גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגובות: שלמה מעוז: טוב שסוף סוף נפל האסימון לבנק ישראל; רון אייכל: בנק ישראל מוסיף להצטייר כבנק מרכזי אקטיבי

מעוז: "הריבית הריאלית להתמודדות עם ההאטה צריכה לעמוד בשיעור של כ-1% ל-0.75%" ; אייכל: בנק ישראל מבין כי המשבר הגלובלי והשפעתו על המשק הישראלי היא עצומה ; רונן מנחם, מזרחי טפחות: בנק ישראל חושש מהחטאת יעד האינפלציה מלמטה, ולא מלמעלה ; דני פישמן: "המשבר מגיע לישראל באיחור של רבעון או שניים, אבל הוא מגיע"

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה אמר בשיחה ל"גלובס" בעקבות הורדת הריבית הנגיד פישר כי "טוב שסוף סוף נפל לבנק ישראל האסימון וביצעו הורדת ריבית. המהלך הוא מהלך נכון שהיה צריך להיות מבוצע ממזמן.

התחזיות שלנו צופות תקופה קשה למשק הישראלי ולפי דעתי הרמה המתבקשת של הריבית בישראל בכדי להילחם בהאטה צריכה לעמוד בשיעור של 1% ל-0.75%".

מעוז הוסיף, כי המבחן האמיתי של בנק ישראל יהיה הורדת הריבית הריאלית למשקי הבנקים בישראל. לדבריו, "הורדת הריבית, אם לא תתורגם להורדת הריביות ללקוחות הבנקים תיטיב רק עם המערכת הבנקאית ולא עם המשק כולו".

לגבי שיעור הריבית הרצוי מבחינתו הוסיף מעוז כי אם האיום האירני יהיה ממשי הריבית צריכה לעמוד על 1% ועם לא יהיה איום ביטחוני ממשי על ישראל הריבית הרצויה במשק הישראלי לפי מעוז צריכה לעמוד על 0.75%.

הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות מיטב, רון אייכל, אומר בתגובה להפחתת הריבית כי הורדת הריבית בארץ היתה נדרשת ובעקבותיה בנק ישראל מוסיף להצטייר כבנק מרכזי אקטיבי.

על רקע הורדת תחזיות הצמיחה העולמית על ידי קרן המטבע הבינלאומית ל-2.2% , תוך דגש על הירידה בצמיחה במשקים המפותחים אליהם חשופה ישראל ביתר שאת, הקרן צופה צמצום בגודלן של הכלכלות המפותחות בשיעור 0.3%. בנוסף הורדת תחזיות הצמיחה של המשקים המתעוררים, שני אלה הם הגורמים המובילים בהחלטתו של בנק ישראל הערב להוריד את הריבית בשיעור 0.5%.

מדינת ישראל הנשענת על יצוא למשקים המפותחים בעולם צפויה להיפגע מההאטה הכלכלית באופן מהיר. הירידה החדה במחיר הנפט לכ-60 דולר לחבית מצביעה על הירידה בלחצים האינפלציונים, אשר מאפשרת את ההורדות האגרסיביות במחיר. בנק ישראל מבין כי המשבר הגלובלי והשפעתו על המשק הישראלי היא עצומה ולכן הוא בוחר לנקוט בצעד חריג של הורדת ריבית מחוץ למועד הקבוע של בנק ישראל.

מטרת הפחתת הריבית היא כמובן להוריד את עלות הכסף בישראל, ועל רקע הקשחת התנאים למימון בנקאי, עשויה הורדת הריבית לעזור לפירמות שכבר הצליחו לקבל את המימון הבנקאי להפחית את העלויות.

שוק המשכנתאות לא צפוי להגיב במהירות להפחתת הריבית, מאחר והתשואות באגרות החוב הארוכות נוטות להגיב באופן מתון יותר להפחתת מחיר הכסף מאחר וישנם גורמים נוספים המשפיעים על מחירן. אך כמובן שהמהלך עשוי לעזור גם בהן.

הפחתת הריבית כצפוי מובילה לפיחות בערכו של השקל כנגד הדולר, לפי המודלים של מיטב, הדולר /שקל ניסחר קרוב מאד לשווי ההוגן שלו כעת ורוב המהלכים בו נובעים כיום מפעילות ספקולטיבית. אייכל מדגיש כי המסחר במט"ח אינו מושפע באופן בלעדי רק מגובה הריבית במשק, אלא מונע מביקושים למוצרים ישראלים בחו"ל, ועל רקע המיתון בשווקים הבנלאומיים צפויה התמתנות חזקה בקצב הגידול של הסחר העולמי, מה שעלול להשפיע לרעה על היצואנים ומכאן על הכלכלה המקומית.

תגובתו של נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון להורדה המבורכת של הריבית בחצי אחוז: הנגיד נקט בצעד אמיץ ומתבקש. סטנלי פישר הבין סוף כל סוף כי יעדנו העיקרי כעת הינו בלימת המיתון החודר לאט אך בביטחה לכל ענפי המשק הישראלי.

כולי תקווה כי הורדת הריבית בחצי אחוז תגרור עימה הוזלה מיידית של האשראי, שהוא החמצן לו נזקקים בימים אלה העסקים הקטנים והבינוניים להמשך הישרדותם.

תגובת רונן מנחם, מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי-טפחות להורדת הריבית: הורדת הריבית בשיעור 0.5% הפתיעה, שכן אך אתמול נמסר על חילוקי דיעות שהיו בבנק ישראל כאשר התקבלה ההחלטה הקודמת על הפחתת ריבית בשיעור 0.25% ב-27 באוקטובר.

ההורדה לא מוסיפה סיבות חדשות למהלך - ירידה באינפלציה והאטה בצמיחה ממשיכות להוות את הגורמים העיקריים. החידוש הוא בעוצמת התהליך - דומה שבנק ישראל מעריך כי יש חשש מהחטאת יעד האינפלציה מלמטה, ולא מלמעלה, כפי שחשבו אך לפני חודשיים, בעקבות מדד יולי הגבוה. אגב, מצב דומה היה ב-2006. עד אוגוסט חשבו שהאינפלציה תהייה גבוהה מ- 3%, אך בסוף השנה היא הגיעה ל- 0%.

כמו כן, בנק ישראל רואה שתחזיות הצמיחה בעולם קורסות והוא מבין שהמשק האינטגרטיבי הישראלי ייפגע מכך באופן חד ומהיר מכפי שסבר עד לאחרונה. הנתונים האחרונים על המשק, ובראשם ידיעות על פיטורים, וסקרים חלשים מאוד הן של התאחדות התעשיינים והן של בנק ישראל עצמו, הראו שברוב הענפים במשק צפויה האטה חריפה בתפוקה, במכירות בארץ ובחו"ל, ובמבט קדימה - גם בהזמנות.

בנק ישראל גם "נהנה" מכך שהריביות ברחבי העולם יורדות אף הן, ובשיעורים חדים יותר בהרבה מקרים. אפשר להביא לדוגמא את הורדת הריבית ב-1.5% בבריטניה. עדיין, בנק ישראל מבצע את מהלכיו כשהנתונים היבשים עדיין לא מראים את אותה עוצמת מיתון שרואים בעולם.

בארה"ב, גוש האירו, בריטניה ומקומות נוספים התוצר כבר התכווץ ברביע השני ו/או השלישי של השנה. סקרי מנהלי הרכש בארה"ב נמצאים בטריטוריה אדומה בוהקת. המדד המשולב של ארגון OECD מצביע על התכווצות חזקה בכל שבע המדינות הגדולות (G7) ואילו במשקים המתעוררים הגדולים מורגשת הצטננות קשה. אצלנו, מנגד, המחצית הראשונה של השנה הייתה חזקה, המערכת הבנקאית מתוארת חזקה ויציבה, בחשבון במאזן התשלומים ובתקציב ממשלה עדיין שורר עודף, ה ש"ח הוא בין המטבעות החזקים בהשוואה לדולר ומשקי הבית ממונפים פחות בהרבה בהשוואה לעמיתיהם בארה"ב ובריטניה. לכן, עצם נקיטת הצעד במועד הלא מתוכנן עשוי לשדר צורך דחוף, אם לא בהילות, דבר המעורר תהיות לגבי מידת ההידרדרות האורבת לפתחנו.

תגובת השווקים תנוע בין עצם הורדת הריבית, שתכליתה הוזלת האשראי לחברות ולמשקי הבית, לבין תכיפות הורדות הריבית האחרונות, והעובדה ששתיים מהן נעשו לא במועד הרגיל, אירוע לא שכיח אצלנו, דבר העשוי להביא לחששות ועצבנות במסחר.

את האופן שבו יתקבל הצעד נוכל לבחון במספר דרכים: כיצד יגיב שער החליפין (הורדת הריבית בשילוב חששות כלכליים מוגברים יכולים להביא יחדיו לפיחות מהיר ב ש"ח)? מה יקרה לפער בין הריביות הקצרות בשוק לריבית בנק ישראל (אם הפער יגדל, לדוגמא, אפקטיביות הצעד תהייה נמוכה יותר)? מה יקרה לתשואות הצמודות הקצרות (האם גם בריבית של 3%, שלא הייתה עדיין כמוה, הציפיות לאינפלציה ימשיכו להיות נמוכות, או שמא פיחות מהיר, אם יתרחש, ילבה שוב את הציפיות האינפלציוניות)? ועוד.

לגבי האינפלציה, מידת התמסורת מהירידה במחירי הסחורות למדד, שעד כה הייתה נמוכה, מהווה גורם סיכון להתנהגות האינפלציה בחודשים הבאים. בכל מקרה, הצעד הזה מקרב אותנו לסנטימנט השלילי השורר כיום בעולם לגבי המצב הכלכלי. בנק ישראל, אם ירצה להמשיך להוריד ריבית (לפי UBS הריבית תרד ל- 2.5% עד פברואר 2009), יצטרך בשלב מסוים להיעזר במדיניות פיסיקאלית מרחיבה, שכן הריבית הולכת ונעשית נמוכה. לכן, כצעד משלים, נצטרך לקבל הסכמה בשתיקה להרחבת הגירעון בתקציב ל-3%, בדומה למה שקורה ברחבי העולם.

בעקבות זאת, תגדלנה ההוצאות וכך גם צרכי הגיוס של הממשלה. במצב דברים זה, נצפה לכך שעקום התשואה לפדיון יהפוך תלול יותר - התשואות הקצרות ירדו והארוכות יעלו. מבחינה זו, מדובר בחדשות לא חיוביות לשחרים הארוכים, שיקזזו את השפעת הירידה בציפיות האינפלציה, שגם כך פועלת בחלק הקצר יותר של העקום. הצמודים נפגעו לאחרונה בקצה הקצר, אם כי לדעתנו התשואות בטווח 2-5 לפדיון הפכו גבוהות מדי (הן מגלמות אינפלציה נמוכה מדי) ובעקבות הורדת הריבית המפתיעה אפשר שהתשואות תתקנה כלפי מטה.

דני פישמן, מנכ"ל משותף תמיר פישמן, מציין כי "מדובר בצעד ובעיתוי מעולה". לדבריו, "האינפלציה זו מלחמה של ההיסטוריה שאינה רלוונטית כרגע - שני היעדים העיקריים שצריך להתמקד בהם כרגע הינם מחנק האשראי, והשני הוא המיתון".

פישמן סובר כי מחנק האשראי קיים גם בישראל, "ולכן הורדת ריבית והחזרה מהירה של הבנקים למעגל המלווים היא הצעד הכי חשוב כרגע במשק". והוא מוסיף: "אם חשבו בישראל שאנחנו בועה וההשפעה כאן קטנה, מבינים היום שאנחנו חלק מהעולם כמשק פתוח ומייצא". לדבריו, בהחלט יכול להיות שבדומה לשנת 2000, המשבר מגיע לישראל באיחור של רבעון או שניים, "אבל הוא מגיע".

החלטת בנק ישראל להוריד הריבית בשיעור של 0.5% , הינה צעד מבורך שיסייע להפחית את הפגיעה בכושר התחרות של התעשייה והמשק הישראלי, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. כך אומר אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ונשיא פרוטרום. יהודאי טוען , כי הנגיד צריך להמשיך בהורדות ריבית, זאת במטרה לסייע למגזר העסקי בתקופה קשה זו.

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם