פרופ' דודי שוורץ בכנס לשכת עוה"ד: "יש אוניברסיטאות שלא היו עוברות את הפיקוח על המכללות"

בפאנל על "רמת המקצוע והצפתו" התקומם שוורץ, דיקן הפקולטה למשפטים בקרייה האקדמית אונו, על הפיכתן של המכללות לשק החבטות של המקצוע: "מה כל-כך נורא בכך שיש הרבה משפטנים בארץ? כן ירבו"

"האם מישהו שמע את שוועת הציבור עולה השמיימה על כך שיש ריבוי עורכי דין בישראל. אני מבין שהגילדה צועקת, אבל אני לא שמעתי את הצעקה הציבורית. היה הרבה יותר הגון לבוא ולומר 'יש בעיה לגילדה המקצועית, שעכשיו צריכה להתחרות על כך שרק הטובים ישרדו והפחות טובים לא ישרדו, ולהכריח כל אחד מעורכי הדין להיות טוב יותר ולתת שירות טוב יותר', אבל אני לא שמעתי שמישהו התלונן בציבור על כך שעל חוזה דירה סטנדרטי הוא צריך לשלם עכשיו רבע אחוז במקום אחוז וחצי. לא שמעתי את הציבור צועק".

לפרופ' דודי שוורץ, דיקן הפקולטה למשפטים בקרייה האקדמית אונו, נמאס לשמוע איך תוקפים את המכללות ומאשימים אותן בכל צרותיו של המקצוע. השבוע, בפאנל על "רמת המקצוע והצפתו" - בהשתתפות דיקן הפקולטה למשפטים באונ' חיפה, פרופ' עלי זלצברגר, עו"ד יורי גיא-רון, פרופ' נחום פינגר מהמל"ג ועו"ד רחל בן-ארי שהנחתה את המושב - בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, הוא החליט להשיב מלחמה. הוא תקף את הלשכה, התקומם על הגדרת רמת הלימודים במכללות כ"נמוכה", על-ידי חלק מחברי הפאנל, והגן נחרצות על רמת הסטודנטים בפקולטה שהוא עומד בראשה.

הרצל היה משפטן

"השם של הפאנל מניח הנחה מקדימה שאכן יש הצפה במקצוע ואם יש הצפה אז צריך לבנות סכר ולעצור את השטף. ואני שואל מה כל כך נורא בכך שיש הרבה משפטנים בארץ? כן ירבו. מה יקרה אם, חלילה, במקום לצפות ב"אח הגדול" אנשים יישבו בסלון ביתם בערב, או בבי קפה, וידברו במונחים של כבוד האדם, ישוחחו שיח אינטיליגנטי, יידעו להתנסח בכתב ובעל פה כמו שצריך, יידעו לקחת ערכים ולהפוך אותם לכלל התנהגות. שומו שמיים. איזו חברה תהיה לנו?"

מעבר לכך, אמר שוורץ, לא כל המשפטנים ועורכי הדין עוסקים במקצוע. "חוזה המדינה הרצל היה משפטן ואני לא זוכר איזה משרד עורכי דין הוא ניהל. בן גוריון היה משפטן. בגין היה משפטן. יש אפילו ראשי ממשלה שנזקקו להשכלה המשפטית שלהם ויש לנו גם ראש אופוזיציה שלמדה משפטים. אפילו קלינטון למד משפטים ותראו מה יצא ממנו. זה פשוט דבר נורא שיהיו הרבה משפטנים", אמר בציניות בוטה.

באשר לטענה שהעלו חלק מדוברי הפאנל, שלפיה הם בעד ריבוי משפטנים אך נגד ריבוי עורכי דין, בין השאר, כיוון שחלק מעורכי הדין הצעירים מורידים את רמת המקצוע, אמר שוורץ: "אומרים לי אין לך מושג כמה תלונות מגיעות ללשכת האתיקה של לשכת עורכי הדין על עורכי דין צעירים. אז בדקתי את זה ואני אומר לכם ש-95% מהתיקים שראיתי, שהסתיימו בהרשעה, הם תיקים של עורכי-הדין הוותיקים ולא של עורכי הדין של העשור האחרון".

נאומו של שוורץ היה סוער ומלא התלהבות. כשהחל לדבר על התלונות נגד רמת הלימודים במכללות שוורץ כבר נראה ממש כועס. "יש איזשהי טענה שאנשים כמו פרופ' זהר גושן, פרופ' גבריאלה שלו ושאר בוגרי הארוורד, ייל, קולומביה ואוקוספורד, עוברים איזשהי מטמורפוזה כשהם נכנסים לכיתה במכללה. אנחנו כבר לא מלמדים כמו שאנחנו רגילים ללמד. אנחנו מלמדים אחרת. מי שחושב שזו טענה רצינית שימשיך לדבוק בה".

בהמשך, התייחס שוורץ לשיחה שערך עימו ראש הלשכה, יורי גיא-רון, במהלכה אמר לו כי אין לו טענה נגד אנשי הסגל במכללות. הבעיה היא הסטודנטים הלומדים בהן ורמתם. "ראיתי שהלשכה הזינה עיתון בנתונים על תנאי קבלה לפקולטות למשפטים וכל כך שמחתי לראות שהקריה האקדמית, מבחינת תנאי הקבלה שהיא דורשת, דורשת ציון 93 בבגרות. האמת היא, שאנחנו דורשים 94. כל כך שמחתי לראות גם, שאין מכללה למשפטים שמקבלת תלמידים בממוצע נמוך מ-90 בבגרות וגם שמחתי לראות שבתנאים מסויימים אפשר להתקבל לאוניברסיטת ת"א עם ציון 85, ובאחרות גם בלי שום בגרות בכלל. אמרתי לעצמי המצב שלנו פשוט מעולה.

אוכפים את תנאי הקבלה

"להתקבל למתמטיקה ופיזיקה לא צריך בכלל מבחן פסיכומטרי. מספיק ממוצע של 90 בבגרות. לכל מדעי הרוח לא צריך פסיכומטרי ואפשר להתקבל עם בגרויות יותר נמוכות. איזה יופי. המצב של משפטים מעולה.

שוורץ אף הציע, כי אם מישהו מפקפק בתנאי הקבלה למכללות, שיואיל להתקשר למכללה ולהציע את עצמו כמועמד ללימודים, עם ממוצע 93 בבגרות. "הוא לא יתקבל אצלנו, וגם במכללות אחרות אוכפים את תנאי הקבלה", אמר.

כשמנחת הפאנל הקשתה ושאלה "לכמה סטודנטים אצלך אין בגרות בכלל?", השיב שוורץ כי "לחרדים שמשולבים בלימודים במכללה אין בגרות. יש 1,500 חרדים וחרדיות שלומדים אצלנו משפטים ומינהל עסקים ואנחנו גאים בכך. כ-20% מכלל הלומדים משפטים אצלנו הם חרדים. לבנות יש בגרות ולבנים אין. אלו אוכלוסיות שאם תדרוש מהן בגרות הן פשוט לא ילמדו", והוסיף: "לא בטוח שלעורכי הדין הוותיקים יש 80 בבגרות או שבכלל יש להם בגרות. פעם לא היה צריך בגרות בשביל ללמוד משפטים".

שוורץ התייחס גם לחלק מהפתרונות המוצעים. על רעיון הלשכה לחייב תואר שני במשפטים כתנאי לקבלת רישיון, אמר: "תואר שני זה מכונה לייצור כסף למוסדות הלימוד. זה לא יעלה את הרמה", ובאשר להצעה שעלתה בפאנל לפקח יותר על המכללות אמר: "יש אוניברסיטאות שאם הן היו עוברות את הפיקוח שעוברות המכללות, הן לא היו נמצאות פה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988