צבי סטפק ואייל ליזרוביץ': "עיוותים שנוצרו בתמחור של אג"ח ממשלתיות יוצרים הזדמנויות השקעה, חלקן גדולות ואגרסיביות"

השניים מצביעים, בטור המתפרסם בעיתון "גלובס", על 5 ערוצי השקעה בישראל ובעולם

צבי סטפק ואייל ליזרוביץ' מצביעים, בטור המתפרסם ב"גלובס", על השקעות מעניינות בישראל ובעולם, "פרי עיוותים שנוצרו בתמחור של אג"ח הממשלתיות".

סטפק וליזרוביץ' ממליצים על חמישה ערוצי השקעה עיקריים:

1. אג"ח מסוג גילון

"אם בעבר התשואה שסיפקו הגילונים הייתה, בדרך כלל, גבוהה ב-0.25% עד 0.35% לשנה מעל לתשואת המק"מ, הרי שהיום תוספת התשואה השנתית נעה בין 0.8% ל-1%. הגילון הוא מכשיר המתאים למשקיעים סולידיים מאוד. זו אמנם הזדמנות, אך לא בהכרח מיידית וגם לא גדולה מאוד בממדיה".

2. השחרים הארוכים

"הזדמנות גדולה ואגרסיבית הרבה יותר מצויה במרווח שנפתח בין התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי מסוג שחר לטווח ארוך לבין אג"ח ממשלתי צמוד מסוג גליל. הפער בתשואה השנתית מגיע לכ-2.2% באג"ח עם מח"מ של כ-6 שנים ולכ-2.7% באג"ח עם מח"מ ארוך מאוד של 11 שנים.

"הסיכון באג"ח ארוכות בכלל (שקליות או צמודות מדד) קיים לנוכח החשש מגרעון בתקציב המדינה וצרכי הגיוס שלה, ועתה נוספה לו הורדת אופק הדירוג של ישראל מ-A חיובי ל-A יציב. אבל, בהשוואה בין השקלי לבין הצמוד בפני עצמה, פער שנתי של 2.7% בתשואה הוא 'כרית ביטחון' גדולה דיה".

3. הצמודים הקצרים

"החששות מפני ההאטה במשק, יחד עם ירידת מחירי הסחורות, הביאו לירידה בציפיות האינפלציוניות עד כדי כך שבטווח של שנה אחת, המק"מ מעניק תשואה של כ-3.3% בעוד שאג"ח צמוד מדד עם אותו מח"מ נותן תשואה גבוהה יותר של בסביבות 0.3%. תסריט של אינפלציה כה נמוכה הוא כמובן אפשרי, אבל יש גם לא מעט סיכונים ונעלמים, כמו פיחות אפשרי בשקל ועלייה מחודשת במחירי הסחורות. אלו נותנים הצדקה למתן העדפה לצמוד מדד לעומת השקלי במקטע הקצר של העקום".

4. אג"ח קונצרניות צמודות מדד

"המצב הנוכחי הוא כזה שאם 'נחתוך' אותו ברמת אג"ח תל-בונד נגלה, כי סל של אג"ח תל-בונד 20 מעניק תוספת תשואה שנתית של כ-3.1% מעבר לאג"ח ממשלתי, תל-בונד 40 מעניק כ-7.2% יותר ותל-בונד 60 מעניק כ-4.8% מעבר לממשלתי.

"בקבוצת האג"ח שאינן מדורגות, השונות בתשואה מאג"ח לאג"ח שונה, וגם בין סדרות שונות של אותה חברה במח"מים שונים, והיא מגיעה לעשרות אחוזים בשנה, כאשר תשואה הצמודה למדד בתוספת 30%-40% לשנה הוא בהחלט חיזיון שכיח.

"לא באופן מפתיע, אג"ח של בנקים נותנים תשואה הרבה יותר נמוכה מזו של חברות נדל"ן או חברות אחזקה של הטייקונים הגדולים (שרמת הסיכון שמייחס להן השוק היא גבוהה ביותר), אבל עדיין הרבה יותר מאג"ח ממשלתיות מקבילות, כ-2.5% לשנה, ובמקרים מסוימים של בנקים בינוניים וקטנים היא מגיעה ל-4%".

4. אג"ח קונצרניות בארה"ב

"שוק אגרות החוב בהרבה מאוד מדינות מבוסס על ציטוטים של ברוקרים ובתקופה של פאניקה המרווחים שנפתחים בין מחיר הקנייה למכירה גדולים למדי. אג"ח של סיטי גרופ שמדורג AA- (במעקב) ועם מח"מ של 2.7 שנים מעניק תשואה דולרית של 7.4% בשנה. אג"ח של חברת ג'נרל אלקטריק שמדורג AAA ועם מח"מ של 3 שנים מעניק תשואה דולרית של 6.8% בשנה. תשואת האג"חים האלה משקפת מרווח תשואה שנתי של 3.3% עד 4.8% בהשוואה לאג"ח ממשלת ארה"ב עם המח"מים המקבילים".

5. אג"ח מסוג Tips

"התשואה על אג"ח צמודות מדד של ממשלת ארה"ב (Tips) לתקופה לפדיון של שנה מגיעה ל-5.2% לעומת תשואה של 1.3% באג"ח דולרי רגיל של האוצר האמריקני. רק באג"ח עם תקופה לפדיון של 5 שנים אין פער בתשואה. כלומר, השוק מתמחר 0% אינפלציה בממוצע, כמובן, ב-5 השנים הקרובות. בטווח הקצר, השוק מעריך שהמשק האמריקני עומד בפני פרק זמן ממושך של דיפלציה על רקע ההאטה הצפויה בצריכה, העלייה באבטלה והירידה במחירי הסחורות. למי שסבור שהשוק מגזים בהערכה זו יש הזדמנות להשיג תשואה גבוהה יחסית על ידי השקעה באג"ח צמודות מדד של ממשלת ארה"ב".