גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר טל שביט, מומחה להשקעות ולפסיכולוגיה של ההשקעות: "מי שמוציא כסף מקופ"ג עושה זאת למרות הידיעה שיפסיד"

לפי ד"ר שביט, "כולם מונעים קודם כל ע"י הרגש ורק אח"כ ע"י ההיגיון" ; "המחקר הפסיכולוגי מוכיח כי המודלים המתמטיים לא עובדים. החיזוי האינטואיטיבי מניב בפועל תשואה שנתית גבוהה כמעט פי שניים מן המניות עם ממוצע תשואות העבר הגבוה ביותר"

"בימים אלה של כאוס בשווקים העולמיים, עולה ביתר שאת הצורך לחקור ולהבין את הגורם הפסיכולוגי העומד מאחורי תהליכי קבלת ההחלטות של המשקיעים, והגורמים המנווטים את כלכלות העולם בתקופה של אי-ודאות", בדברים אלה פתח ד"ר טל שביט, מומחה למימון, להשקעות ולפסיכולוגיה של ההשקעות, את הכנס השנתי הראשון של בית-הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, שנערך באחרונה בנושא פסיכולוגיה של משקיעים והשקעות.

בכנס הציגו בראשונה פרופ' דורון סונסינו וד"ר טל שביט את תוצאות הניסוי הפיסיולוגי שערכו בקרב מקצוענים וסטודנטים למנהל עסקים, שנתבקשו לחזות תשואת מניה לשנה/החודש ה-13, ביחס לתשואות העבר ב-12 השנים/החודשים הקודמים - מבלי לדעת באיזו מניה ובאיזו תקופה מדובר. ממצאי ניסוי זה הוכיחו, למעשה, את מה שעלה בניסויים קודמים (שממצאיהם עלו מתוך שיחות שקוימו עם הנבדקים), כאשר הממצא החיובי החזק ביותר הוא שיכולת ההבחנה האינטואיטיבית של הנבדקים בין המניה הטובה ביותר למניה החלשה ביותר, בתפריט אקראי של שש מניות (מתוך נתוני ה-S&P 500 ל-40 השנה האחרונות) חזקה יותר, באופן מובהק, מיכולת ההבחנה של ממוצעי עבר וסטטיסטיקות אחרים. כלומר, נמצא שהמניות הטובות ביותר בתפריט על סמך החיזוי האינטואיטיבי של הנבדקים, מניבות בפועל תשואה שנתית גבוהה כמעט פי שניים מן המניות עם ממוצע תשואות העבר הגבוה ביותר.

* ד"ר שביט, איך מסתדרים הכלכלנים עם מדעי ההתנהגות?

"כשהפסיכולוג ד"ר דניאל כהנמן זכה בפרס נובל לכלכלה, ניתנה ההכרה המוחלטת של האקדמיה המחקרית לכך שהמדע ההתנהגותי סותר מודלים כלכליים. כלכלנים לא אוהבים שמראים להם כי המודלים שלהם לא עובדים, אבל מה לעשות שתחום המחקר הפסיכולוגי מוכיח בניסויים שהמודלים המתמטיים לא עובדים? זאת, כי מודלים אלה מניחים שמקבלי ההחלטות הם רציונליים ונוכחנו לדעת שהנחה זו לא נכונה. בני-האדם הם לא רציונליים".

* מה משמעות של זה בקבלת החלטות השקעה?

"אחת האקסיומות לאי-רציונליות היא שההתנהגות של אנשים עקבית. אבל בחייהם אנשים לא עקביים בהחלטות שלהם. למשל, צורת הצגת הבעיה תשפיע על ההחלטה שלהם, למרות שמדובר באותה החלטה לאותה שאלה. כל רעיון האי-רציונאליות אומר, שאתה פועל לפי הרגש ושהרגש משתנה לפי הסיטואציה והנסיבות".

* איך זה שאנחנו ממשיכים ללכת אחרי הרגש במקום לקבל החלטות מבוססות?

"זה נכון שרגש הוא גורם לא יציב להתבסס עליו בקבלת החלטות, אבל מה לעשות שאנשים מקבלים החלטות לפי הרגש? אתה יודע שתתחרט ושאחר כך תדע שקיבלת החלטה מחורבנת. ובכל זאת, אנחנו לא לומדים מזה כי במקרים רבים נעשה אחרי יומיים שוב את אותו דבר שהתחרטנו עליו.

"המודעות שלנו לכשל שייגרם מהתבססות על רגש רגעי לא מספיקה. אנשים מודעים לכך שאם הם בדיאטה, אבל הם יאכלו עוגה והם יתחרטו על כך, הם לא רוצים ובכל זאת מרגישים שבא להם, לכן הם אוכלים את פרוסת העוגה. באותו אופן, אנשים מוציאים כסף מקופות גמל ויודעים שהם הולכים להפסיד מזה, כי עוד 20 או 30 שנה הקופה תרוויח חזרה ובן-האדם שהוציא את הכסף יתחרט על זה. העניין הוא שגם כשמדובר בהחלטת השקעה לטווח ארוך, האדם לא מסוגל לחוות את ההפסד לטווח קצר, לא יכול לשאת את הרגש המיידי, ולכן הוא עושה החלטה שיתחרט עליה בטווח הארוך. לזה קוראים 'סלידה קצרת-רואי מהפסדים'".

"'לפצות' על זו שהפסידה"

* יצרתם כלי מחקרי שמודד פיסיולוגית תגובות גופניות של אנשים, ומוכיח שההתייחסות לתיק ההשקעות אינה רציונלית.

"יצרנו מודל בשם איי-טרקר, שמסביר פיסיולוגית הטיות התנהגותיות. את המודל עשינו יחד חוקרי מוח, פסיכולוגיה וכלכלה. אני, כמומחה למימון, להשקעות ולפסיכולוגיה של ההשקעות, בשיתוף ד"ר יניב שני מאינסאד סינגפור, שהוא פסיכולוג, יחד עם ד"ר סינתיה ז'ורז'יטה ופרופ' פביו פרלזו, שהם חוקרי מוח וראייה מאוניברסיטת רומא, שבמעבדותיה נערכו הניסויים.

"התיאוריה אומרת, שכשאתה בונה תיק השקעות מה שצריך לשנות לך הוא כמה עשה סך התיק. נכס אחד עולה, אחד יורד, יש מתאמים שליליים ומתאמים חיוביים, ואתה אמור להסתכל כמה עשה כלל התיק ולא כמה עשה כל מרכיב בו. זה הרי הרעיון של פיזור השקעות ופיזור תיק ההשקעות. לפי התיאוריה, אתה גם אמור להסתכל על הרווח באחוזים ולא בסכומים, כי תשואה מודדים באחוזים, וזהו נרמול של השינויים במחיר.

"במעבדה ברומא יש מכשיר שנקרא איי-טרקר, שכשאדם מסתכל על תמונה, המכשיר מודד במה הוא מתמקד. משתמשים במכשיר הזה בדרך-כלל לבדיקת פרסומות, כדי לראות במה ממוקדת העין של הצופה כשהוא מסתכל: בדוגמנית או בלוגו החברה, למשל. משתמשים במכשיר הזה גם בבדיקות ראייה, הוא מודד כמה זמן אתה ממקד את העין בחלקי שניות בכל מרכיב בתמונה. במחקר ההשקעות נתנו לנבדקים מסך שעליו שתי מניות שהם השקיעו בהן (מניות A ו-B). בכל מניה היו כתובים מחיר ההשקעה, התשואה באחוזים, שינוי המחיר בכסף והערך הסופי של המניה (הנכס). היתה גם שורה תחתונה של כל תיק המניות יחד, כמה הוא עשה באחוזים ובכסף, ומה שוויו אחרי השינויים.

"בפני כל נבדק (סך-הכל 30 נבדקים, מספר המספיק להיסק סטטיסטי) הוצגו 12 מסכים, עם סיבובים וחזרות שבהם הופיע פעם תיק מפסיד ופעם מרוויח. רצינו לבדוק אם הם יותר ממוקדים בתיק ההשקעות או במרכיביו, אם במניות שהפסידו או באלה שהרוויחו, בשינוי באחוזים או בכסף, בשווי הסופי של הנכס או בשינוי בנכס.

"מצאנו שברמה הפיסיולוגית אנשים ממקדים את העין בצורה שסותרת את התיאוריה הכלכלית על ההשקעות: ראשית, הם מסתכלים יותר על ההפסד או הרווח בכסף מאשר באחוזים. המחקר הזה, בניגוד לאחרים, לא שואל אנשים מה יותר חשוב להם או במה הם מתמקדים, אלא נותן להם את המסך ובודק מה באמת יותר חשוב להם לפי מה שהעיניים שלהם ממוקדות בו. מה שעוד ראינו הוא שאנשים מסתכלים בעיקר על כמה עשו מרכיבי התיק ולא כמה עשה כלל התיק. ראינו שבחלק מהמרכיבים, לא בכולם, הם הסתכלו יותר על המניה המרוויחה מאשר על המפסידה, אבל זה יצא רק בחלק מהמקרים ולא בצורה חזקה. זה מראה שכשאתה מפסיד במניה אחת אתה מסתכל יותר זמן על זו שהרוויחה, כדי 'לפצות' על זו שהפסידה. ראינו גם שאנשים מסתכלים יותר על שיעור השינוי במניה מאשר על השורה התחתונה".

* עד כמה תוצאות הניסוי סותרות את החשיבה הכלכלית הקלאסית, ומה המסקנות שכדאי לבנקים ובתי השקעות להסיק?

"החשיבה הכלכלית אומרת, תסתכל על אחוזי השינוי ועל תיק ההשקעות כולו, ולא על מרכיביו. זה אומר, שאם מנהל תיק ההשקעות אומר שהתיק הרוויח 3%, בן האדם מולו לא מתעניין בזה, אלא בכמה כל רכיב עשה. הממצאים מחזקים מאוד ברמה הפיסיולוגית את מה שידענו ממחקרים בשאלונים. המשמעות היא בעלת הרבה מאוד יישומים לבתי השקעות ולבנקים, על הצורה שבה הם מציגים את הנתונים. מה שהניסוי מראה הוא שהדרך שאתה מציג נתונים, משפיעה. למשל, כדאי לבתי-השקעות ולבנקים לשים דגש על השורה העליונה (ולא על התחתונה כפי שעושים היום), על כמה התיק עשה, כי אנשים יראו את זה קודם ואולי יישארו שם. על בתי-השקעות ובנקים להבין שאנשים מסתכלים על כסף ולא על אחוזים. לפיכך, למשל, לבנק כדאי יותר לפרסם כמה הוא השקיע החודש בכסף וכמה הוא הרוויח בכסף, מאשר פרסום כזה באחוזים (כמקובל היום), כי אנשים יותר מתמקדים ברווח המספרי מאשר באחוזים.

"יכול להיות גם שלבנקים ולחברות השקעות כדאי להציג במסך הראשון את התיק עצמו ולא להתחיל להתמקד במרכיביו, כי המרכיבים גורמים לאנשים להירתע, למרות שזה לא רלבנטי כשמדובר על עקרונות של פיזור.

"בהתייחס ליישום עתידי, כדאי לקחת בחשבון שאנשים לא אוהבים לראות הפסד אלא רווח. וכיום, הפסדים מוצגים בצבע אדום ורווחים בירוק. זה אומר שאנשים גם כך מתמקדים יותר בהפסד, אז למה לשים את ההפסד באדום שהוא בולט יותר? כדאי לבתי השקעות לפרסם הפסד בצבע אחר".

* מה מסקנות הניסוי על קבלת ההחלטות האנושית בכלל?

"יכול להיות שאנחנו לא אשמים שאנחנו לא רציונליים. כנראה שאי-הרציונליות מוטמעת בנו מבחינה פיסיולוגית. ואומנם, כיום המחקר על אי-רציונאליות הולך ונכנס לתחום הפיסיולוגי. למשל, מכניסים נחקר למכשיר סיטי של המוח (MEI) שבודק באיזה חלק של המוח מתקבלת ההחלטה. רואים שריגושים תלויים באנזימים שהמוח משחרר, ולגברים יש את האנזימים האלה יותר מאשר לנשים. בפועל, גברים עושים יותר תאונות מאשר נשים ונשים (סטטיסטית) מצליחות יותר מגברים בשוק ההון. זה מוכח מחקרית. לכן, אם נסתכל על המסקנות האלה בצורה לגמרי עתידנית ורחוקה, אם נגלה כדור לדכא את האנזים הזה, גברים יעשו הרבה פחות תאונות בהשקעות, ואולי בחיים בכלל".

* זה נשמע הפוך מהטענה שנשים מושפעות יותר מרגש מאשר גברים.

"כן, אבל יחד עם זה אומרים שבגלל הרגש האימהי, הרגש של 'לגונן' חזק יותר אצל נשים אחרי לידה, לכן גם בהשקעות הן יותר סולידיות ומצליחות, גם על הכביש הן עושות פחות תאונות וגם בזוגיות הן עושות פחות תאונות. גברים יותר מתפתים לריגושים בגלל שלא קיים אצלם המרכיב הזה שממתן ומגונן, וזה בא לידי ביטוי גם בהשקעות".

4 המלצות שימושיות לבנקים ולבתי השקעות

1. הכסף מדבר. אנשים מסתכלים יותר על ההפסד או הרווח הכספי מאשר על ההפסד או הרווח באחוזים.

ההמלצה: כדאי יותר לפרסם השקעות ורווחים חודשיים בכסף מאשר באחוזים.

2. השלם נמוך מסכום חלקיו. אנשים מסתכלים בעיקר על כמה עשו כל אחד ממרכיבי התיק, ולא כמה עשה התיק בכללותו.

ההמלצה: כדאי להציג במסך הראשון את התיק עצמו ולא להתמקד במרכיביו.

3. ירוק עולה. אנשים מסתכלים יותר על מניה מרוויחה מאשר על מניה מפסידה.

ההמלצה: הפסדים מוצגים בצבע אדום בולט ורווחים בירוק, ולכן אנשים מתמקדים יותר בהפסד. כדאי לפרסם הפסד בצבע אחר.

4. השורה התחתונה לא קובעת. אנשים מסתכלים יותר על שיעור השינוי במניה מאשר על השורה התחתונה.

ההמלצה: כדי לשים דגש על השורה העליונה.

עוד כתבות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד