סיוע למערכת הפיננסית כמו בארה"ב. אך נכון לעכשיו, כמו בנושאים הקודמים, עיקר הנעשה הוא חילופי האשמות הדדיים על פגיעה בעקרונות האיחוד המוניטארי.

"אם לא די באלה, הבנק המרכזי האירופי מצטרף במדיניות המוזרה של מלחמה באינפלציה, על ידי שערי ריבית גבוהים שהביאו את אירופה למיתון עוד לפני ארה"ב. רק שהאינפלציה הייתה תוצאה של עליית מחירי הנפט, שבינתיים כבר ירדו. באותו זמן, הבנק גם מזרים נזילות למערכת הבנקאית, בנחרצות גדולה אף יותר מזו של הפד, מה שמהווה כמובן היפוכה של מדיניות שערי הריבית שלו.

"באנגליה המצב חמור גם כן בשל פקיעת בועת הנדל"ן. מבין המדינות המתפתחות ראוי להזכיר את רוסיה וסין, גם שם פקעו בועות המניות והנדל"ן. ברוסיה אף נוספה בריחת הון כתוצאה מהמדיניות הגיאופוליטית של הנשיא ולדימיר פוטין, שמחריפה את המצב.

- איך יוצאים מהמשבר?

"הגורם הבסיסי המאיץ את המפולת הוא תהליך של הקטנת המינוף הפיננסי של הבנקים (Deleveraging). התהליך אומנם החל בחוליה החלשה ביותר של מערכת האשראי - משכנתאות הסאב-פריים - אבל הוא כבר מזמן התפשט לכל סוגי האשראי. ממשכנתאות ועד אשראי לקנייה ממונפת של חברות, מהלוואות לצרכנים ועד הלוואות למדינות, מאשראי לקרנות גידור ועד אשראי לחברות יצרניות.

"הקטנת המינוף הפיננסי היא תהליך הכרחי ואולי אף רצוי לאור רמות המינוף הפיננסי שאליהן הגיעה הכלכלה העולמית בחצי הראשון של העשור, אולם ישנן דרכים שונות להשגת מטרה זו:

א. הקטנת האשראי הבנקאי: תהליך איטי ומסודר של קיטון האשראי היה אולי רצוי, אבל התהליך המתרחש היום יפיל את מחירי הבטוחות לאשראי (בתים, מניות, עסקים), יעצור את הפעילות הכלכלית וכך יביא למיתון עמוק.

ב. מכירת נכסים של הבנקים: גם כאן הבנק המוכר אולי יגדיל את הונו הפנוי, אולם ירידת מחירי הנכסים הבנקאיים עלולה אפילו להגדיל את המינוף של המערכת כולה.

ג. גיוס הון לבנקים: זה פתרון רצוי אבל בטווח הקצר שום גורם פרטי אינו גדול מספיק כדי לבצע זאת. רק הממשלה יכולה לתת פתרון משמעותי, אף אם חלקי.

ד. יצירת אינפלציה: שום פיתרון לא יהיה מספיק לעצירת המפולת אם מחירי הבתים יוסיפו לצנוח בעוד 15%-25% בממוצע כפי שחוזים כלכלנים רציניים בארה"ב. לכן הזרמת הון לבנקים חשובה גם להקטנה מיידית של המינוף הפיננסי וגם ליצירת אינפלציה (5%-7%) שהיא הכרחית לעצירת הירידות במחירים הנומינליים (גם אם לא הריאליים) של הבתים".

- האם הפאניקה מוצדקת?

"כידוע, פאניקה בדרך כלל לא עוזרת, אבל בתנאים הנוכחיים יש לה סיבות כבדות משקל. יפן ואירופה נקלעו למיתון כבר לפני התפתחות מחנק האשראי ומפולת המערכת הפיננסית. ארה"ב נכנסה כנראה לאחרונה אף היא למיתון. בכלכלות האחרות בעולם, כמו למשל במדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) הואטה הצמיחה או חלה נפילה למיתון, ובסך הכל העולם כולו ללא ספק שוקע במיתון.

"במיתון העולמי הקודם (2001) הובילה כלכלת ארה"ב את הכלכלה העולמית ביציאה מהמיתון על ידי עליית מחירי הבתים והגידול בגירעון המסחרי שבעקבותיה. זה כמובן לא יקרה הפעם והמיתון עלול להיות ארוך וכואב.

"למרות הפאניקה בוול סטריט, אין כנראה פאניקה של ממש במיין סטריט, כלומר בקרב בציבור הרחב. כך, מדד אמון הצרכנים עלה דווקא באחרונה עם ירידת מחירי הדלק. ככל שהפאניקה תחלחל מהר יותר גם אל תוך הציבור הרחב, כך יגבר הלחץ על הקונגרס לפעול במרץ הדרוש לפיתרון המשבר".

- ומה בישראל?

"אצלנו עמלים כבר שנים כדי להכין את המערכת הפיננסית למשבר. הבנקים הוחלשו בעיקר על ידי כך שאולצו להקטין השקעות ריאליות ולצאת מניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות. צמצום מרחב המחייה שלהם כאן, אילץ אותם לצאת לפעילות בינלאומית בין אם במישרין, ובין אם על ידי הלוואות לטייקוני הנדל"ן המשקיעים ברחבי העולם.

"בשנה הנוכחית, עם החרפת מחנק האשראי העולמי, הופיעו כאן לווים בינלאומיים שלוו כאן את מה שלא קיבלו בחו"ל, ובריביות מגוחכות. חלק מהתוצאות של המהלך הזה כבר ראינו חלק בדיווחי הבנקים על ההפסדים שלהם מהשקעות בשוק המשכנתאות האמריקאי. נפילת מניות הבנקים והאג"ח הבנקאיות ואחרות, בהחלט מרמזות שהמשך עוד עלול לבוא. כל זאת כמובן בנוסף להשפעה הישירה של המיתון העולמי עלינו.

- אילו השפעות נוספות יש למשבר?

"מאחר שהמיתון העולמי עלול להיות קשה יותר מכל מה שידענו בעשורים האחרונים, אפשר לצפות שיהיו לו גם השפעות סוציאליות וגיאו-פוליטיות. אפשר, למשל, לצפות להתגברות הפשע, הטרור והאנטישמיות. ורק שתי דוגמאות להשפעות על התחום הגיאופוליטי: המשבר ודאי יחריף את הבעיות בכלכלת איראן ועשוי להפיל את אחמדיניג'ד וחבורתו, או דווקא לגרום להם לצאת להרפתקה צבאית כדי למנוע את נפילתם. בנוסף, הוא גם ישפיע על ארה"ב ועל יחסיה עם ישראל, וכנראה שלא לטובה".

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"