היועמ"ש מזוז: אולמרט יועמד לדין בפרשת טלנסקי - בכפוף לשימוע

העבירות המיוחסות לאולמרט בפרשת טלנסקי הן מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה ; מזוז: "מכלול התנהגותו של אולמרט בפרשה מהווה ניצול לרעה של תפקידיו ומעמדו הציבוריים לפעילות שיטתית, לאורך שנים, להפקת טובות הנאה כספיות אישיות מטלנסקי"

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע הערב (א') לראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, כי החליט להעמידו לדין גם בפרשת טלנסקי ("מעטפות הכסף") בעבירות של מירמה והפרת אמונים וכן קבלת דבר במירמה, וזאת בכפוף לשימוע. כן הוחלט להעמיד לדין את מנהלת לשכתו לשעבר, שולה זקן, בגין מעורבותה בפרשה.

בקרוב צפוי מזוז להחליט גם בתיק החקירה בפרשת "מרכז ההשקעות", כשעל-פי ההערכות גם שם יוחלט להגיש כתב אישום נגד אולמרט. בימים הקרובים ייערך לאולמרט השימוע בפרשת ראשונטורס, בטרם יוחלט סופית אם להעמידו לדין.

בתחילת שנות ה-90, במהלך כהונתו כשר הבריאות, הכיר אולמרט את משה (מוריס) טלנסקי, איש עסקים יהודי אמריקאי שעסק בין היתר בגיוס כספים ובמתן ייעוץ בתחום גיוס הכספים לארגונים בעלי זיקה לישראל. בין השניים נרקמה מערכת יחסים מתמשכת, בין היתר על רקע מה שתואר על-ידי טלנסקי כהזדהותו עם עמדות שביטא אולמרט ועל רקע זיהויו את אולמרט כדמות מפתח מבטיחה בציבוריות ובפוליטיקה בישראל.

מחומר הראיות עולה כי אולמרט ניצל לאורך השנים את מעמדו ותפקידיו, באופן שיטתי ומתמשך, לקבלת תמיכה וסיוע בעניינים כספיים מטלנסקי. אולמרט פעל להסתרת אופי קשריו האמורים עם טלנסקי, ובכלל זה ממבקר המדינה.

בידי הפרקליטות ראיות לכך שבשנים 1997-2003 קיבל אולמרט בהזדמנויות שונות סכומי כסף שונים במזומן מטלנסקי, לעיתים בישראל ולעיתים בחו"ל.

ב-2004 הצטרף טלנסקי כשותף בבעלות בחברת קול-טק האמריקאית, שעיסוקה בפיתוח, ייצור ושיווק של מקררי "מיני-בר" למלונות ובתי עסק. אולמרט נענה לבקשתו לסייע לו בשיווק מוצרי החברה, ופנה על נייר מכתבים רשמי כשר התמ"ת לאנשי העסקים שלדון אדלסון, יצחק תשובה ורונלד ארנל. זאת, למרות שאולמרט ידע כי הוא מצוי בניגוד עניינים מהותי בין מחוייבותו האישית העמוקה לטלנסקי, בין היתר עקב קבלת כספים ממנו בסכומים מאוד נכבדים שהוסתרה מעין כל, לבין מחוייבותו למילוי תפקידיו הציבוריים כנאמן הציבור.

מזוז סבור כי אולמרט גם ידע כי עצם פניותיו לאדלסון ולתשובה - שני אילי הון בעלי עסקים חובקי עולם - יוצרת מחוייבות מצידו גם כלפיהם, עת שהוא מכהן בתפקידיו הציבוריים הממלכתיים, ובין השאר כשר תמ"ת וכשר אוצר.

עוד העלתה החקירה כי בשנים 2003-2006, כשכיהן כשר התמ"ת ובחלק מהתקופה גם כשר האוצר, נוהלה עבור אולמרט "קופה סודית" אצל עו"ד אורי מסר, בה הוחזקו מאות אלפי דולרים במזומן. הקופה הסודית כללה כספים שהתקבלו מטלנסקי וסכומים נוספים של אולמרט, במזומן ובדולרים, שמקורם אינו ידוע.

שולה זקן העבירה למסר את הכספים במזומן במעטפות, כדי שישמור אותם בנאמנות עבור אולמרט, באופן נסתר. בשלב מסוים הכילה הכספת למעלה מ-350 אלף דולר במזומן.

מזוז קובע כי אולמרט הפר את "כללי אשר" ופעל תוך הסתרה ומירמה מול מבקר המדינה, בכך שהסתיר ממנו את הכספים שקיבל מטלנסקי, הסתיר את המזומנים שהוחזקו אצל מסר, הסתיר שקיבל מג'ו אלמליח 100 אלף דולר. בכך הפר אולמרט את ההוראות האוסרות עליו קבלת כספים וטובות הנאה זולת שכרו, ואת ההוראות המחייבות אותו לדווח למבקר המדינה, בין היתר על קבלת הכנסות וטובות הנאה מכל מקור שהוא ועל כל סכום כסף שהוא מחזיק או שמוחזק עבורו.

"מכלול התנהגותו של אולמרט בפרשה", קובע מזוז, "מהווה ניצול לרעה של תפקידיו ומעמדו הציבוריים, לפעילות שיטתית, לאורך שנים, להפקת טובות-הנאה כספיות אישיות מטלנסקי. אולמרט גם עשה שימוש לרעה במעמדו ובתפקידו לסייע לטלנסקי בעסקיו, כשהוא מצוי כלפיו במצב של ניגוד עניינים. כן החזיק 'קופה סודית' של מזומנים אצל עו"ד מסר".

בנוסף נקט אולמרט פעולות הסתרה ומירמה של עניינים אלה ונושאים אחרים כלפי מבקר המדינה. כל זאת - בדרך המנוגדת לנורמות ולכללים המחייבים שר ועובד ציבור.

פעילות זו כורכת בתוכה שורה של יסודות מחמירים, ובהם רום תפקידיו של אולמרט; היקף הכספים שקיבל מטלנסקי שלא כדין, באופן שיטתי ולאורך זמן; עירוב וניצול מעמדו הציבורי הבכיר לקידום קשרים עם פעיל בארגונים פילנתרופיים בעלי זיקה לישראל ולעם היהודי, שהניבו עבורו במשך שנים תקבולים כספיים במזומנים בשיעורים ניכרים; הסתרת קבלת הכספים מטלנסקי, ההחזקה וניהול של "קופה סודית" של מזומנים בסכומים גדולים לאורך זמן - כל זאת תוך רתימת מנהלת לשכתו, שהינה עובדת מדינה, לטיפול בנושא קבלת הכספים מטלנסקי והתיאומים עם עו"ד מסר באשר להחזקתם הכספים שבכספת וניהולם; ולבסוף, נקיטת פעולות הסתרה ורמייה כלפי מבקר המדינה באשר לקבלתם ולהחזקתם בסתר.

אמיר דן, יועץ התקשורת של ראש הממשלה, מסר בתגובה: "למרות שהוכח חד-משמעית כי עדותו של טלנסקי היתה שקרית וכי אין לה כיום שום משמעות, ולמרות שכבר חודשים ארוכים לא ניתנת בידי ההגנה הזכות הבסיסית להשלים את חקירתו הנגדית של טלנסקי - כל אלה לא מפריעים לפרקליטות להמשיך ולנפנף בעדויותיו הראשונות, השיקריות והסותרות של טלנסקי, כאילו כל מה שקרה לאחר מכן, לעיני בית המשפט והציבור כולו, לא התרחש מעולם".

לדבריו, "הפרקליטות אינה יכולה להרשות לעצמה להודות היום כי ההליך החריג של העדות המוקדמת, שהוביל להתפטרותו של ראש ממשלה מכהן בישראל, היה שגוי ומוטעה מן היסוד וכי לא היה מקום שיתקיים כלל, ומכאן גם החלטתה הנוכחית שלא לסגור את התיק. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי ההרים והגבעות שיצרה המשטרה בתחילת הפרשה הפכו כעת לתלוליות עפר קטנות, שגם הן תעלמנה לחלוטין בסופו של דבר. כל הכותרות שיצרה המשטרה בטענה לשוחד התבררו כעת כחסרות-שחר".