מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס: "מי שיצטרך לוותר פה זו אפריקה ישראל"

גילי כהן מעדיף גישה פייסנית אך תקיפה במו"מ של המוסדיים מול אפריקה ישראל: "בעלי האג"ח לא רוצים לנשל את לבייב, לא רוצים לפרק אותו ולא רוצים יותר ממה שמגיע להם; הם רוצים את החוב. נקודה"

הסדר החוב של אפריקה ישראל מזעזע את הגופים המוסדיים, שמצאו את עצמם מתמודדים עם ביקורת על מדיניות ההשקעות שלהם, שחשפה אותם למקרים רבים של בעיות פירעון של מנפיקי האג"ח שהם רכשו באופן מסיבי בימי הגאות בשוק ההון.

רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, הנושה הגדול של האג"ח של אפריקה ישראל , לא היסס לפתוח במתקפה תקשורתית על צמרת החברה ועל לב לבייב, כשהוא מבהיר שמחזיקי האג"ח לא יסכימו לתוואי ההסדר של אפריקה, שאינו כולל הזרמת הון מכיסו של לבייב, ואינו מצביע על נכונות לוותר על חלק מהבעלות.

דו-שיח של חירשים

אז נכון שפסגות מחזיקה אג"ח של אפריקה ב-700 מיליון שקל מתוך הסך של 7.5 מיליארד שקל, אבל יש גם מוסדיים אחרים המעורבים במו"מ אך מעדיפים לדבר עם לבייב ושלוחיו שלא דרך התקשורת.

גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס נשואה, מעדיף להוריד ווליום. "אני חושב שצריך להסתכל לעומקם של דברים ולא לנהל משא ומתן דרך התקשורת", הוא מסביר את העובדה שהבמה היא כולה של ורמוס. כהן בעד משא ומתן מעמדה "לא פחות קשוחה ולא פחות תובענית כלפי החברה", אבל הוא לא רואה בגישה האגרסיבית אסטרטגיה מתאימה.

כהן מתרשם כי עד כה מה שראינו היה "דו-שיח של חרשים ושל שמועות, וזו ממש לא הדרך. כרגע הזמן לא פועל לטובת מחזיקי האג"ח".

■ ביום ג' הייתה פגישה של מחזיקי האג"ח המוסדיים עם נציגי אפריקה. האם יש התקדמות כלשהי שאפשר לדבר עליה?

"הייתה פגישה של המוסדיים. אפריקה דיברה. לפחות איתנו, היא דיברה בנפרד, היא מקיימת פגישות עם כל המוסדיים להבין את הלך הרוח. הם כרגע בוחנים את התגובות של כולם. והם דיברו על איזשהו מתווה שהוא בסיס למשא ומתן".

■ ולדעתך המשא ומתן הזה מתנהל נכון?

"כרגע אפריקה מפסידה נקודות. האווירה שנוצרה היא כזו שגם באפריקה מבינים שהם לא יכולים לבוא עם יד קפוצה, אלא לתת משהו מחזיקי האג"ח, משהו שיאפשר כניסה למשא ומתן ענייני. עכשיו אפריקה היא זו שצריכה להראות נכונות. גם לב לבייב באופן אישי".

אבל גם לכהן אין ספק שלא מדובר רק בסגנון. "צריך לשנות את תמהיל המתווה כדי שזה יביא למשא ומתן ענייני", הוא אומר. "הזמן גם לא עובד לטובת אפריקה וזה רק מותח את שני הצדדים לקצוות וזה לרעת כל העניין".

*נניח שבאפריקה ימשיכו לדבוק בעמדת הפתיחה. האם גם פירוק הוא אופציה?

"צריך להיזהר מאמירות שקשה לעמוד מאחוריהן. אף אחד לא יודע לטפל במערכת הקשרים הסבוכה ובמה שקורה ברוסיה. לכן אני חושב שלבייב חיוני לתהליך".

כהן משוכנע שגם לבייב יבין את החשיבות שיכולה להיות למעורבותו האישית בשיחות, במיוחד כשהאווירה תירגע. הוא צופה שהמו"מ יוביל לכך שלבייב יזרים כסף לחברה ושתנאי ההסדר ישופרו לטובת בעלי החוב.

"בעלי האג"ח לא רוצים לנשל את לבייב, לא רוצים לפרק אותו ולא רוצים יותר ממה שמגיע להם. הם רוצים את החוב. נקודה. אף מוסדי לא יודע לטפל בנכסים ובכל מה שקורה ברוסיה. אף אחד לא מכיר את השווקים האלה".

■ אני שומע כאן גישה פייסנית למדי.

"ברמת האקסל פירוק טוב יותר, אבל אם לפרוט את האקסל לפרקטיקה, אני חושב שלבייב חיוני לתהליך, אבל הוא חייב להבין שבעלי האג"ח צריכים לקבל את מה שמגיע להם. צריך לשלם את החוב, ומצד שני לראות איך מאפשרים לחברה להמשיך ולפעול".

"הבעלים לקחו כסף, הם ידעו למה הם נכנסים והם ידעו מה המחיר. לפעמים צריך לאבד שליטה ולפעמים גם צריך לעבוד, מה שנקרא, תמורת נזיד עדשים כדי להחזיר את החוב. אני חושב שזה דבר שברמה ערכית אנחנו צריכים להכניס לתוך סדר היום בישראל".

*האם הטעות של לבייב הייתה שהוא לא צפה את התגובה של הנושים לגישה של 'אני לא מזרים כסף ואני לא מוותר על השליטה'?

"אני חושב שאפריקה היו יכולים לייצר הרבה יותר אהדה סביבם אם הם היו מתנהלים באופן נמרץ יותר לטובת בעלי האג"ח. כי ברגע שהם מתחילים מהקצה הימני של המשא ומתן, אז הצד השני, המשקיעים, נדרך עוד יותר. הם צריכים להביא את כולם לשולחן המשא ומתן. מי שיצטרך לבצע פה את הוויתורים זו אפריקה ישראל".

לא מחפש אשמים

כהן מעדיף לא למסור מספרים כשהוא נשאל לגבי החלק של אקסלנס באג"ח של אפריקה ולהזכיר שהאופי של קבלת ההחלטות בשוק האג"ח הקונצרניות לקה בכשלים לא מעטים.

■ אמרת בעבר שאתה מסתכל על דירוגי האג"ח של חברות הדירוג "רק בזווית העין". האם שיטת הדירוג פשטה את הרגל?

"צריך לשים בצד את כל גלגולי העיניים האלה והצביעות אפילו. אנחנו צריכים להשתפר ביכולת קבלת ההחלטות. כולם כולל כולם צריכים להכין את שיעורי הבית שלהם, החל מגופי האשראי הקטנים, דרך הבנקים, דרך החברות, דרך גופי הייעוץ, דרך חברות החיתום, דרך הרשויות, כולם".

■ כולם אשמים?

"אם יש מישהו שחושב שאין לו מה ללמוד מכל מה שקרה בשנים 2007-2009 - זו צביעות לשמה. במקום להיות עסוק במי אשם, צריך להיות עסוקים במי לא מתקן".

■ האם גם המוסדיים מפיקים לקחים? האם הטעות של לקנות אג"ח ללא שיעבוד לא תחזור על עצמה?

"לדרוש שכל האשראי יהיה מאובטח זה לדבר בסיסמאות וזה קשקוש אחד גדול. לא כל חוב שיגיע לשוק ההון יהיה מאובטח. מצד שני, סף הכניסה לשוק ההון יהיה גבוה יותר, גוף מוסדי יהיה חייב להסתכל לרמת הסיכון בעיניים ויהיה חייב להסתכל על שטר הנאמנות כדי לדעת מה הוא קונה ולדעת לבצע את הסיקור".

■ וזה יקרה באמצעות רגולציה?

"אני לא חושב שתפקיד הממונה ותפקיד הרגולציה למנוע שימוש בשוק אשראי אלטרנטיבי לבנקים". מה שכן, הוא מצפה מהרגולטור למקצע את השוק, כדי שאנשים ידעו לכמת את הסיכונים.

■ אתה היית חבר בוועדת חודק שההמלצות שלה עסקו בהתנהגות המוסדיים בעת השקעה בהנפקות אג"ח. ההמלצות טובות לעתיד, אבל המצב הנוכחי הוא קצת לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו. האם יש צורך בוועדה שתתווה הנחיות להסדרי חוב?

"הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, דיבר באופן ברור על הקווים המנחים להסדרים ושם אין כל חדש. הפרמטרים למתווה ידועים לכולם וכמובן צריך להתאים את זה לרמה של אותה חברה. לא כסיסמה ריקה, אלא לעשות ניתוח מעמיק של מצב החברה. אתה אומר שלמעשה הסוסים ברחו מהאורווה, כן, אבל להסדיר שוק זה תהליך ארוך".

■ הסדר חוב לאפריקה זה מצב של "השמיים נפלו"?

"לא. זה היתרון של תיק השקעות, שהוא מפוזר. גם אם אפריקה ישראל תימחק לחלוטין מכספי המוסדיים, לא מדובר פה באיזשהו אירוע דרמטי, אירוע משמעותי, כמובן, אבל לא דרמטי. אני מניח שיהיו עוד הסדרים ועוד חברות שלא יוכלו לשלם. זו מהותו של משבר".

כהן, וזה אולי המסר העיקרי שלו, מבחין בין חברה שמנסה לסבן את הנושים לבין מי שבא להסדר בגישה הגונה. "יש בעלי חברות שבאים באופן הגון לשולחן. מוותרים ונותנים ומסייעים ככל שביכולתם. אבל יש כאלה שמסתכלים על זה כמו על עוד משא ומתן עסקי. ברמת החינוך הערכי של שוק ההון כולם צריכים להבין: חוב צריך לשלם".