דו"ח המבקר: 3 שנים אחרי ההתנתקות - לרוב המפונים עדיין אין דיור קבע ועבודה

דו"ח מעקב של מבקר המדינה, שבדק היבטים של טיפול במפונים, מגלה כי "הרשויות, ובראשן מינהלת סל"ע, ממשיכות לפעול באיטיות שאינה עולה בקנה אחד עם האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיהן, וטרם מילאו את חובתם לדאוג לשיקום המפונים"

כ-3 שנים חלפו מאז הושלמה תוכנית ההתנתקות ברצועת עזה ובצפון השומרון, אך טרם נמצאו מגורי קבע ראויים לחלק גדול מהמשפחות המפונות. מאות משפחות נאלצות עדיין להתגורר בדיור ארעי ובאתרים זמניים שהרשויות אינן מטפלות בהם ומתחזקות אותם כראוי. כמו כן, שיקום המפונים מבחינה כלכלית לקוי - הן מבחינת השמה בעבודה והן מבחינת הטיפול בעסקים שפונו. כך עולה מדו"ח מעקב מיוחד של מבקר המדינה שבדק היבטים בטיפול במפונים.

המבקר קובע כי המפונים, ששילמו מחיר אישי כבד עקב הפינוי, ממשיכים לשלמו גם היום: רבים מהם נותרו בדיור ארעי וללא תעסוקה, ואילו הרשויות, ובראשן מינהלת סל"ע, "ממשיכות לפעול באיטיות שאינה עולה בקנה אחד עם האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיהן, והן טרם מילאו את חובתם לדאוג לשיקומם של המפונים".

משרד המבקר בדק 5 נושאים במסגרת הדו"ח: יישוב המפונים בדיור קבע; מצב התשתיות באתרי המפונים; השמתם בעבודה; טיפול בעסקים שפונו; והטיפול בנושא הרווחה בקרב אוכלוסיית המפונים.

רק 50 משפחות עברו לבית קבע

המבקר מצא כי 95% מהמפונים שביקשו להצטרף למסלול קבוצתי, במסגרתו המדינה מקצה מגרשים למפונים לצורך בניית ביתם, עדיין אינם מתגוררים בדיור קבוע. על-פי הממצאים, מבין 1,113 בתי-אב שביקשו להצטרך למסלול הקבוצתי, ל-790 הוצעו מגרשים להקמת בית מגורים ו-605 קיבלו מגרש. 185 לא הסכימו לקבל את המגרשים שהוצעו להם ביישוב ניצן ועניינם נדון בבג"ץ. בסך-הכל, כשלוש וחצי שנים לאחר ההתנתקות, רק 50 משפחות שהצטרפו למסלול הקבוצתי השלימו את בניית ביתן.

בהתייחס למצב התשתיות ביישובים ניצן ועין צורים, שמשמשים כאתרי דיור זמניים למפונים, מצא המבקר כי תנאי המגורים לקויים ואף מסוכנים בטיחותית. הוא קובע כי תנאי המגורים הקשים הם גורם משמעותי נוסף לתסכול ולהרגשת האין אונים של המפונים מאז הפינוי.

מצוקת עבודה בקרב המפונים

בנושא השמת המפונים בעבודה, עולה מהדו"ח כי רבים מהמפונים עדיין מחוסרי עבודה. למרות החלטת ממשלה בדבר מתן עדיפות למפונים בקבלה לעבודה בחברות ממשלתיות, קשה לומר כי היו תוצאות: מתוך 1,500 עובדים שהתקבלו בחברות ממשלתיות מסוף 2005 עד סוף 2006, נקלטו לעבודה רק 4 מפונים.

מהביקורת עלה כי מנכ"לית שירות התעסוקה דאז, אסתר דומיניסיני (היום מנכ"לית הביטוח הלאומי), התריעה בזמנו כי החלטת הממשלה בדבר קליטת עובדים בחברות ממשלתיות לא בוצעה וכי יש לאכוף את ביצועה, אך הנושא לא נבחן על-ידי מינהלת סל"ע או התמ"ת. המבקר מציין כי מציאת תעסוקה הולמת למפונים היא אחד המרכיבים החשובים בשיקומם. בפועל, הההחלטות שהתקבלו לא יושמו, הפעולות היו לקויות והאפקטיביות היתה מועטה.

באשר למנגנון הפיצוי לעסקים, מציין המבקר כי המדינה הוציאה כ-735 מיליון שקל לפיצוי בעלי העסקים המפונים ולשיקום עסקיהם, אלא שבשל ליקויים מינהליים עוכב תשלום חלק מסכומי הפיצויים ונפגע שיקום העסקים. המבקר קובע כי עד היום טרם גובש המנגנון שנועד לאפשר מתן מענק מיוחד לבעלי עסקים מפונים בשל העתקת העסק. הממצאים מעלים כי עד סוף שנת 2007 הסתיים הטיפול בכ-73% מהתביעות לפיצוי שהגישו בעלי העסקים המפונים למינהלה.