IBI: הסתברות גבוהה שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח

איילת ניר: "בנק ישראל לא הצליח עד כה לייצר נזילות בטווח הארוך, שכן ירידת הריבית לא הצליחה לחלחל הלאה, והדבר ניכר בתלילות הגבוהה של העקום השקלי" ; סבירות נמוכה להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני

הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות IBI, איילת ניר בוחנת את האפשרויות העומדות בפני בנק ישראל על רקע נאומו של הנגיד לאחר החלטת הריבית בשבוע שעבר, אז החליט פישר להוריד את הריבית במשק ב-0.75% ל-1%.

ניר בחנה שתי נקודות מרכזיות עליהן דיבר פישר: האחת, "גם בריבית אפס הבנק יכול לרכוש נכסים" והשניה, ביחס לשער החליפין אמר פישר "אנו בוחנים עכשיו את האפשרויות להמשך".

בכך בנק ישראל מאותת למעשה על שימוש בכלים נוספים ובהם רכישה של נכסים. בבנק לא מציינים אילו נכסים הם צפויים לרכוש האם בכוונתם לרכוש אג"ח ממשלתי או קונצרני, ואולי המשך רכישות של מט"ח.

לאחר בחינתה את חוק בנק ישראל מציינת הכלכלנית כי אם בנק ישראל מעוניין בהגדלת הנזילות הוא יכול לרכוש אג"ח ממשלתי ומדגישה כי רכישת האג"ח אינה מוגבלת רק כנגד מימון עודף ההוצאות במט"ח. (מניות - אסור לבנק ישראל לרכוש).

להערכתה ההסתברות לפיה בנק ישראל יבחר במהלך של רכישת אג"ח ממשלתיות - הינה גבוהה. לעומת זאת ישנה סבירות נמוכה להתערבות בשוק האג"ח הקונצרני, למרות שאין מניעה מבחינה משפטית.

ניר מנמקת את הערכתו זו ומסבירה כי "עד כה הצליח בנק ישראל לטפל בבעיית הנזילות של הטווח הקצר, אם באמצעות מכרזי המק"מ, (הקטנת ההנפקות), אם באמצעות הארכת המכרזים המוניטאריים לתקופות ארוכות משבוע, ועוד. הירידה בתשואות הקצרות מצביעה על כך שלא חסרה נזילות בטווחים הקצרים".

עם זאת, אומרת ניר, "בנק ישראל לא הצליח עד כה לייצר נזילות בטווח הארוך, שכן ירידת הריבית לא הצליחה לחלחל הלאה, והדבר ניכר בתלילות הגבוהה של העקום השקלי. למעשה, ישראל זוכה במקום הראשון (והמפוקפק) בפער התשואות בין האג"ח לעשר שנים לבין האג"ח לשנתיים, בהשוואה לשווקים המפותחים".

הכלכלנית הראשית של IBI מציינת כי "בעוד שבארה"ב אנו עדים לעשרות של הנפקות קונצרניות, תוצאה של ירידת ריבית הבסיס (benchmark), אשר מאפשרת גיוס במחירים סבירים, למרות המרווחים שגדלו, בישראל ריבית הבסיס עדיין גבוהה, ובתוספת המרווחים, הופכת את ההנפקות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית לחברות רבות, ובכך בא לידי ביטוי, בין היתר, מחנק האשראי במשק".

אם בבנק ישראל מעוניינים (ונראה כי כך הוא) לטפל בנזילות הארוכה, הרי שרכישה של אג"ח ממשלתי בטווחים הארוכים יותר, עשויה לקדם מטרה זו.

הכיצד? ככל שיגבר הביקוש בחלק הארוך של העקום, והתשואות בו ילכו ויפחתו כן תקטן ריבית הבסיס לתמחור של הנפקה קונצרנית, כאשר בנוסף, ירידת התשואות באפיק הממשלתי תוביל להסטה של הון מאפיק זה לאפיקי השקעה אחרים בהם: האג"ח הקונצרני והמניות.

ניר מדגישה כי צריך לשים לב כי על פי חוק בנק ישראל, הבנק לא מוגבל ברכישות בהנפקות בלבד, הוא יכול לרכוש בשוק המשני.

בארה"ב הודיע בשבוע האחרון ה'פד', כי הוא לא מעוניין לבינתיים לרכוש אג"ח ממשלתי (ואכזב בכך משקיעים רבים), אך יש לזכור, כי בארה"ב העקום תלול פחות, והשוק הקונצרני אינו משותק, כך שהבנק הפדראלי בארה"ב לא צריך להתמודד עם הבעיה הקיימת אצלנו.

ביחס לאפשרות שבנק ישראל יתערב גם בשוק האג"ח הקונצרני אומרת ניר כי "הרי שמבחינה משפטית בנק ישראל לא מנוע מלהתערב באופן ישיר בשוק האג"ח הקונצרני באמצעות רכישה ישירה של אג"ח, אך מאחר ואין לכך תקדים בעולם, ומאחר ושאלת העלות/תועלת לא ברורה כלל, ובודאי על רקע הביקורת הציבורית הצפויה אנו נותנים למהלך זה הסתברות נמוכה בלבד".

[לאתר אפיקים סולידיים]