"קיצוץ של 10% בשכר המנכ"ל לא מציל את הארגון"

שלמה שמלצר, יו"ר קבוצת שלמה, השתתף בפאנל בנושא "השפעת המשבר העולמי על שכר המנהלים" בוועידת ישראל לעסקים, ולא התרשם מקיצוצי שכר המנכ"לים עליהם מודיעות חלק מהחברות הציבוריות

תמיד אומרים לנו שכסף של אחרים, ובמיוחד שכר, הוא נושא מעניין, לפחות מהזווית העיתונאית. כמה אחרים משתכרים, כמה שווה ההון של אנשים אחרים, מה הוא שווי המניות ו/או האופציות שקיבל מאן דהו, ומה הוא שיעור העלאת השכר לה זכה פלוני אלמוני. כסף של אחרים, נקודה.

מלווים בגישה זו, וכאחראים על כיסוי שכר המנהלים ב"גלובס" מזה עשור, קפצנו אתמול להקשיב לפאנל ששמו "פעולת תגמול - השפעת המשבר העולמי על שכר המנהלים" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". את הפאנל הנחה פרופסור משה צבירן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, ולקחו בו חלק פרופסור יוסף גרוס, יו"ר שבי"ל (עמותת שקיפות בינלאומית בישראל); מאיר ניסנסון, מנכ"ל IBM ישראל; שלמה שמלצר, מייסד ויו"ר קבוצת שלמה; דני גולדשטיין, יו"ר פורמולה ויז'ן, ורו"ח דורון תלם.

למרות שהפאנל התקיים בחדר קטן יחסית, הוא הפך אטרקטיבי עבור לא מעט מהנוכחים, שגם לקחו חלק פעיל בדיון שהתפתח בהמשך. לאחר שאמר מספר מילים בדבר ההשפעה ההרסנית שהייתה למדיניות התגמולים הנדיבה של מנכ"לים בחברות הציבוריות בארה"ב על משבר האשראי הנוכחי, פתח צבירן את הדיון לרב-שיח בין חמשת משתתפי הפאנל לקהל.

"רגולציה בתוך החברה"

הסוגיה הראשונה שהעלה צבירן לדיון היא הרגולציה, ובמילים אחרות - האם יש מקום לרשות המחוקקת בקביעת רמות השכר של המנהלים, ובמיוחד של המנכ"לים. כאן קיבל צבירן תשובה שלילית מכל משתתפי הפאנל. "אני נגד רגולציה", ענה שמלצר. "בסופו של דבר, מי שמניעים את הכלכלה הם מנכ"לי החברות. אי אפשר לבוא ולבלום עשייה, כישרון ונאמנות ולהגיד למנכ"ל 'שכרך כבול בגלל החלטה של הכנסת'. רגולציה רק תעשה רע למשק הישראלי, ולכן חשוב לתכנן כיצד כן לתגמל נכון".

כאן החל שמלצר לפרט כיצד הוא מיישם תיאוריה זו בחברות שבבעלותו. "אנו נותנים מטרה למנכ"לים שלנו. כל הנהלה שואלת את המנכ"ל שלה לאיזה יעד הוא חושב שהוא יוכל להוביל את החברה מבחינה תפעולית. ההיגיון אומר שהמנכ"ל לא ינקוב ביעד כרף מינימלי שהוא קל להשגה, וכך מגיעים עימו לפשרה. אם בפועל החברה עוברת את היעד, המנכ"ל מתוגמל על ההפרש שבין היעד שהוצב ליעד שהושג. בנוסף, קובעים גם תקרה לשווי התגמול", הסביר שמלצר. "אפשר לעשות רגולציה בתוך החברות עצמן. החופש בקביעת השכר צריך להישאר בידי החברות עצמן".

גם גולדשטיין לא הסתיר את התנגדותו לרגולציה. "אני נגד רגולציה ובטח ובטח שנגד רגולציה אבסורדית. הצעת החוק האחרונה של ח"כ שלי יחימוביץ' היא פשוט אבסורדית. זו הצעה פופוליסטית נטו" (הצעה לפיה שכרו של הבכיר ביותר בחברה בורסאית לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, ט.צ.).

כשהעביר צבירן את רשות הדיבור למאיר ניסנסון, מנכ"ל IBM ישראל, אמר האחרון משפט שדי הולם את היותו מנכ"ל בשלוחה ישראלית של ענקית אמריקנית. "אני מודה שמהות הדיון הזה לא ברורה לי. ההחלטה על רמת השכר של המנכ"ל היא החלטה עסקית גרידא. תפקידו של מקבל ההחלטה בנושא הוא לקבל אותה בהתאם לצרכיו וצרכי החברה, והקריטריון הוא עסקי בלבד, האם השכר יביא תועלת או לא לבעלי המניות".

"המנכ"לים הם הסוציאליסטים"

כזכור, רשות ני"ע בישראל מחייבת את החברות הציבוריות לפרט את עלות השכר של חמשת בכירי החברה, מבלי לפרט את שמותיהם ומבלי לתת פירוט של הרכב העלות, כפי שמקובל בארה"ב. ברוב המקרים, עלות השכר כוללת את שכר הבסיס (ברוטו), שווי האופציות ו/או המניות החסומות לפי מודל בלאק אנד שולס, ושאר ההטבות הסוציאליות.

ואם כבר בשקיפות עסקינן, יוסף גרוס, יו"ר שבי"ל, בחר להתייחס לקשר שבין השקיפות לשיעורי העלייה ברמות השכר במהלך העשור האחרון. "הגילוי והשקיפות הם שיצרו תחרות מי משיג יותר או למי יש גדול יותר. נוצר מצב שדירקטוריון שדן בשכרו של מנכ"ל או נושא משרה אחר, מקבל כנתון השוואתי את השכר של המנהל המקביל בחברה אחרת".

בנקודה זו חזרו משתתפי הפאנל לדון בקשר שבין משבר האשראי לרמות השכר המופרזות שהונהגו בשוק ההון האמריקני. "אין ספק שהתגמולים המוגזמים דחפו את אותם מנכ"לים לקחת סיכונים מיותרים. אנו תמיד חיים בין סיכון לסיכוי, ומנכ"ל תמיד חי בין רווח לאין רווח, ולא בין רווח להפסד", אמר גולדשטיין. "למען האמת, מקור שיטת התגמול מבוסס האקוויטי הוא בתורה של הכלכלן קרל מרקס. מרקס דיבר על הון ועל עבודה כגורמי העושר, ומבחינתי ההון זה כל אחד מאיתנו, כולל ציבור המשקיעים. לעומת זאת, המנכ"לים הם הסוציאליסטים, הם אלו שעושים את העבודה, והעלוקות הקפיטליסטיות חיות על חשבונם, עד כמה שזה נשמע מוזר".

לבסוף, שאל צבירן את משתתפי הפאנל כיצד ישפיע משבר האשראי, אם בכלל, על שכר המנהלים בישראל. כזכור, בשבועות האחרונים מקפידות לא מעט חברות ציבוריות להודיע כי מנכ"ליהן יקצצו חלק משכרם, כששיעור הקיצוץ נע בין 10% (במקרה של עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום) ועד 25% (במקרה של נוחי דנקנר, יו"ר אי.די.בי). "אני לא חושב שקיצוץ של 10% מציל את הארגון שבו המנהל נמצא. בימים כאלו, לא צריך לקצץ בשכר המנהלים. להיפך. צריך לתת להם יותר מוטיבציה ולשמור עליהם, אך גם לדאוג שלא יתוגמלו בצורה חזירית. בימים אלו, לקצץ במשכורת של מנהלים בכירים זו טעות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988