לרשויות המקומיות יש שנה עד להחלת חופש המידע בנושא זיהומים סביבתיים

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

צעד בעייתי לרשויות המקומיות, צעד גדול לאזרח הקטן. בפברואר התפרסמו בספר החוקים תקנות חופש המידע בנושא זיהומים סביבתיים, המרחיבות בצורה משמעותית את החובה של הרשות לספק מידע לציבור בכל הקשור למפגעים סביבתיים, וניתנה לרשויות המקומיות שנת התארגנות לקראת עמידה בהן, כלומר עד פברואר 2010.

משמעות התקנות היא שאם עד עכשיו אזרח היה צריך לפנות לרשות המקומית כדי לקבל מידע על מזהמים סביבתיים בתחום סמכותה, הרי שכעת המזהם או הרשות צריכים להקים אתר ולפרסם בו את כל המידע על הזיהום הסביבתי שנוצר בתחומי סמכותה של הרשות.

מבחינת עיריות או תאגידים זה יכול ליצור בעיה, כי העבירות הסביבתיות הן עם אחריות מוחלטת, כלומר ברגע שגוף כלשהו גורם זיהום אוויר או קרקע /מקורות מים, כמעט באופן אוטומטי הוא מועד להרשעה פלילית. זה משיק לנושא של הפללה עצמית, ולכן מבחינת הרשויות מדובר בגזירה.

לא לכל הרשויות יש אתרים שלתוכם הן יכולות ליצוק תוכן כזה והן צריכות לבדוק באיזו מתודה לפרסם וכן לאסוף את כל החומר.

עו"ד גידי פרישטיק, שותף במשרד מיתר ומי שעומד בראש מחלקת איכות הסביבה של המשרד, מייצג לכאורה את שני הצדדים - גם את האינטרס הסביבתי וגם רשויות מקומיות רבות. פרישטיק טוען שאין בכך ניגוד אינטרסים כי הרשויות עצמן חובשות כמה כובעים, גם של אחראיות על זיהום וגם של הגוף שצריך לאכוף על עסקים את החוק ולהתנות רישיון עסק בעמידה בכל התנאים הנדרשים. אולם מדבריו בהחלט ניכרת נטייה לכיוון הרשויות.

פרישטיק מציע לרשויות דבר ראשון להתחיל להתכונן, לגבש מתודה ולאסוף חומר על הנעשה במרחבן לצורך הקמת אתר ומסירת מידע לציבור כנדרש. "הרשות צריכה להיות ערוכה לדעת איך לעשות את התיעוד", אומר פרישטיק. "אמורה היום להיות בכל רשות יחידה סביבתית, ויש רשויות שמתאגדות ביחד לצורך ארגון סביבתי של הפעילות שלהן. גם תאגידי המים והביוב אמורים לספק לרשויות את הפרמטרים של הזיהום שבאחריותם", הוא מציין.

כאמור, פרישטיק תופס את הצד של הרשויות וטוען שיש פה גזירה שהן לא יוכלו לעמוד בה בשל הנושא של הפללה עצמית. "המחוקק צריך לתת את דעתו על השינוי המתבקש. ראשי הרשויות הם לא מי שמפעילים את רשת הביוב, ולא מעורבים בשום דבר ברמה פלילית. זה מוגזם שהם נדרשים להפליל עצמם", הוא אומר.

בריאות הציבור

פרישטיק אינו מעלה דאגות לאינטרס של הציבור, שזיהום יכול לפגוע בבריאותו ואף בחייו. לסוגייה הזאת נדרש המחוקק במקרה זה וכמובן שגם הארגונים הירוקים. "כאשר מדובר בזיהום סביבתי בתחומה של רשות מקומית, האחריות חייבת לחול, ביחד ולחוד, הן על הרשות המקומית כישות משפטית והן על העומד בראשה", אומר ביחס לדברים עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל אדם טבע ודין.

לדבריו, "האחריות האזרחית והפלילית של ראשי רשויות מקומיות לזיהומים סביבתיים נלמדת מהחקיקה ומפסיקת בתי-המשפט. אלה האחרונים הרשיעו לא אחת ראשי רשויות מקומיות בעבירות פליליות בגין העדר טיפול בזיהום סביבתי שבתחום שיפוטם. תקנות חופש המידע החדשות יאפשרו לחשוף בפני הציבור הרחב מידע חשוב אודות התנהלות הרשות והעומד בראשה בנושאים הנוגעים לבריאות הציבור ולאיכות הסביבה", מציין ברכה.

"לא ייתכן שראש עיר שהמפגעים הסביבתיים בעירו עולים לכדי עבירה פלילית יסתתר מאחורי פרגוד החוסם העברת מידע חשוב לציבור. ראש עיר שהתנהלותו הסביבתית תקינה ואינה עונה על יסודות העבירה הפלילית גם לא צריך לחשוש מהפללה עצמית כתוצאה מחשיפת המידע לציבור", הוא מסכם.