ממשלת צללים

המשבר הגדול גרם לצמצום מיידי של המשאבים הפנויים לשירותי הבריאות, מצב המתבטא בכך שהמבטחים ובתי החולים דורשים מבחני עלות-יעילות קפדניים לפני שהם מאשרים טכנולוגיה חדשה.

גם הרופאים נמצאים תחת לחץ כלכלי כבד וחברה שתציע טכנולוגיה חדשה, מצוינת ככל שתהיה, שתפגע בהכנסתם, תגלה שארגוני הרופאים עושים הכל כדי למצוא בה פגמים.

במקביל, ממשל אובמה מתכנן התערבות קיצונית בשירותי הבריאות, שאין לה אח ורע בהיסטוריה האמריקנית, הכוללת החמרה בקריטריונים של אישור מכשור רפואי חדש, ניטור ממוחשב צמוד של השימוש במוצרים מול תוצאותיהם הקליניות והענשה על כשלים רפואיים על-ידי אי-תשלום עבור סיבוכים.

האם משפיעות שתי המגמות הללו על הסטארט-אפים בתחום הביומד בישראל? כן, מיידית ודרמטית.

במצב שהתפתח, המכשיר שאתם מפתחים, חייב להגיע לשוק במחירים זולים מהטכנולוגיות אותן הוא בא להחליף. בנוסף, על החברה להראות שהתוצאה הקלינית, כגון החלמה, שחרור מבית חולים, הצורך בטיפולים נוספים ומעקב רפואי, היא טובה יותר מהמצב הקיים ועלותה המיידית נמוכה יותר.

בהתאם, ציוד קפיטלי שדורש השקעה של עשרות אלפי דולרים ויותר, נתקל כיום במכשולים עצומים. זמן ההחלטה על רכישת ציוד יקר כזה עשוי לארוך אפילו שנה. המשמעות של התהליכים שהוזכרו היא גם שתוכניות השיווק של החברות יסבלו מעיכובים.

חמור הוא גם המצב במקרים של מכשירים מתכלים, שאין להם קוד המאפשר קבלת שיפוי ביטוחי עבורם. פירושו של דבר שבית החולים או הרופא מתבקש להפחית את הכנסותיו מפרוצדורה קיימת על-מנת לעבור לשימוש במכשור שמציעה החברה. האם זו בקשה הגיונית במצב המתואר? הרבה פחות מאשר בעבר.

מודל הבלוקבסטר - Out

הפיתרון לקשיים שנוצרו מתחיל בצורך להצטייד במספרים ברורים שמוכיחים איך בית החולים ירוויח מהשימוש במכשיר החדש, כגון בניצול טוב יותר של מתקניו ובחיסכון בכוח אדם. לצערנו, הגדרות שלא מזמן נחשבו מספקות, כמו תועלת לחולים או נוחיות לרופא, עתה הן לכשעצמן כבר לא מטבע עובר לסוחר.

ומה לגבי תעשיית הביו-פארמה? היא מצויה במשבר מתמשך, שנובע בעיקר מפקיעה סיטונאית של פטנטים, היעדר תרופות חדשות בפיתוח והעלייה הגדולה בהוצאות לאישור תרופות חדשות.

כאילו לא די בכך , ממשל אובמה הגדיר שורה של צעדים שמטרתם להפחית את עלות התרופות, ביניהם אישור נרחב לשימוש בתרופות גנריות ומו"מ קשוח על מחירי תרופות אתיות.

במקביל, מגמה חדשה מאיימת על המודל העסקי של הפארמה - הרפואה המותאמת אישית. במסגרתה, במקום מתן סיטונאי של תרופה אחת לכל אוכלוסיית החולים בעולם, השאיפה היא לחלוקה לקבוצות קטנות והתאמת התרופה הספציפית לחולה.

המשמעות היא ריסוק המודל של תרופות רבות-מכר (בלוקבאסטר). לא עוד תרופות שנמכרות ב-6-7 מיליארד דולר בכל שנה, אלא הרבה תרופות "קטנות" שנמכרות במאות מיליוני דולרים.

איך זה משפיע עלינו? במחירי האקזיט. חברות התרופות עומדות לשלם בשנים הקרובות פחות על רכישת מולקולות חדשות וירצו לראות סימני אבחון המאפיינים את החולים שיכולים להגיב לתרופה, וכמובן הן ירצו פרופיל בטיחות מעבר לכל ספק סביר.

האם יש לראות בהצגת מציאות זו נבואת זעם? ממש לא. היזם הישראלי הוא לא רק יצירתי בתחום הטכנולוגי אלא גם זריז בהבנת הסביבה ובהסתגלות הדרושה במצבים חדשים. *

ד"ר דליה מגידו, שותפה-מנהלת בקרן 7HealthVentures, תשתתף בכנס ה-ILSI-Biomed שיתקיים ב-15-17 ביוני בת"א בשיתוף "גלובס"