המדינה: חוק "האח הגדול" ייושם לגבי עיתונאים רק באישור ביהמ"ש - ורק לצורך גילוי פשע

חוק "האח הגדול" מקנה למשטרה יכולת לקבל נתוני תקשורת, טלפוניה ואינטרנט על כל אדם: מספרי טלפון, יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים, נתוני איכון לפי אנטנות סלולריות ונתוני גלישה באינטרנט

המדינה הבהירה אתמול (א') בדיון בבג"ץ בעניין חוק נתוני תקשורת (המכונה חוק "האח הגדול") - שמאפשר למשטרה לקבל במקרי חירום נתוני תקשורת, טלפוניה ואינטרנט על אזרחים ללא צו בית משפט - כי החוק ייושם לגבי עיתונאים רק באישור ביהמ"ש ורק לצורך גילוי פשעים.

בדיון בשתי עתירות נגד החוק, שהתקיים בהרכב מורחב של שבעה שופטים, התגלעו חילוקי דעות בין באת כוח המדינה, עו"ד דנה בריסקמן, לבין השופט מלצר ביחס לחוקיות החוק לגבי העיתונאים. השופט חנן מלצר העיר כי החוק אינו חוקתי ביחס לעיתונאים. עו"ד בריסקמן הודיעה כי היא אינה מקבלת את פרשנותו של מלצר.

האגודה לזכויות האזרח הגיש עתירה לבג"ץ נגד החוק עוד קודם לאישורו בכנסת ביולי אשתקד, ובהמשך הצטרפו לעתירה גם לשכת עורכי הדין ומועצת העיתונות. העותרים ביקשו שלא להפעיל את החוק בצורה גורפת כנגד בעלי חיסיון, דהיינו עורכי דין, עיתונאים, רופאים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אלא רק לשם הצלת חיים.

עו"ד אורנה לין, המייצגת את מועצת העיתונות, ציינה בדיון כי יש בחוק חוסר סבירות וחוסר מידתיות ופגיעה מעל הנדרש, שכן עצם ההתקשרות של מקור עיתונאי לעיתונאי הוא בלב העניין וזהות המתקשר היא הבעייתית. לדבריה, ברגע שיהיה ברור שהחיסיון העיתונאי על המקור לא יהיה מוגן - כל המקורות העיתונאיים ישתתקו וישותקו.

בלתי מידתי

חוק "האח הגדול" מקנה למשטרה יכולת לקבל נתוני תקשורת, טלפוניה ואינטרנט על כל אדם: מספרי טלפון, יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים, נתוני איכון לפי אנטנות סלולריות ונתוני גלישה באינטרנט. מלבד המשטרה, גם רשויות נוספות, ביניהן רשות ני"ע ורשות ההגבלים העסקיים, יקבלו גישה אל הנתונים הללו.

החוק מגדיר שלוש דרכים שבהן תוכל המשטרה לקבל את הנתונים: באמצעות צו בית המשפט; הקמת מאגר נתונים שיועבר לרשות המשטרה לשימוש שוטף; או קבלת נתונים ישירות מחברות התקשורת במקרים דחופים ללא צו בית משפט ולמשך 24 שעות.

המדינה מסרה בדיון אתמול כי בשמונת החודשים האחרונים היו 755 מקרים שבהם נעשה שימוש בחוק ללא צו בית משפט, כאשר בשני שליש מהם הדבר נועד להצלת חיי אדם וביתר לשם מניעת פשע.

כל שלושת העותרים היו בדעה כי על מנת להפעיל את החוק, יש לפנות קודם לבית המשפט. האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עו"ד דורי ספיבק, טענה בדיון אתמול כי החוק מאפשר חדירה בלתי מידתית לפרטיות, גם כאשר מדובר באנשים שכלל אינם חשודים. בנקודה זו העירו השופטים מלצר והנשיאה ביניש כי בחוק בכל זאת יש גם מידתיות.

לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד דן חי, ציינה כי החוק פוגע פגיעה חריפה באפשרות של לקוחות עורכי דין להתקשר לבא-כוחם. לדבריה, יש לבחון את האפשרות להוציא צו לחוק שיהיה דומה לתנאים להאזנות סתר. המדינה הבהירה כי קיימים נהלים פנימיים של המשטרה, הקובעים מתי להפעיל את החוק. לבקשת ביהמ"ש, הפרקליטות תפרסם את הנהלים במועד מאוחר יותר. (בג"ץ 3809/08).

צרו איתנו קשר *5988