מה הפיל את לב לבייב?

הוא יזם בחסד עליון. אולי הוא גם מנהל מחונן. רק שכל אלה לא מספיקים

"אני מבין באבנים ובמלט ולכן אני משקיע באבנים ובמלט". נזכרנו היום באמירה זו של לב לבייב מלפני יותר מ-8 שנים, כשבחוץ פקעה בועת ההיי-טק והוא נשאר יבש. 5 שנים לאחר שרכש את אפריקה ישראל, התגאה אז לבייב שהוא - להבדיל מאחרים, לא התפתה להשקיע בעסקים בהם אינו מבין.

רק שמאז, הסינדרלה מבני ברק, שהיה לנו כל כך נעים לאהוב, הפך בהדרגה לגביר מ"הבית הכי יקר" בלונדון, שכבר היה מאוהב בעיקר בעצמו. אותה פשטות של עולם הנדל"ן, עליה דיבר לבייב, התחלפה בקונצרן ענק, שכלל אופנה (זארה), טקסטיל (גוטקס וקרסטינה), תקשורת (ערוץ 9) ועוד.

22

אבנים, מלט וכסף זול

אבל גם עסקי הנדל"ן כבר מזמן לא היו של אבנים ומלט. הקופה התמלאה בכסף זול ובכל רחבי העולם החלה אפריקה לרכוש יהלומים יקרים ומלוטשים (בניין השעון או הניו טיימס בניו יורק הם רק דוגמא), בלי שיהיה לה שום יתרון.

בשלב הבא, החשבונאות והמימון הפכו לחזות הכול. ברבעון הראשון ב-2009 הרוויחה אפריקה ישראל 650 מיליון שקל. כיצד? שערוך נדל"ן בהקמה. משהו כמו ביצה שטרם נולדה, אבל תרמה לה רווחי עתק בסך 1.9 מיליארד שקל. זה כבר ממש לא היה לבייב מודל 2001.

ואולי הבעיה הכי גדולה - את הקפיצה הזו, מחברת מגורים בינונית לקונגלומרט בינלאומי - ניסה לבייב לבצע כמעט לגמרי לבד. בכלל לא הפריעה לו התפוררות שדרת הניהול בשנים האחרונות. ארז מלצר, פיני כהן, עופר קוטלר, איתמר דויטשר, אבי נוטה, יעקב בן משה - כולם מנכ"לים או סמנכ"לים שעזבו יום אחד את החברה. לבייב עצמו הודה, כי משרת מנהל בחברה מוגבלת לחמש שנים. לכולם היה ברור, כי באפריקה יש בעל בית אחד.

אז לבייב הוא יזם בחסד עליון. אולי הוא גם מנהל מחונן. רק שכל אלה לא מספיקים כדי להקפיץ אין ספור כדורים ברגע אחד. ודאי לא כשהקרקע בוערת בכל העולם.

כסף טפש נהפך למשימה מסובכת

במהותה, איגרת חוב היא כסף טיפש. הלווה מגייס כסף בלי שעבודים ובריבית נמוכה. מנגד, אין לו באמת עם מי לדבר. לכן, הסדרי חוב עם בעלי אג"ח הפכו בחודשים האחרונים למשימה כל כך מסובכת.

ואצל אפריקה ישראל מדובר במשימה מסובכת שבעתיים. 13 סדרות אג"ח - קצרות וארוכות; בעלי אג"ח שמושקעים גם בחברות בנות; מנכ"ל טרי יחסית שהגיע מניהול אחד הגופים המוסדיים הכי משמעותיים (מגדל) - כל אלה יוצרים פקעת של אינטרסים.

מה יש בכיסים העמוקים

האם מחזיק טרי באג"ח לשנה-שנתיים, שכל האנליסטים הסבירו לו שמדובר במציאה היסטורית מכיוון שהחוב עד 2011 מובטח, יוכל להכשיל הסדר כולל, גם באג"ח הארוכות, שגם בהן הוא מחזיק? האם מחזיק באפריקה מגורים יוכל להתערב בהסדרי האג"ח של חברת האם? האם איזי כהן, שאולי רכש אג"ח של אפריקה בכובעו הקודם, כמנכ"ל מגדל, יוכל להגיע להסדרים עם נציגי חברת הביטוח? לרשות לניירות ערך פתרון. קל הוא לא יהיה.

ואם כבר, כשמתיישבים סביב השולחן, זה הזמן לדרוש מלבייב חשיפה רבה יותר של עסקיו הפרטיים. מותר לנו לדעת מה כוללים אותם "כיסים עמוקים", שהיו חלק מהרקורד העסקי של לבייב, שמשרדיו הראשיים ממוקמים בבורסה ליהלומים ולא במטה אפריקה ביהוד.

באותה הזדמנות - נרצה תשובה למה הוא באמת עבר ללונדון ("להיות קרוב למניה" אף פעם לא נשמע משכנע); האם הידידות עם רומן אברמוביץ' כוללת מיזמים או חובות משותפים; מי עומד מאחורי הקבוצות העלומות להם מכרה החברה את הפרויקטים האחרונים ועוד.

עוד מילה, אחרונה וטובה

וביום שאחרי, מבלי קשר לשאלה כמה יחזיר ואיך תיראה אפריקה ישראל, צריך לזכור גם את התרומה של לבייב למשק הישראלי.

הילד שעלה מבוכרה לדירה צנועה בקרית מלאכי, והיה לפני שנתיים לישראלי העשיר במדינה, סיפק - מידיעה או שלא - את המנוע והדחיפה לעוד מאות יזמים אחרים שהתחילו מכלום והאמינו שזה אפשרי.

אפריקה ישראל הביאה לנו את כביש 6 - שלימד את הממשלה ואת היזמים שאפשר ליצור סינרגיה מוצלחת בין השוק הפרטי למדינה (חבל שהיא כנראה לא תספיק לעשות זאת ברכבת הקלה של ת"א).

לזכותו של לבייב הוא גם דאג להתייצב, פעם אחר פעם, למסיבות עיתונאים שלא תמיד הרבו לפרגן.

והכי חשוב: לבייב באמת ובתמים חי כפילנטרופ. הוא יצא לדרך בשליחות ובברכת הרבי מלובביץ' והמשיך כל העת להאמין בסגולת ה"מעשר" לנזקקים. למרבית הגופים הוא המשיך להזרים כסף גם בשבועות האחרונים, כשהחרב היתה מונחת על צווארו.